זמן קריאה: כ-18 דקות
הכנסת אישרה את תקציב המדינה לשנת 2026 בלילה שבין 29 ל-30 במרץ, בשעה 01:30. ההצבעות על התקציב התחילו באיחור של שעתיים, בעיקר מפני ששיגורים מאיראן קטעו את הדיונים במליאה. התקציב הגדול בתולדות המדינה, 699 מיליארד ש״ח, עבר ברוב של 62 חברי כנסת מול 55.
בזמן ההצבעות חברי הקואליציה הוסיפו לחוק התקציב הסתייגויות משלהם, שהעבירו כ-790 מיליון ש״ח לישיבות ולמוסדות חרדיים. הקואליציה טענה שהכסף הוקצה כבר קודם ושההסתייגויות רק אפשרו להשתמש בו. ראש האופוזיציה יאיר לפיד אמר על הקואליציה: "מדובר בחבורת גנבים עלובה ומנותקת מהעם, שבוזזת את אזרחי ישראל בזמן שהם במקלטים".
"מדובר בחבורת גנבים עלובה ומנותקת מהעם, שבוזזת את אזרחי ישראל בזמן שהם במקלטים"
ראש האופוזיציה יאיר לפיד, על הקואליציה, בלילה של ההצבעות על תקציב 2026
חברי האופוזיציה הצביעו בעד אחת מההסתייגויות של הקואליציה במקום נגדה, כך שההסתייגות עברה ברוב של 109 מול 0. גורמים באופוזיציה הסבירו ל'מעריב' את הטעות: "אנחנו מצביעים אוטומטית בעד הסתייגויות". באותו לילה הקואליציה חילקה את הכסף, האופוזיציה הרימה יד אוטומטית והאזרחים קיבלו את החשבון.
אני לא כותב כדי לקבוע איזה צד גרוע יותר. השאלה שמטרידה אותי היא מי משלם על הלילה הזה ועל ההחלטות שקדמו לו וכמה שנים התשלום הזה יימשך.
כדי לראות מי משלם, בחרתי משפחה אחת לדוגמה. האב הוא עיתונאי בן 35 שמרוויח 20,000 ש״ח ברוטו בחודש. אשתו היא עצמאית שמנהלת עסק ומרוויחה 30,000 ש״ח ברוטו בחודש. 2 הילדים שלהם לומדים בכיתה י׳ ויקבלו בסוף את החשבון של השנים האלה.
השכר הממוצע של שכיר ישראלי ביולי 2026 היה 14,534 ש״ח ברוטו, פחות ממה שהאב מרוויח. ההכנסה הממוצעת של משק בית ב-2024 הייתה 27,173 ש״ח ברוטו בחודש, כך שהמשפחה שלנו מכניסה כמעט פי 2 ממנה. בחרתי בכוונה במשפחה שמרוויחה יותר מהממוצע: אם החשבון הכביד עליה, הוא הכביד עוד יותר על כל מי שמרוויח פחות ממנה.
ב-4 השנים שחלפו מאז 2022 ישראל עברה את טבח 7 באוקטובר, מלחמה ברצועת עזה ובלבנון, 2 מלחמות עם איראן ומערכת בחירות. הממשלה והכנסת קיבלו בשנים האלה החלטות על מסים, על תקציבים ועל סדרי עדיפויות. החשבון על ההחלטות האלה הגיע אל המשפחה שלנו ואל משפחות שמרוויחות פחות ממנה.
החשבון שמגיע הביתה

ב-2022 מדינת ישראל סיימה את השנה בפלוס, בפעם האחרונה עד היום. תקציב המדינה הסתיים אז בעודף של 9.8 מיליארד ש״ח, 0.6% מהתוצר, לראשונה מאז 1987. גם השנה ההיא לא הייתה קלה למשפחות: המחירים עלו ב-5.3% ובנק ישראל העלה את הריבית מ-0.1% ל-3.25%, כך שמי שהחזיר הלוואה בריבית משתנה שילם יותר. 2 הילדים של המשפחה שלנו עלו באותה שנה לכיתה ו׳. ההבדל בין 2022 להיום הוא שאז המדינה עצמה לא שקעה בחוב חדש.
ב-7 באוקטובר 2023 מחבלי חמאס פלשו לישראל וטבחו באזרחים ובחיילים. המלחמה שבאה אחרי הטבח הפכה את העודף לחשבון. נגיד בנק ישראל אמיר ירון אמר באפריל 2026 שהמלחמה עלתה למדינה 405 מיליארד ש״ח, יותר מ-17% מכל מה שהמשק מייצר בשנה. מישהו היה צריך לשלם את הסכום הזה. הממשלה היא שהחליטה מי ישלם.
