זמן קריאה: כ-17 דקות
"הבן שלי שאל אם הוא יכול לחלות בסרטן רק מזה שהוא נושם ליד בית הספר". אב לתלמיד ב'התיכון החברתי' בקריית אתא אמר את המשפט הזה השבוע ל-N12. שמו פורסם רק באות אחת, ד'. "אנחנו מדברים איתם על מבחנים, שיעורי בית והעתיד שלהם", הוא אמר, "ופתאום צריכים לדבר על חומרים מסרטנים".
תחנת ניטור של המשרד להגנת הסביבה, שנקראת 'ניידת 4', עומדת בחצר של בית הספר הזה. רשת 'דרור בתי חינוך', שמפעילה את בית הספר, ביקשה לפני כמה שנים שהתחנה תוצב שם. ביום שבת, 10 באוקטובר, התחנה מדדה בנזן, חומר שגורם לסרטן, בריכוז יומי ממוצע של 12.9 מיקרוגרם למטר מעוקב. הערך היומי המותר בישראל הוא 3.9 מיקרוגרם למטר מעוקב, כלומר הריכוז היה גבוה פי 3.3 מהמותר.
יום קודם לכן, ביום שישי, אתר החדשות 'NWS' פרסם את התשובה של המשרד להגנת הסביבה על אותה תחנה בדיוק: "מתחילת השנה נמדדו בתחנת הניטור ניידת 4 שלוש חריגות, ועל כן בשלב זה אין מדובר בהפרה של הוראות החוק". התקנות שהותקנו לפי ׳חוק אוויר נקי׳ מתירות 7 חריגות בשנה מהערך היומי המותר. למחרת, ביום שבת, החריגה של 12.9 מיקרוגרם למטר מעוקב נרשמה בתחנה. לפי הנתונים שאתר 'NWS' פרסם, 3 החריגות הקודמות בתחנה נרשמו ב-11 באוגוסט, ב-21 באוגוסט וב-5 באוקטובר, והממוצע היומי הגבוה ביותר בימים האלה היה 7.01 מיקרוגרם למטר מעוקב. לפי החישוב שלי, המדידה של 10 באוקטובר הייתה החריגה הרביעית השנה, והגבוהה מכולן.
ביום ראשון תלמידי 'התיכון החברתי' למדו כרגיל. בשעות הבוקר הריכוזים בתחנה ירדו, ובצהריים הם התחילו לעלות שוב. ביום שני הלימודים ב'התיכון החברתי' ובבית הספר 'ארזים' הועברו למקומות אחרים, לפי הוראה שמשרד הבריאות נתן בהתייעצות עם המשרד להגנת הסביבה. באותו ערב המשרד להגנת הסביבה הודיע, אחרי התייעצות עם משרד הבריאות, שההוראה בוטלה ושביום שלישי הלימודים יחזרו לבתי הספר. ביום שלישי תלמידי 'התיכון החברתי' חזרו לבית הספר, ואותה תחנה עומדת בחצר שלו.
ההחלטה של המשרד להגנת הסביבה להחזיר את התלמידים לבתי הספר תואמת את התקנות, ולדעתי זו בדיוק הבעיה: המדינה קבעה מראש ש-7 ימים בשנה שבהם הבנזן בחצר של בית ספר עובר את הערך היומי המותר הם מחיר סביר, והילדים משלמים את המחיר הזה.
מה בנזן עושה לגוף של מי שנושם אותו?
הסוכנות הבין-לאומית לחקר הסרטן, הגוף של ארגון הבריאות העולמי שקובע אילו חומרים גורמים לסרטן ועד כמה הראיות לכך חזקות, מסווגת את הבנזן בקבוצה 1, "מסרטן לבני אדם". ב-2017 הסוכנות בדקה את הבנזן מחדש וקבעה שיש ראיות מספיקות לכך שהוא גורם ללוקמיה מיאלואידית חריפה, סוג של סרטן דם, אצל מבוגרים. לפי הסיכום של הבדיקה הזאת שפורסם בכתב העת 'לנסט אונקולוגיה', כמה מחקרים חדשים שהסוכנות בחנה מצאו גם קשר בין חשיפה סביבתית לבנזן לבין לוקמיה מיאלואידית חריפה בילדים.
ארגון הבריאות העולמי קבע שאי אפשר להמליץ על רמת חשיפה בטוחה לבנזן, וחישב בכמה כל רמת חשיפה מעלה את הסיכון לחלות בלוקמיה. לפי החישוב של הארגון, חשיפה לאורך כל החיים לריכוז של 1.7 מיקרוגרם בנזן למטר מעוקב מוסיפה מקרה לוקמיה אחד על כל 100 אלף איש.
"אנחנו שולחים את הילדים ללמוד, לא לנשום רעל"
מ', אם לתלמיד בבית הספר 'ארזים' בקריית אתא, בראיון ל-N12
מי הרג יותר אנשים, הטילים של איראן או זיהום האוויר?
בלילה שבין 15 ל-16 ביוני 2025, במבצע 'עם כלביא', טיל איראני, או חלק גדול ממנו, פגע בתחנת הכוח של 'בז״ן'. 3 עובדים במשמרת הלילה נהרגו: איגור פרדקין, בן 50, מקריית אתא; אורי לוי, בן 58, מחיפה; ודני אברהם, בן 59, מקריית מוצקין. ב-5 באפריל 2026, במבצע 'שאגת הארי', טיל איראני פגע בבניין מגורים ברחוב שמשון בחיפה. 4 בני משפחת גרשוביץ נהרגו, והשכן שלהם, מיכאל כץ, בן 82, מת מפצעיו ב-15 ביולי. ב-2 המלחמות עם איראן 8 בני אדם נהרגו מטילים איראניים בעיר חיפה, ולפחות 50 בני אדם נהרגו בכל ישראל: 28 בני אדם עד הפסקת האש ביוני 2025, ו-22 אזרחים ישראלים ואזרחים זרים במלחמה של 2026.
זיהום האוויר בישראל הורג בכל שנה אלפי אנשים. לפי דו״ח שד״ר אילן לוי מהמשרד להגנת הסביבה כתב בדצמבר 2024, בסיוע ד״ר איזבלה קרקיס ממשרד הבריאות, ושפורסם לציבור בינואר 2025, זיהום האוויר בישראל גרם ל-5,686 מקרי מוות מוקדם ב-2019, ל-4,807 ב-2020, ל-5,473 ב-2021, ל-5,658 ב-2022 ול-5,510 ב-2023. בסך הכול זיהום האוויר גרם ב-5 השנים האלה ל-27,134 מקרי מוות מוקדם. בכל אחת מהשנים האלה זיהום האוויר הרג בערך פי 100 יותר אנשים ממה שכל הטילים האיראניים הרגו ב-2 המלחמות יחד. המספרים האלה כוללים את כל מקורות הזיהום בישראל, ולא רק את בתי הזיקוק. הדו״ח לא כולל את השנים 2024 ו-2025, ולא מצאתי נתון רשמי עליהן אבל נראה לי שהנקודה כאן די ברורה.
הדו״ח הזה לא מחלק את המתים לפי אזור ולא לפי מפעל, והמילה 'חיפה' לא מופיעה בו. החוקרים חישבו את כמות הזיהום שהתושבים נושמים בכל אזור סטטיסטי בישראל, כולל האזורים הסטטיסטיים בקריות. אזור סטטיסטי הוא אחד מהאזורים הקטנים שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מחלקת אליהם כל יישוב שיש בו יותר מ-10,000 תושבים. אף שהחוקרים חישבו את החשיפה לזיהום בכל אזור סטטיסטי, הם פרסמו רק את מספר המתים בכל הארץ. כלומר למדינה יש נתונים על החשיפה של תושבי הקריות לזיהום, אבל היא לא פרסמה כמה מהם מתו ממנו.
המדינה מודדת רק בכסף את הנזק שהזיהום של 'בז״ן' גורם לציבור. לפי מרשם הפליטות של המשרד להגנת הסביבה, בכל אחת מהשנים 2019 עד 2025 הפליטות של בתי הזיקוק של 'בז״ן' גרמו לנזק של 349 עד 465 מיליון שקל, כלומר לנזק שהציבור משלם עליו, ולא החברה. מתוך הסכום הזה, המזהמים המקומיים, שפוגעים בבריאות של מי שגר ליד המפעלים, גרמו בכל שנה נזק של 100 עד 130 מיליון שקל. ב-2024 הנזק הזה הגיע ל-130 מיליון שקל, וב-2025 ל-121 מיליון שקל. המשרד לא תרגם באף אחת מהשנים האלה את הנזק הזה למספר מתים או חולים. ברשימה של המשרד, שמדרגת את המפעלים בישראל לפי העלות החיצונית של הפליטות שלהם, בתי הזיקוק של 'בז״ן' דורגו בכל אחת מהשנים 2020 עד 2024 במקום ה-7 או ה-8. לפי 'טיימס אוף ישראל', המשרד להגנת הסביבה אמר ב-2020 ש'בז״ן' אחראית ל-25 עד 30 אחוז מהמזהמים העיקריים באוויר של המפרץ.