הדו״ח השנתי של בנק ישראל מראה מה הממשלה החליטה. הדו״ח מחשב עלות של 352 מיליארד ש״ח, פחות מהסכום שהנגיד אמר בנאום. הממשלה מימנה כמחצית מהסכום הזה, 171 מיליארד ש״ח, בהלוואות ובמקורות אחרים. העלאות המסים בשנים 2024 עד 2026 מימנו 64 מיליארד ש״ח, אבל הקיצוץ בהוצאות של הממשלה עצמה מימן 20 מיליארד ש״ח בלבד. לפי החישוב שלי, על כל שקל שהממשלה חסכה אצלה היא גבתה מהאזרחים יותר מ-3 שקלים במסים.
מאיפה הגיע הכסף למלחמה, 2023 עד 2026
סך הכול 352 מיליארד ש״ח. מקור: הדו״ח השנתי של בנק ישראל לשנת 2025
ב-1 בינואר 2025 המע״מ עלה מ-17% ל-18%, אחרי שנשאר בלי שינוי מאז 2015. מאותו יום המשפחה שלנו משלמת יותר על כמעט כל קנייה. 'כלכליסט' העריך שההעלאה הזאת לבדה מוסיפה למשק בית הוצאה של 600 עד 1,500 ש״ח בשנה. באותה שנה הממשלה הקפיאה את מדרגות מס ההכנסה, כך שהן לא עלו יחד עם המחירים. בנוסף, היא העלתה את דמי הביטוח הלאומי. 'כלכליסט' חישב כמה הפסידו שכירים ועצמאים מההקפאה ומהעלאת דמי הביטוח הלאומי בשנים 2025 ו-2026, בלי המע״מ. שכיר שמרוויח 20,000 ש״ח בחודש ומגדל פעוט הפסיד 6,236 ש״ח. עצמאית שמרוויחה 30,000 ש״ח בחודש ומגדלת 2 ילדים הפסידה קרוב ל-10,000 ש״ח. 2 הדוגמאות האלה קרובות לאב ולאם של המשפחה שלנו, אבל לא זהות להם. לשכיר שבדוגמה יש פעוט. לאב של המשפחה שלנו יש ילדים בתיכון. 'כלכליסט' לא מפרט בני כמה הילדים של העצמאית. אף אחד לא שאל את בני המשפחה מה דעתם כשהמלחמה נכנסה אל הבית שלהם דרך התלוש ודרך הקופה בסופר.
משפחות שמרוויחות פחות מהממוצע קיבלו חשבון כבד יותר ביחס להכנסה שלהן. המע״מ לוקח ממשפחה כזאת חלק גדול יותר מההכנסה, כי היא מוציאה כמעט כל שקל על קניות. מסמך של משרד האוצר הראה ב-2024 שהעשירון התחתון משלם 42% מההכנסה שלו על מסים עקיפים כמו מע״מ, לעומת 9% בעשירון העליון. משפחה שעוברת לדירה שכורה אחרת משלמת גם שכר דירה שעלה ב-5.3% בשנה האחרונה. 'כלכליסט' חישב ששכיר שמרוויח 7,500 ש״ח בחודש ומגדל פעוט הפסיד בשנים 2024 עד 2026 כ-1,400 ש״ח. מתחילת 2024 הורים עובדים לפעוטות קיבלו תוספת של נקודות זיכוי במס, אבל השכיר הזה לא נהנה ממנה, כי ממילא לא שילם מס הכנסה. 1,400 ש״ח הם סכום קטן למי שקובע את המסים וסכום גדול למי שמרוויח 7,500 ש״ח בחודש.
הממשלה הקלה על משלמי מס ההכנסה בתקציב 2026, שהכנסת אישרה כ-7 חודשים לפני הבחירות. התקציב הרחיב את מדרגות המס: מי שמרוויח 20,000 ש״ח בחודש, כמו האב של המשפחה שלנו, קיבל בחזרה כ-314 ש״ח בחודש. מי שמרוויח 25,100 ש״ח ויותר, כמו האם של המשפחה שלנו, קיבל עד 420 ש״ח בחודש. לפי החישוב של 'כלכליסט', ההרחבה הזאת ונקודות הזיכוי לפעוטות היו יחד גדולות מההפסד: הורה לפעוט שמרוויח 20,000 עד 30,000 ש״ח בחודש יצא בשנים 2024 עד 2026 ברווח של 12,500 עד 16,200 ש״ח. המשפחה שלנו, שהילדים שלה לומדים בתיכון, לא קיבלה את נקודות הזיכוי האלה. מי שמרוויח עד 16,150 ש״ח בחודש לא קיבל מההרחבה שקל. רווקה שמרוויחה 15,000 ש״ח בחודש, קרוב לשכר הממוצע, הפסידה לפי 'כלכליסט' 3,210 ש״ח מההקפאה ומהעלאת דמי הביטוח הלאומי. ההרחבה לא החזירה לה כלום. כ-53% מבעלי ההכנסה בישראל לא מגיעים בכלל לסף מס ההכנסה, כך שגם בהם הרחבת המדרגות לא נגעה. ההטבה שהממשלה חילקה לפני הבחירות גדלה ככל שהשכר גבוה יותר.