ב-14 באפריל 2015 האתר 'ynet' פרסם מכתב של פרופ' איתמר גרוטו, שהיה אז ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות. המכתב הועבר לוועדת הערר שדנה בפרויקט 'קרקעות הצפון' במפרץ. גרוטו העריך שמתוך 4,860 מקרי סרטן בנפת חיפה בשנים 1998 עד 2007, כ-780 היו מקרים עודפים, כלומר מקרים מעבר למה שהיה צפוי, ושהמקרים העודפים האלה נבעו מחשיפה לזיהום האוויר. גרוטו העריך גם שמתוך 60 מקרי סרטן בילדים עד גיל 14, כ-30 היו מקרים עודפים. כלומר ראש שירותי בריאות הציבור העריך שכמחצית ממקרי הסרטן בילדים בנפת חיפה היו מעבר למה שהיה צפוי. פחות משבוע אחר כך משרד הבריאות הודיע ש"אין עדות לעודף תחלואה בסרטן בגיל הילדות באזור זה". באותה הודעה המשרד אישר שבאזור חיפה יש בקרב מבוגרים יותר מקרי סרטן מהצפוי. לא מצאתי הודעה שבה משרד הבריאות חזר בו מההערכה של גרוטו על 780 המקרים העודפים. מה זה אומר? שהם גם חושבים שזה נכון?
מחקר שפורסם ב-2023 בדק את הנתונים של 2,187,317 צעירים שעברו בדיקות רפואיות לפני הגיוס בשנים 1967 עד 2012. החוקרים, ובהם פרופ' רענן רז מהאוניברסיטה העברית, מצאו שמי שנחשף בגיל ההתבגרות לזיהום התעשייתי במפרץ חיפה היה בסיכון גבוה ב-16 אחוז לחלות בסרטן. לפי N12, בדו״ח הראשון של החוקרים הסיכון של מי שגדל באזורים החשופים היה גבוה ב-7 עד 16 אחוז, לפי מידת החשיפה, בהשוואה לצעירים שגדלו בשאר הארץ, והחוקרים לא יכלו להביא בחשבון אם הנבדקים עישנו. כשהממצאים הוצגו לראשונה, באוגוסט 2022, קבוצת 'בז״ן' הגיבה: "כל ניסיון לקשור בין זיהום ממשלתי בעבר לבין פעילותה של בז"ן מאז הפיכתה לציבורית חוטא לאמת". לפי דו״ח מבקר המדינה שפורסם במרץ 2024, המשרד להגנת הסביבה מימן 7 מחקרים על הקשר בין הזיהום במפרץ לבין התחלואה, ובזמן פרסום הדו״ח 3 מהם עוד לא פורסמו. משרד הבריאות הודיע למבקר שרק אחרי שכל המחקרים יסתיימו הוא יסכם את עמדתו על התוצאות ועל הקשר הסיבתי. 3 מחקרים נוספים מהסדרה הזאת פורסמו באוגוסט 2024, בתוך שבוע אחד. אחד מהם מצא שפעוטות באזור מפרץ חיפה חולים במחלות נשימה יותר מפעוטות במרכז הארץ, אבל לא מצא קשר ישיר בין מזהם מסוים שנמדד במחקר לבין המחלות. לא מצאתי שמשרד הבריאות פרסם מאז את העמדה שהבטיח.כך יוצא שוב שהגופים שאמורים לדעת ולבצע הם לכאורה לא יודעים ולא עושים את התפקיד שלהם.
לפי מה שמצאתי, משרד הבריאות עוד לא פרסם את העמדה שהבטיח, והמדינה לא סופרת את מי שמתו מהזיהום של בתי הזיקוק. לדעתי המדינה לא רוצה לדעת כמה אנשים מתו מהזיהום של בתי הזיקוק: הרי אחרי ספירה כזאת הממשלה תצטרך להסביר למה היא מתירה לבתי הזיקוק לפעול מלכתחילה. לרווח כספי יש חשיבות גבוהה יותר מלחיי אדם.
האם אפשר לסמוך על הדיווחים של בתי הזיקוק ושל הרשויות?
חלק מהמידע על הפליטות מהארובות של המפעלים במפרץ מגיע מבדיקות שהמפעלים עושים בעצמם. במרץ 2024 מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, מצא ש-8.3 אחוז מבדיקות הפתע שהמשרד להגנת הסביבה עשה במפעלי מפרץ חיפה ב-2022 העלו חריגות, לעומת 1.6 אחוז בלבד מהבדיקות התקופתיות שהמפעלים עשו בעצמם. כלומר שיעור החריגות בבדיקות של המפעלים עצמם היה נמוך פי 5. המבקר מצא גם שהמשרד להגנת הסביבה לא פרסם במאגר שלו 18 מתוך 30 החריגות החמורות שנרשמו בשנים 2021 ו-2022.
איגוד ערים מפרץ חיפה להגנת הסביבה טוען שבפליטות הבנזן הפער בין מה שהמפעלים מדווחים לבין המציאות גדול עוד יותר. לפי נתונים שהאיגוד פרסם בספטמבר 2026, מפעל 'גדיב' של קבוצת 'בז״ן' דיווח על פליטה של כ-7 קילוגרם בנזן באירוע אחד, והאיגוד מעריך ש-70 עד 100 קילוגרם בנזן נפלטו באותו אירוע בשעה אחת. האיגוד טוען שהמפעלים לא דיווחו כלל על כ-94 אחוז מאירועי פליטת הבנזן שהאיגוד בדק. קבוצת 'בז״ן' לא התייחסה בפירוט לטענות של האיגוד, והסתפקה בתגובה קצרה: "הדו״ח מדבר בעד עצמו". הנתונים האלה הם של האיגוד, ואף גוף אחר לא בדק אותם. טוב אתם כבר רואים את המוטיב החוזר כאן.
בדצמבר 2025 המשרד להגנת הסביבה שלח לקבוצת 'בז״ן' מכתב התראה והזמנה לשימוע. המשרד כתב במכתב שב-2024 ריכוז הבנזן בתחנת הניטור שעל גדר המתחם של 'בז״ן' עבר את הערך היומי המותר 81 פעמים, ושהממוצע השנתי בתחנה היה 3.41 מיקרוגרם למטר מעוקב, גבוה פי 2.6 מהערך השנתי המותר, שהוא 1.3 מיקרוגרם למטר מעוקב. המשרד כתב שהוא שוקל להוציא צו לפי סעיף 45 ל׳חוק אוויר נקי, התשס״ח-2008׳. לפי 'ביזפורטל', המשרד שקל גם להטיל על 'בז״ן' עיצומים כספיים. לא מצאתי פרסום על החלטה שהמשרד קיבל בעקבות השימוע הזה.
ביוני 2025, אחרי שטיל איראני פגע במתחם, המשרד להגנת הסביבה פטר את 'בז״ן' לחודש אחד מהחובה לפרסם לציבור ברציפות את נתוני הפליטה מכל המתחם, גם מהמתקנים שלא נפגעו. לפי 'כלכליסט', הציבור קיבל 24 שעות בלבד להגיש הסתייגויות. בסוף יוני 2025, בזמן עבודות השיקום, איגוד ערים מפרץ חיפה מדד סביב המתחם של 'בז״ן' ריכוזי בנזן גבוהים פי 100 מהרגיל. האיגוד מדד ערכים גבוהים גם בתחנה שעל הגדר של 'בז״ן' ובתחנה שבחצר של תיכון בקריית אתא. 'בז״ן' טענה שהתחנות שבתוך המתחם הראו באותם ימים ערכים רגילים.
המשרד להגנת הסביבה אומר שהוא לא קיבל מ'בז״ן' מראש את התוכנית של עבודות התחזוקה שהיא התחילה באוקטובר 2026. לפי 'כלכליסט', המשרד ביקש מ'בז״ן' בכתב את תוכנית עבודות התחזוקה ב-8 באוקטובר, היום שבו העבודות התחילו, ו'בז״ן' מסרה את הפרטים רק ב-11 באוקטובר, יום אחרי המדידה של 12.9 מיקרוגרם בחצר של 'התיכון החברתי'. 'בז״ן' טוענת שהמשרד "קיבל תמונה מלאה".
לדעתי הורים בקריית אתא לא יכולים לסמוך על 'בז״ן' ולא על המשרד להגנת הסביבה: 'בז״ן' מסרה את תוכנית העבודות רק אחרי המדידה בחצר של 'התיכון החברתי', והמשרד ביקש אותה רק ביום שבו העבודות התחילו. שוב אותו מוטיב.
כמה 'בז״ן' מרוויחה, וכמה היא משלמת על הזיהום?
קבוצת 'בז״ן' היא חברה ציבורית שנסחרת בבורסה בתל אביב. בעלת המניות הגדולה בה היא החברה 'מפעלים פטרוכימיים', שמחזיקה בכ-24.6 אחוז מהמניות. משפחת פדרמן, יחד עם השותפים שלה, יעקב גוטשטיין ואלכס פסל, שולטת ב'מפעלים פטרוכימיים'.
לפי הדו״חות הכספיים של 'בז״ן', כפי שהעיתונות הכלכלית דיווחה עליהם, הרווח הנקי של החברה היה 253 מיליון דולר ב-2021, 441 מיליון דולר ב-2022, 408 מיליון דולר ב-2023, 113 מיליון דולר ב-2024 ו-47 מיליון דולר ב-2025. ברבעון הראשון של 2026 'בז״ן' הפסידה 8 מיליון דולר, וברבעון השני היא הרוויחה 263 מיליון דולר, רווח שיא לפי 'פאנדר'. לפי החישוב שלי, מ-2021 ועד סוף יוני 2026 'בז״ן' הרוויחה כ-1.5 מיליארד דולר. החברה סיימה ברווח גם את 2025, השנה שבה כל המתחם הושבת אחרי פגיעת טיל איראני. ותזכרו שזיהום האוויר שבחלקו נגרם בגלל העבודות של בתי הזיקוק לנפט בחיפה, הורג יותר אנשים מהטיל האיראני.