כמה הפסידו שכירים ועצמאים מהקפאת מדרגות המס ומהעלאת דמי הביטוח הלאומי, בלי המע״מ
מקור: החישוב של 'כלכליסט' לשנים 2024 עד 2026. הסכומים מציגים רק את ההפסד מההקפאה ומהעלאת דמי הביטוח הלאומי, לפני הטבות המס שחלק מהמשפחות קיבלו
המסים העקיפים לקחו מהמשפחות שמרוויחות פחות מהממוצע את החלק הגדול ביותר מההכנסה. ההטבה שהממשלה חילקה לפני הבחירות דילגה עליהן.
בנק ישראל הציע לממשלה יותר מפעם אחת דרך אחרת. הנגיד אמיר ירון קרא ביולי 2025 לקצץ ב"תקציבים מוגזמים ליעדים שאינם מעודדי צמיחה", בהם הכספים הקואליציוניים ומשרדי ממשלה מיותרים. במרץ 2026, בזמן המלחמה השנייה עם איראן, הממשלה אישרה כספים קואליציוניים של כ-5 מיליארד ש״ח, יחד עם קיצוץ של 3% בכל משרדי הממשלה, שהסתכם ב-1.7 מיליארד ש״ח. בנק ישראל המליץ למחרת להפחית חלק מהכספים הקואליציוניים. פחות מ-3 שבועות אחרי ההמלצה הזאת, הכנסת אישרה את התקציב. הממשלה קיצצה 1.7 מיליארד ש״ח מהמשרדים שמשרתים את כל האזרחים והקצתה לדרישות של מפלגות הקואליציה סכום גדול כמעט פי 3.
יכול לעניין אותך גם: כמה עולה הבידוד של ישראל וכמה דורות ישלמו עליו?
החשבון של הביטחון

הכסף שהממשלה לוותה וגבתה הלך קודם כול לביטחון. ב-2022 משרד הביטחון הוציא 61.9 מיליארד ש״ח, 3.5% מהתוצר. עד 2025 ההוצאה של המשרד גדלה ל-146.9 מיליארד ש״ח, 6.9% מהתוצר. הכלכלן הראשי במשרד האוצר, שמואל אברמזון, כתב בנובמבר 2024 שכל תוספת של 10 מיליארד ש״ח לתקציב הביטחון עולה כ-4,000 ש״ח למשק בית בשנה, כולל הנזק העקיף למשק. חישבתי לפי הנוסחה של משרד האוצר: ההפרש בין 2022 ל-2025, 85 מיליארד ש״ח, שווה ל-34,000 ש״ח למשק בית בשנה, כ-2,800 ש״ח בחודש לכל משפחה.
ההוצאה בפועל של משרד הביטחון
מקור: ביצוע תקציב משרד הביטחון
חלקו של הביטחון בתקציב המדינה עלה מכ-16% ב-2022 לכ-25% בתקציב 2026, לפי חישוב של פרופ׳ קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל לשעבר. החישוב שלה מחלק את התקציב להוצאה אזרחית, להוצאה ביטחונית ולריבית. שקל אחד מכל 4 שקלים בחלוקה הזאת הולך היום לביטחון, לעומת שקל אחד מכל 6 שקלים ב-2022. כל שקל כזה הוא שקל שהתקציב לא נתן לכיתה, למחלקה בבית החולים או לכביש.
המלחמה נעצרה בינתיים, אבל החשבון של הביטחון לא נעצר איתה. גם אחרי הפסקת האש ברצועת עזה, צה״ל מחזיק היום אזורי חיץ ברצועה, בדרום לבנון ובדרום מערב סוריה. הלחימה מול איראן מושהית, אף שנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הכריז ביולי 2026 שמבחינתו הפסקת האש נגמרה. הכנסת אישרה למשרד הביטחון תקציב של כ-143 מיליארד ש״ח לשנת 2026. צבא שמחזיק 3 אזורי חיץ לא חוזר לתקציב של 2022.
המשפחה שלנו שילמה בכסף. אלפי משפחות אחרות שילמו במה שאי אפשר להחזיר. לפי משרד הביטחון, 1,318 חללי מערכות ישראל נפלו מאז טבח 7 באוקטובר 2023, מהם 1,153 חיילי צה״ל. יותר מ-7,150 בני משפחה הצטרפו למשפחת השכול, בהם 880 יתומים. 1,029 אזרחים נרצחו בפעולות איבה מאז אותו יום, בהם 778 ביום הטבח עצמו. ב-2022, עד אמצע דצמבר, מחבלים רצחו 27 אזרחים ישראלים וזרים. יוצא שביום הטבח לבדו מחבלים רצחו כמעט פי 29 אזרחים מאשר ב-2022 עד אמצע דצמבר.
הביטוח הלאומי מטפל היום ב-87,286 נפגעי פעולות איבה שנוספו מאז טבח 7 באוקטובר, לעומת 16,044 נפגעים מוכרים ערב המלחמה. גם משפחות שלא איבדו איש שילמו מחיר: 52% מבנות הזוג של משרתי המילואים דיווחו ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה שהמצב הנפשי של הילדים שלהן החמיר. 34% מהן דיווחו על קושי כלכלי בגלל השירות. משפחות המילואים שילמו פעמיים, פעם אחת בתלוש ופעם אחת בבית.
הממשלה לא הקימה עד היום ועדת חקירה ממלכתית, יותר מ-3 שנים אחרי טבח 7 באוקטובר. ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר במליאת הכנסת ב-10 בנובמבר 2025: "לא נקים ועדת חקירה ממלכתית". הקואליציה שלו קידמה במקום זה הצעת חוק לוועדה שחברי הכנסת ממנים את חבריה במקום נשיא בית המשפט העליון. הצעת החוק עברה קריאה ראשונה ביולי 2026, אבל הכנסת לא השלימה את החקיקה לפני הבחירות. בג״ץ החליט בספטמבר 2026 לדחות עד אחרי הבחירות את ההכרעה בעתירות שדורשות ועדת חקירה ממלכתית. הממשלה, הכנסת ובית המשפט עסקו בוועדה הממלכתית במשך 3 שנים, אבל היא עוד לא קמה.
"לא נקים ועדת חקירה ממלכתית"
ראש הממשלה בנימין נתניהו, במליאת הכנסת, 10 בנובמבר 2025
נשיא המדינה יצחק הרצוג הודיע ב-7 בנובמבר 2026 שיטיל על גדי איזנקוט, יושב ראש מפלגת 'ישר', להרכיב את הממשלה הבאה. איזנקוט התחייב שההחלטה על הקמת ועדת חקירה ממלכתית תובא לישיבה הראשונה של הממשלה שהוא ירכיב. הסיעה שלו הגישה הצעת חוק בנושא ב-10 בנובמבר 2026, היום שבו הכנסת ה-26 התכנסה לראשונה. ההבטחה הזאת נוגעת ישירות למשפחה שלנו: 2 הילדים יסיימו כיתה י״ב בקיץ 2029 ויגיעו אז לגיל גיוס.
הבטחה של פוליטיקאי שווה משהו רק ביום שבו היא מתקיימת. ל-2 הילדים של המשפחה שלנו מגיע לדעת, לפני שהם ילבשו מדים, איך 778 אזרחים נרצחו ביום אחד.
יכול לעניין אותך גם: מי רוצה להסתיר את האמת על 7 באוקטובר
התעודה של הילדים

מבחן פיזה הוא מבחן בינלאומי שבודק מה תלמידי כיתה י׳ יודעים בקריאה, במתמטיקה ובמדעים. 2 הילדים של המשפחה שלנו לומדים היום בכיתה י׳. הם למדו בכיתה ג׳ כשהקורונה סגרה את בתי הספר ובכיתה ז׳ כשהמלחמה התחילה. התלמידים הישראלים שנבחנו במרץ ובאפריל 2025 קיבלו את הציונים הנמוכים ביותר שנרשמו לישראל במבחן הזה אי פעם. הציון בקריאה ירד מ-474 ב-2022 ל-436, הציון במתמטיקה ירד מ-458 ל-433 והציון במדעים ירד מ-465 ל-442. לפי 'כלכליסט', מתוך 75 המדינות שנבדקו רק לטביה ירדה יותר מישראל בממוצע של 3 התחומים. 46% מהתלמידים הישראלים לא הגיעו לרמת הבסיס במתמטיקה ו-41% לא הגיעו אליה בקריאה, כלומר 4 מכל 10 תלמידים מתקשים להבין טקסט שהם קוראים.
התלמידים הישראלים במבחן פיזה, 2022 מול 2025
| המדד | 2022 | 2025 | השינוי |
|---|---|---|---|
| הציון בקריאה | 474 | 436 | ירידה של 38 נקודות |
| הציון במתמטיקה | 458 | 433 | ירידה של 25 נקודות |
| הציון במדעים | 465 | 442 | ירידה של 23 נקודות |
| תלמידים מתחת לרמת הבסיס בקריאה | 30% | 41% | עלייה של 11 נקודות אחוז |
| תלמידים מתחת לרמת הבסיס במתמטיקה | 37% | 46% | עלייה של 9 נקודות אחוז |
| תלמידים מתחת לרמת הבסיס במדעים | 32% | 40% | עלייה של 8 נקודות אחוז |
מקור: 'כלכליסט' לפי הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי
הירידה הגדולה ביותר נרשמה אצל תלמידים דוברי עברית בחינוך הממלכתי: 52 נקודות בקריאה. כלומר, הירידה החדה ביותר לא נרשמה בשוליים של מערכת החינוך אלא בלב שלה. 37% מהתלמידים הישראלים אמרו לחוקרים שבית הספר הוא בזבוז זמן, לעומת 24% מהתלמידים במדינות המפותחות. כשיותר משליש מהתלמידים חושבים כך, הבעיה היא כבר של בית הספר ולא של התלמידים.