באוגוסט 2026 הדירקטוריון של 'בז״ן' הכריז על דיבידנד של 120 מיליון דולר, ששולם ב-3 בספטמבר. לפי הדיווח של 'מפעלים פטרוכימיים' לבורסה, החלק שלה בדיבידנד היה כ-29.59 מיליון דולר, שהם כ-88.26 מיליון שקל. לפי אותו שער חליפין, הדיבידנד כולו שווה כ-358 מיליון שקל. לפי מרשם הפליטות של המשרד להגנת הסביבה, המזהמים המקומיים מבתי הזיקוק של 'בז״ן' גרמו ב-2025 נזק של 121 מיליון שקל. כלומר בעלי המניות קיבלו בדיבידנד אחד סכום גדול כמעט פי 3 מהנזק שהזיהום הזה גרם לציבור בשנה שלמה.
במאי 2024 המשרד להגנת הסביבה הטיל על 'כרמל אולפינים', חברה בת בבעלות מלאה של 'בז״ן', עיצום כספי של 18,658,920 שקל, בגלל חריגה בפליטת תחמוצות חנקן ועיכוב של כשנה וחצי בהתקנת אמצעים להפחתת הזיהום. מנהלת אגף איכות אוויר ואסבסט במשרד, רעות רבי, אמרה שהעיצום הזה הוא אחד העיצומים הכספיים הגבוהים ביותר שהמשרד הטיל אי פעם. 'בז״ן' הודיעה שתעתור לבית המשפט נגד העיצום. הדיבידנד של אוגוסט 2026 גדול פי 19 מהעיצום הזה.
בינואר 2007 המדינה החכירה ל'בז״ן' את הקרקע במפרץ ל-49 שנה, עד 2056, עם אפשרות להאריך את החכירה ב-49 שנה נוספות. לכן, לפי 'כלכליסט', ככל שהמדינה תפנה את החברה מוקדם יותר, כך החברה תתבע פיצוי גדול יותר. לפי 'אייס', ראש המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' אבי שמחון, אמר שהפיצוי שהמדינה תשלם בפועל ל'בז״ן' לא יתקרב לסכומים ש'בז״ן' דרשה מהמדינה.
כדי להבין את הפער בין הרווחים והדיבידנד של 'בז״ן' לבין העיצום שחברה בת שלה קיבלה, צריך לקרוא סעיף אחד בחוק. סעיף 11(א) ל׳חוק החברות, התשנ״ט-1999׳ קובע: "תכלית חברה היא לפעול על פי שיקולים עסקיים להשאת רווחיה, וניתן להביא בחשבון במסגרת שיקולים אלה, בין השאר, את עניניהם של נושיה, עובדיה ואת ענינו של הציבור". המילה שהחוק משתמש בה כשהוא מדבר על עניין הציבור היא "ניתן". החוק מתיר לדירקטוריון של חברה לשקול את עניין הציבור, אבל לא מחייב אותו לעשות זאת, כי לפי לשון החוק עצמו, רווחי החברה חשובים יותר.
"תכלית חברה היא לפעול על פי שיקולים עסקיים להשאת רווחיה"
סעיף 11(א) ל׳חוק החברות, התשנ״ט-1999׳
לדעתי קנס של 18.66 מיליון שקל לא משנה את החשבון של 'בז״ן', כי הרי החוק בעצמו מכוון אותה להגדיל את הרווחים שלהם ככל האפשר על חשבון הציבור, לכן הם חילקו דיבידנד שגדול פי 19 מהקנס שהם חטפו.
יכול לעניין אותך גם: למה הגז יקר בישראל: שוב עשקו אותנו…?
האם המדינה צריכה את בית הזיקוק בחיפה כדי להתגונן במלחמה?
לקבוצת 'בז״ן' ולתומכים בה יש טענה אחת חזקה: המדינה צריכה בית זיקוק משלה כדי להתגונן במלחמה. בפברואר 2026 'בז״ן' אמרה ש"לא ניתן להפקיד את הברז האנרגטי של צה״ל ושל אזרחי ישראל בידי גורמים זרים ואינטרסים שונים". מבקר המדינה כתב באותו חודש שבתקופת המלחמות "התחדדה החשיבות של פעילות בית הזיקוק בחיפה (בז״ן)". המבקר כתב גם ש'בז״ן' מספקת 44 אחוז מהגפ״מ בישראל, כלומר מהגז שמשמש לבישול ולחימום, ושבלי 'בז״ן' יבואן אחד יספק כ-80 אחוז מצריכת הגפ״מ. ברבעון הראשון של 2025 'בז״ן' ייצרה גם כ-60 אחוז מהסולר וכ-48 אחוז מהבנזין לתחבורה בישראל. בפסקאות הבאות אני בודק את הטענה הביטחונית שלהם מול מה שקרה בפועל.