שר החינוך יואב קיש תלה את התוצאות במלחמה. הוא אמר: "התוצאות האלה הן בעיניי עדות לעמידות יוצאת דופן של מערכת החינוך הישראלית". המלחמה אכן שיבשה את הלימודים, אבל בתי הספר שפונו מקווי העימות בצפון ובדרום כלל לא השתתפו במבחן. יוצא שהתלמידים שהמלחמה פגעה בהם הכי קשה לא נספרו בתוצאה.
"התוצאות האלה הן בעיניי עדות לעמידות יוצאת דופן של מערכת החינוך הישראלית"
שר החינוך יואב קיש, בספטמבר 2026, על הציונים הנמוכים ביותר שישראל קיבלה אי פעם במבחן פיזה
ב-8 בספטמבר 2026, היום שבו תוצאות מבחן פיזה התפרסמו, 'כלכליסט' חשף מסמך של גל אלון, המנכ״ל של הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך. אלון כותב במסמך שקיש מעוות ומסתיר בשיטתיות נתונים על ההישגים של התלמידים. לפי המסמך, קיש אסר לפרסם את התוצאות של מבחן ארצי במדעים שבו רק 3% מהתלמידים עמדו ברמה המצופה. קיש כינה את המסמך "מסע הכפשה". הלשכה של קיש אמרה שהטענות שקריות ושמבקר הפנים בדק אותן ומצא שאין להן בסיס. היועצת המשפטית לממשלה קבעה שהשר לא מוסמך להחליט אם לפרסם את תוצאות המבחן הזה. לכן היא הורתה לפרסם אותן. היועצת המשפטית הייתה צריכה להתערב כדי שההורים יראו את הציונים של הילדים שלהם.
באוקטובר 2026 משרד החינוך פרסם נתון אחר לגמרי: שיעור הזכאות לבגרות עלה ל-77.9%. השיעור הזה עלה אחרי שהמשרד, בגלל המלחמה, הוריד 20% מהחומר, הוסיף לכל התלמידים כ-15% זמן בבחינות וביטל את הבחינות בעל פה. קיש אמר על התלמידים: "זה דור הניצחון". הממוצע הארצי מסתיר פער גדול: שיעור הזכאות באופקים היה 49.7%, לעומת כמעט 100% ברמת השרון. משפחה כמו המשפחה שלנו, עם 2 הכנסות טובות, יכולה לקנות לילדים שלה שיעורים פרטיים. משפחה שמרוויחה פחות מהממוצע תלויה במה שבית הספר נותן.
שר שמקל את הבחינה ומתווכח עם מי שמודד את התוצאות מתקן רק את התעודה ולא את בית הספר. הילדים יגלו את ההבדל כשיגיעו לאוניברסיטה ולעבודה.
התור לרופא

מערכת הבריאות נכנסה למלחמה כשכבר חסרו בה מיטות. 'מרכז טאוב' מצא שב-2023 היו בישראל 1.76 מיטות אשפוז כלליות לכל 1,000 תושבים, לעומת 1.85 מיטות ב-2015. הממוצע במדינות המפותחות הוא 3.18 מיטות. אף אחת מהממשלות של העשור האחרון, לא הממשלות של נתניהו ולא הממשלה של נפתלי בנט ויאיר לפיד, לא החזירה את מספר המיטות לתושב לרמה של 2015.
ב-2023 רופאים התחילו לעזוב את ישראל בקצב שלא נרשם קודם. חוקרים מאוניברסיטת תל אביב מצאו ש-1,369 רופאים עזבו את ישראל לשנה לפחות בשנים 2023 עד 2025, כמעט פי 2 ממספר העוזבים בשנים 2013 עד 2015. אחרי שמנכים את הרופאים שחזרו, ישראל איבדה ב-2023 וב-2024 כ-255 רופאים בשנה, לעומת 54 רופאים בשנה בשנים 2010 עד 2019. החשש מעזיבה של רופאים עלה כבר בקיץ 2023, לפני המלחמה, על רקע הרפורמה המשפטית של הממשלה. קבוצות 'וואטסאפ' לרופאים שרצו לעבור לחוץ לארץ נפתחו באותו קיץ. רופאים התחילו לחפש דרך החוצה עוד לפני הטילים.
הרופאים שעזבו את ישראל לשנה לפחות
כמה רופאים ישראל מאבדת בשנה, אחרי שמנכים את הרופאים שחזרו
המספרים מראים גם מי עוזב: בין העוזבים יש 94 רופאי ילדים, 4.3% מכל רופאי הילדים בישראל. מחוז תל אביב לבדו איבד 429 רופאים. אחד מכל 5 עוזבים הוא בן 45 ומעלה, לעומת אחד מכל 7 בעשור הקודם. הרופאים הוותיקים הם אלה שמכשירים את הרופאים הצעירים. החוקרים כותבים שישראל עוד לא הגיעה לנקודה שאין ממנה חזרה, אבל הם מזהירים מפני כדור שלג: כל רופא שעוזב מגביר את הנטייה של העמיתים שלו לעזוב אחריו. באותן שנים שיעור הישראלים שדיווחו שהם מרגישים מדוכאים עלה מ-25.5% ב-2023 ל-33.9% ב-2024: הרופאים עזבו דווקא כשהצורך בהם גדל.