ביוני 2025 הטיל האיראני פגע בתחנת הכוח של 'בז״ן', שסיפקה חלק מהקיטור ומהחשמל למתקני בית הזיקוק. הפגיעה הזאת ופגיעות נוספות השביתו את כל המתחם. משרד האנרגיה הודיע באותם ימים שלא צפוי מחסור בדלק, בזכות מלאי החירום, בית הזיקוק באשדוד והיבוא. לפי 'ביזפורטל', המתקנים של 'בז״ן' חזרו לפעילות כמעט מלאה רק כ-5 חודשים אחרי הפגיעה. במבצע 'שאגת הארי' שברי יירוט פגעו במתחם ב-19 במרץ 2026, והמתקנים הושבתו שוב.
ב-7 בספטמבר 2026 משרד האנרגיה פרסם את התוכנית האסטרטגית שלו, ושר האנרגיה, אלי כהן, אמר ש"משק האנרגיה תפקד ללא דופי לאורך כל המלחמה", וש"למרות פגיעות במתקנים אסטרטגיים לא היה חסר לא חשמל, לא מים, לא דלק ולא גז". כהן לא פירט לאיזו מלחמה הוא מתכוון, אבל 'בז״ן' הושבתה ב-2 המלחמות: כולה ביוני 2025, ושוב במרץ 2026. כלומר לפי שר האנרגיה עצמו, לא היה מחסור בדלק גם בתקופות שבהן בית הזיקוק בחיפה היה מושבת.
ראש המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' אבי שמחון, אמר בפברואר 2026 ש"מתחם בתי הזיקוק הוא יעד לפגיעה מצד אויבינו", וש"בז"ן עוד לא סיימה להחזיר את הייצור לקדמותו". שמחון הציע לאחסן דלקים מזוקקים מיובאים במקומות מוגנים, במקום להסתמך על יבוא נפט גולמי ממספר קטן של מדינות. לדעתי, מה שקרה ל'בז״ן' ביוני 2025 מראה את מה ששמחון מתאר: בית זיקוק גדול בלב מטרופולין ענק כמו חיפה מספק דלק בימי שגרה, אבל בימי מלחמה הוא מטרה גדולה, ופגיעה בו יכולה להשבית את כל הייצור שלו בבת אחת. כמו שראינו קורה לא אחת בסעודיה במלחמה מול אירן והחות'ים.
משרד האנרגיה הציע פתרון משלו. ב-7 בספטמבר 2026, באותו יום שבו המשרד פרסם את התוכנית האסטרטגית, הוא המליץ לפנות את 'בז״ן' מחיפה ולהקים בית זיקוק "היברידי" בדרום, בעלות של 5 עד 6 מיליארד דולר. טיוטת ההחלטה שהמשרד הכין באפריל 2026 מיקמה את בית הזיקוק החדש במישור רותם, ליד דימונה. ב-15 באפריל 2026 המשרד להגנת הסביבה הגיש התנגדות לטיוטה הזאת, ובאותו חודש 5 ארגוני סביבה כתבו בנייר עמדה שערד ודימונה נמצאות בטווח של כ-30 קילומטר בלבד ממישור רותם. לפי 'כלכליסט', רשות החירום הלאומית במשרד הביטחון כתבה למשרד האנרגיה ש"כל עוד לא הוקם בית הזיקוק המתוכנן במישור רותם אין לקדם מהלכים לסגירת בז"ן".
לדעתי מי שטוען שהמדינה צריכה את 'בז״ן' כדי להתגונן, מבקש מתושבי מפרץ חיפה לשלם מחיר כפול בחשיפה לחומר מסוכן כמו בנזן גם בימי שגרה וגם בזמן ירי של טילים בימי מלחמה. התוכנית של משרד האנרגיה רק מעבירה את המחיר הזה לילדים של דימונה ושל ערד במקום אלה של חיפה. לא ברור את מי הם חושבים שהם מרמים? זו מדינה קטנה ומחיר הסכנה והזיהום לא משתנה בדימונה או בחיפה.
יכול לעניין אותך גם: כמה עולה הבידוד של ישראל וכמה דורות ישלמו עליו?
מה קורה למדינה שמתירה לזהם עיר אחת?