מי שגר בפריפריה מרגיש ראשון את המחסור ברופאים. במחוז הדרום יש 2.7 רופאים לכל 1,000 תושבים, לעומת 3.9 רופאים בממוצע הארצי. תוחלת החיים במחוז הדרום היא 81.6 שנים, לעומת 84.2 שנים במחוז המרכז, לפי דו״ח של משרד הבריאות. כלומר, תושב הדרום חי בממוצע 2.6 שנים פחות מתושב המרכז. 'מרכז טאוב' מצא שההמתנה לנוירולוג או לאנדוקרינולוג נמשכת כ-50 יום ושההמתנה לרופא היא הארוכה ביותר במחוז הדרום. 33.7% מההוצאה הלאומית על בריאות מגיעים מהכיס הפרטי של האזרחים. ביטוח פרטי מקצר את התור למשפחה עם 2 הכנסות טובות. מי שמרוויח פחות מהממוצע מחכה בתור הציבורי.
רופא שעזב הוא המחיר היקר ביותר של השנים האלה, כי אף תקציב לא מחזיר אותו. הילדים מכיתה י׳ ישלמו את המחיר הזה בעוד 20 שנה, בתור לחדר המיון.
בכבישים נהרגים יותר אנשים מטילים במלחמה

ב-2025 מספר ההרוגים בכבישים של ישראל הגיע ל-459, המספר הגבוה ביותר זה יותר מ-20 שנה, לעומת 351 ב-2022. כשליש מההרוגים היו מהחברה הערבית. הטילים שאיראן ירתה על ישראל הרגו 34 בני אדם במלחמה של יוני 2025 ו-27 אזרחים במלחמה של פברואר עד אפריל 2026. החישוב כאן הוא שלי: בשנה אחת תאונות הדרכים הרגו יותר מפי 7 אנשים מאשר הטילים של איראן ב-2 המלחמות האלה יחד.
ההרוגים בתאונות דרכים בכל שנה, 2014 עד 2025
מקור: עמותת 'אור ירוק' לשנים 2014 עד 2023, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים לשנת 2024, 'ידיעות אחרונות' לשנת 2025
המנכ״ל של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, גלעד כהן, אמר בסוף 2025 שהמספרים משקפים מציאות "שנבנתה לאורך שנים של פערי תשתית, שחיקה באכיפה" ושינוי לרעה בהרגלי הנהיגה. מבקר המדינה פירט במאי 2024 איך המציאות הזאת נבנתה. התקציב שהרשות משתמשת בו לפעולות ירד מכ-125 מיליון ש״ח ב-2008 לכ-40 מיליון ש״ח ב-2021. משטרת התנועה מפעילה 120 ניידות במשמרת, לעומת יעד של 450 ניידות שהממשלה עצמה קבעה ב-2005. המבקר קבע שעד 2024 המאבק בתאונות הדרכים התנהל בלי תוכנית רב-שנתית שהממשלה אישרה ותקצבה. בשנים האלה ראשי הממשלה היו אריאל שרון, אהוד אולמרט, בנימין נתניהו, נפתלי בנט ויאיר לפיד. אף אחד מהם לא נתן למאבק בתאונות הדרכים את מה שהממשלה קבעה ב-2005 שהוא צריך.
יניב יעקב, המנכ״ל של עמותת 'אור ירוק', אמר בדצמבר 2022 ש"מדינת ישראל הניפה דגל לבן בכל הקשור למלחמה בתאונות הדרכים". מספר ההרוגים בכבישים עלה מאז מ-351 ב-2022 ל-459 ב-2025. עמותת 'אור ירוק' אמרה ביוני 2026 שהמדינה עדיין לא העבירה לרשות הלאומית לבטיחות בדרכים את 350 מיליון ש״ח שאושרו בתקציב המדינה לתוכנית הלאומית. הכספים הקואליציוניים של תקציב 2026 לבדם, כ-5 מיליארד ש״ח, גדולים פי 14 מהסכום הזה.
"מדינת ישראל הניפה דגל לבן בכל הקשור למלחמה בתאונות הדרכים"
יניב יעקב, המנכ״ל של עמותת 'אור ירוק', על המאבק של המדינה בתאונות הדרכים, דצמבר 2022
מספר ההרוגים בכבישים ירד מעט בחודשים הראשונים של 2026: 255 בני אדם נהרגו בחודשים ינואר עד יולי, 6.3% פחות מאשר באותם חודשים ב-2025, אבל עדיין 10.9% יותר מהממוצע של אותם חודשים בשנים 2022 עד 2024. עמותת 'אור ירוק' אמרה עוד ביוני 2026 שמוקדם מאוד לדבר על שינוי במגמה.
התחבורה הציבורית, שאמורה להיות התחליף למכונית, מאחרת בשנים. מבקר המדינה כתב בנובמבר 2022 שהקו הסגול של הרכבת הקלה בגוש דן נדחה מ-2025 ל-2026 ושהקו הירוק נדחה מ-2025 ל-2027. המועד המעודכן לפתיחה המלאה של הקו הסגול הוא יוני 2028. החלק הראשון של הקו הירוק צפוי להיפתח בסוף 2028. הקו הסגול היה אמור להיפתח כש-2 הילדים של המשפחה שלנו למדו בחטיבת הביניים. לפי המועד המעודכן, הוא ייפתח כשהם יסיימו כיתה י״א. עד אז הם כבר יוכלו להוציא רישיון נהיגה ולעלות על הכבישים האלה כנהגים צעירים.
בכבישים אף אויב לא יורה, כך שההרג בהם הוא המחדל שהכי קל היה למנוע. מדינה שמצאה 85 מיליארד ש״ח נוספים בשנה לביטחון לא העבירה עד יוני 2026 את כל ה-350 מיליון ש״ח שכבר אישרה לבטיחות בדרכים.
יכול לעניין אותך גם: בתי הזיקוק בחיפה, נזק גדול יותר מטיל איראני
מי שיכול עוזב

ישראלים עוזבים את הארץ במספרים שלא נרשמו בעשור הקודם. מרכז המחקר והמידע של הכנסת ספר 82,800 ישראלים שעזבו את ישראל לתקופה ארוכה ב-2023, לעומת 59,400 ב-2022 ו-42,000 עד 44,100 בכל אחת מהשנים 2015 עד 2019. ב-2023 רק 24,200 ישראלים חזרו לארץ. ב-2024 מספר העוזבים ירד ל-69,500 ומספר החוזרים ירד ל-18,800, לפי הנתון שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה בספטמבר 2026. הלשכה רושמת כל עוזב רק שנה אחרי שיצא, כך שבפרסומים שלה אלה הנתונים של 2025. גם מספר העולים החדשים ירד, מ-31,100 ב-2024 ל-20,900 ב-2025. הלשכה העריכה בסוף 2025 שמאזן ההגירה של ישראל כולה, כולל העולים, היה באותה שנה שלילי: מספר התושבים שעזבו את המדינה היה גדול בכ-20,000 ממספר מי שהגיעו אליה. ישראל, שנבנתה על עלייה, מאבדת היום יותר תושבים ממה שהיא קולטת.
הישראלים שעזבו את הארץ והישראלים שחזרו אליה
| השנה | עזבו לתקופה ארוכה | חזרו לארץ | ההפרש |
|---|---|---|---|
| 2015 | 44,100 | 24,800 | 19,300 |
| 2016 | 43,300 | 24,700 | 18,600 |
| 2017 | 42,000 | 24,300 | 17,700 |
| 2018 | 43,300 | 24,700 | 18,600 |
| 2019 | 42,800 | 26,000 | 16,800 |
| 2020 | 34,400 | 32,500 | 1,900 |
| 2021 | 41,400 | 23,600 | 17,800 |
| 2022 | 59,400 | 29,600 | 29,800 |
| 2023 | 82,800 | 24,200 | 58,600 |
| 2024 | 69,500 | 18,800 | 50,700 |
המספרים של 2015 עד 2021 מעוגלים. הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה רושמת כל עוזב וכל חוזר רק אחרי שנה, כך שבפרסומים שלה הנתון של 2024 הוא הנתון של 2025. מקור: מרכז המחקר והמידע של הכנסת לשנים 2015 עד 2023, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2024
חוקרים מאוניברסיטת תל אביב בדקו כמה ישראלים עזבו לתקופה קצרה יותר. לפי הספירה שלהם, כ-90,000 ישראלים בשנה עזבו את הארץ ל-3 חודשים לפחות בשנים 2023 עד 2025, לעומת כ-60,000 בשנה בעשור הקודם. גם מרכז המחקר והמידע של הכנסת מצא שמספר העוזבים לתקופה ארוכה קפץ ב-44% כבר ב-2022, לפני המלחמה. החוקרים מאוניברסיטת תל אביב כותבים שהעיסוק הציבורי בעזיבה גבר אחרי הבחירות של נובמבר 2022 ובזמן הוויכוח על הרפורמה המשפטית. הוא גבר שוב אחרי טבח 7 באוקטובר. הישראלים התחילו לארוז עוד לפני שהמלחמה פרצה.