התקנות שמתירות 7 חריגות בשנה בחצר של 'התיכון החברתי' בקריות, לא נכתבו בשביל קריית אתא. הערך היומי המותר של בנזן באוויר, 3.9 מיקרוגרם למטר מעוקב, וההיתר לחרוג ממנו עד 7 פעמים בשנה נקבעו בתקנות שהותקנו לפי ׳חוק אוויר נקי׳, והם חלים בכל מקום בישראל. לפי 'גלובס' מ-13 באוקטובר, ארגון 'אדם טבע ודין' אמר ש"התקן הישראלי לבנזן מחייב שינוי דחוף". אז אמרו. המדינה עסוקה בדברים אחרים כנראה.
מתוך 5,510 מקרי המוות המוקדם מזיהום אוויר ב-2023, שהזכרתי למעלה, 4,699 נגרמו מחלקיקים עדינים, כלומר מחלקיקים זעירים של פיח, אבק וחומרים אחרים שמרחפים באוויר, והשאר נגרמו מחנקן דו-חמצני ומאוזון. הבנזן לא נכלל בחישוב הזה בכלל. חומרים מסוכנים לא נחשבים אבל אבק כן.
מול מקרי המוות האלה, הנה 5 החלטות והערכות שרשויות המדינה פרסמו בשנים האחרונות על 'בז״ן' ועל הפינוי שלה:
- ב-6 במרץ 2022 הממשלה החליטה, בהחלטה 1231, "להביא להפסקת פעילות התעשייה הפטרוכימית והכימית במפרץ חיפה". ההחלטה לא קבעה תאריך סגירה. לפי ההחלטה, המועד ייקבע במשא ומתן עם החברות, והפסקת הפעילות "מותנית בהבטחת הרציפות התפקודית של משק האנרגיה".
- ביוני 2025 המשרד להגנת הסביבה פטר את 'בז״ן' לחודש אחד מפרסום רציף של נתוני הפליטה, ונתן לציבור 24 שעות בלבד להגיש הסתייגויות.
- ב-20 בנובמבר 2025 ראש הממשלה, בנימין נתניהו, חתם במקום שר הפנים על צו שפוטר את 'בז״ן' מהיתר בנייה להחלפה של טורבינות הגז שנפגעו, לתקופה של 36 חודשים. צו קודם מיולי 2025, ששר הפנים חתם עליו, פטר את 'בז״ן' מהיתר בנייה לתיקון ולהחלפה של דודי הקיטור שנפגעו. החלפת הטורבינות מתבצעת בלי תסקיר השפעה על הסביבה, כי לפי בג״ץ מדובר בהחלפה של מתקנים קיימים. ב-12 במאי 2026 בג״ץ דחה את העתירה של עיריית חיפה נגד הצו שנתניהו חתם עליו. השופטת רות רונן קבעה ש"הוכח כי המיזם של שיקום מתקני בית הזיקוק הוא מיזם בעל חשיבות לאומית".
- במרץ 2026 הדו״ח השנתי של המינהלת לפיתוח מפרץ חיפה העריך שמשק האנרגיה יהיה מוכן לפינוי רק ב-2031. שנה קודם לכן המינהלת העריכה שהמשק יהיה מוכן ב-2030, ולפי התוכנית המקורית המשק היה אמור להיות מוכן ב-2029. ראש המינהלת, יובל אדמון, אמר שהיעד הוא עדיין 2029.
- בספטמבר 2026 משרד האנרגיה המליץ לפנות את 'בז״ן' מחיפה ולהקים בית זיקוק חדש בנגב.
ב-2 מתוך 5 ההחלטות וההערכות האלה רשויות המדינה הקלו על 'בז״ן' באופן ישיר: בפטור מפרסום רציף של נתוני הפליטה ובפטורים מהיתר בנייה. ב-3 האחרות רשויות המדינה לא קבעו תאריך מחייב, העריכו שהפינוי יתעכב, או המליצו על תוכנית שגורמים בממשלה עצמה אומרים שהיא תעכב אותו. המשרד להגנת הסביבה אמנם הטיל עיצום כספי על חברה בת של 'בז״ן' וזימן את 'בז״ן' לשימוע, אבל אף אחת מרשויות המדינה לא קבעה תאריך מחייב לסגירה. ראש עיריית חיפה, יונה יהב, אמר השבוע: "כשסוגרים בתי ספר בגלל חומרים מסרטנים באוויר, זו כבר לא נורת אזהרה". מנכ״ל המשרד להגנת הסביבה, רמי רוזן, אמר ב-12 באוקטובר ש"את הפעילות הפטרוכימית במפרץ יש להפסיק בהתאם להחלטת הממשלה". רוזן לא ציין תאריך.
כבר אמרנו שרשויות המדינה מעדיפות את הרווחים של 'בז״ן' על פני האוויר שתושבי מפרץ חיפה נושמים? ושלא נשכח שהן הקלו על 'בז״ן' ב-2 החלטות, ואף רשות לא קבעה תאריך מחייב לסגירת בתי הזיקוק.
מה יקרה לילדים של קריית אתא ואיזור חיפה עד 2031?
לפי 'גלובס' מ-13 באוקטובר, המשרד להגנת הסביבה דרש מ'בז״ן' להגיש תחקיר מפורט על פליטת הבנזן שהייתה באוקטובר ותוכנית מפורטת שתמנע פליטות חריגות, והודיע: "לא תאושר חזרה לעבודות התחזוקה עד לאישור התוכנית".
המועד שבו בתי הזיקוק במפרץ ייסגרו תלוי ב-3 עניינים שעוד לא הוכרעו. הראשון הוא המשא ומתן על הפיצוי ל'בז״ן'. השני הוא הקמת 2 מתקני האחסון שחסרים כדי שאפשר יהיה לסגור את בתי הזיקוק: מתקן לאחסון 550 אלף טון דלקים מזוקקים בצפון, ומתקן לאחסון כ-20 אלף טון גפ״מ באתר יבור. השלישי הוא התוכנית של משרד האנרגיה לבית זיקוק בנגב, שפורסמה כ-50 יום לפני הבחירות לכנסת ה-26, שיתקיימו ב-27 באוקטובר. לפי 'כלכליסט', ייתכן שההחלטה עליה תעבור לממשלה הבאה. גורמים מקצועיים בממשלה הזהירו שכל עוד המדינה מקדמת בית זיקוק חדש, אף אחד לא ישקיע במתקני האחסון, ולכן 'בז״ן' תמשיך לפעול הרבה אחרי היעד לפינוי שלה.
לפי העובדות האלה, אני מעריך שבלי החלטת ממשלה עם תאריך מחייב ועם תקציב, גם המועד של 2031 יידחה. המועד שבו משק האנרגיה אמור להיות מוכן לפינוי נדחה כבר 2 פעמים: מ-2029, המועד שנקבע בתוכנית המקורית, ל-2030, לפי ההערכה של המינהלת ב-2025, ואחר כך ל-2031. נכון ל-13 באוקטובר, 4 חריגות מהערך היומי המותר נרשמו השנה בתחנה שבחצר של 'התיכון החברתי' בקרית אתא: 3 חריגות שהמשרד להגנת הסביבה דיווח עליהן עד 9 באוקטובר, והחריגה של 10 באוקטובר. לפי עמדת המשרד להגנת הסביבה, עוד 3 חריגות כאלה מותרות בתחנה עד סוף השנה, והמשרד לא יראה בהן הפרה של החוק. ככה נראה רישיון לזהם בלי בעיה.
ב-8 באוקטובר 2026, 2 ימים לפני המדידה בחצר של 'התיכון החברתי', ראש עיריית חיפה, יונה יהב, שלח מכתב לראשי כל המפלגות ודרש מהם לעגן בהסכמים הקואליציוניים התחייבות להפסיק את הפעילות הפטרוכימית במפרץ עד 2029, עם תקציבים, לוחות זמנים ודיווח קבוע לכנסת ולציבור. "סגירת בתי הזיקוק עד שנת 2029 אינה יכולה להישאר בגדר הבטחה או הצהרת כוונות", יהב כתב. לא מצאתי תגובה של מפלגה כלשהי למכתב. הבחירות לכנסת יתקיימו ב-27 באוקטובר.
הממשלה הבאה יכולה לעשות 4 דברים, ו-3 מהם תלויים רק בהחלטה שלה. הדבר הרביעי, תיקון התקנות, צריך גם אישור של ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. משרד הבריאות יכול לחשב ולפרסם כמה אנשים במפרץ חיפה מתו וכמה חלו בגלל הפליטות של בתי הזיקוק, כולל פליטות הבנזן, כמו שהמדינה סופרת כל אדם שנהרג מטיל. השר או השרה להגנת הסביבה יכולים לתקן את התקנות, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, כך שאף חריגה לא תותר בתחנת ניטור שעומדת בחצר של בית ספר. משרד הבריאות יכול לפרסם סוף סוף את העמדה שהבטיח למבקר המדינה על הקשר בין הזיהום במפרץ חיפה לבין התחלואה. והממשלה יכולה לקבוע בהחלטה מחייבת תאריך לסגירת בתי הזיקוק במפרץ, עם תקציב למתקני האחסון.
לדעתי, עד שהממשלה הבאה תעשה את 4 הדברים האלה, התשובה שהמדינה נותנת לתלמיד מ'התיכון החברתי', ששאל אם הוא יכול לחלות בסרטן רק מזה שהוא נושם ליד בית הספר, כתובה כבר בתקנות: עד סוף השנה, הבנזן בתחנה שבחצר של בית הספר שלו יכול לעבור את הערך היומי המותר עוד 3 פעמים, והמשרד להגנת הסביבה לא יראה באף אחת מהפעמים האלה הפרה של החוק. מה שנקרא: אם זה מותר אז אל תפריעו להם לזהם.