העוזבים הם לא חתך אקראי של האוכלוסייה. החוקרים מאוניברסיטת תל אביב מצאו שהעזיבה גדלה אצל רופאים, מהנדסים, בעלי תואר דוקטור ובעלי הכנסה גבוהה יחסית. כמעט מחצית מהעוזבים נשואים, כלומר לא רק רווקים צעירים. רשות המסים בדקה את הישראלים שעזבו ומצאה שהעוזבים מהעשירון העליון שילמו כ-86% ממס ההכנסה שכל העוזבים שילמו לפני שעזבו. הרשות מעריכה שהעוזבים של כל שנה הם אובדן אפשרי של כ-700 מיליון ש״ח במסים בשנה. החוקרים מזהירים שמעבר לסף מסוים יהיה קשה מאוד לבלום את המגמה. העוזבים לוקחים איתם את המס שהם שילמו כאן.
מי שיכול להרשות לעצמו עוזב. מי שלא יכול נשאר לשלם גם את החשבון של מי שעזב.
ההלוואה על שם הילדים

ההלוואות שהמדינה לקחה כדי לממן את המלחמה לא נעלמו כשהאש נפסקה. החוב של המדינה עלה מ-60.5% מהתוצר בסוף 2022 ל-68.5% מהתוצר בסוף 2025, לפי הדו״ח השנתי של בנק ישראל. המדינה שילמה ב-2022 כ-43 מיליארד ש״ח ריבית על החוב. בתקציב 2026 היא משלמת כ-63 מיליארד ש״ח, כמעט כמו כל התקציב של משרד הבריאות. המדינה לא בונה בכסף הזה כיתה, לא קונה בו מיטת אשפוז ולא מציבה בו ניידת תנועה על הכביש.
החוב של המדינה באחוזים מהתוצר
הריבית שהמדינה משלמת על החוב בשנה
מקור: משרד האוצר, תקציב 2026
משרד האוצר העריך בדצמבר 2025 שיידרש כעשור כדי להחזיר את החוב לרמה שלפני המלחמה, בתנאי שלא תפרוץ בדרך מלחמה נוספת או משבר נוסף. המלחמה השנייה עם איראן התחילה פחות מ-3 חודשים אחר כך. אחרי שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עדכנה את חישוב התוצר, בנק ישראל מחשב שהחוב בסוף 2025 היה 67.8% מהתוצר. בנק ישראל צופה שהחוב יהיה 68% מהתוצר בסוף 2026 ו-66.5% בסוף 2027. הגירעון הצפוי הוא 4.4% מהתוצר ב-2026 ו-4.6% מהתוצר ב-2027, כלומר המדינה תמשיך ללוות גם אחרי שהמלחמה נעצרה.
בנאום באפריל 2026 הנגיד אמיר ירון חזר על הממצא של דו״ח בנק ישראל, ש"רמת המיסוי בעשירונים 3 עד 8 נמוכה". כתב של 'כלכליסט' הסביר מה המשמעות של המשפט הזה: מבחינת בנק ישראל, המקום שבו אפשר להעלות מסים הוא מעמד הביניים. עשירונים 3 עד 8 הם רוב משקי הבית בישראל. החשבון הבא כבר יודע לאיזו כתובת הוא נשלח.
2 הילדים מכיתה י׳ יסיימו את הלימודים בקיץ 2029 ויתחילו לעבוד בשנות ה-2030. לפי ההערכה של משרד האוצר, החוב עוד לא יחזור אז לרמה שלפני המלחמה. הם ישלמו את הריבית עליו מהתלוש הראשון שלהם, יחד עם מע״מ של 18% ועם כל מס שהממשלות הבאות יוסיפו עד אז. אלה גם הילדים שלומדים במערכת החינוך שנכשלה במבחן פיזה יותר מאי פעם. המדינה מבקשת מהם להחזיר יותר כסף אחרי שהיא נתנה להם פחות כלים.
המימון של המלחמה בהלוואות ובמסים על כל משק בית לא היה גזירת גורל אלא בחירה של שרי הממשלה וחברי הכנסת. הילדים שלנו ימשיכו לשלם על הבחירה הזאת הרבה אחרי שהשרים וחברי הכנסת האלה יפרשו מהפוליטיקה.
החשבון עובר לממשלה הבאה
לא בכל התחומים המצב החמיר מאז 2022. המחירים עולים היום בקצב של 1.6% בשנה, לעומת 5.3% ב-2022. הקו האדום של הרכבת הקלה בגוש דן נפתח באוגוסט 2023 ורשם מאז יותר מ-76 מיליון נסיעות. תוחלת החיים בישראל היא הרביעית בגובהה במדינות המפותחות. ההישגים האלה אמיתיים, אבל אף אחד מהם לא מקטין את החשבון.
הבחירות לכנסת ה-26 נערכו ב-27 באוקטובר 2026. הממשלה הבאה עוד לא קמה, אבל החשבון שהיא תקבל לידיים כבר כתוב.
מה השתנה מאז 2022
| מה השתנה | 2022 | הנתון האחרון |
|---|---|---|
| מע״מ | 17% | 18% |
| החוב של המדינה | 60.5% מהתוצר | 68.5% מהתוצר (סוף 2025) |
| הריבית על החוב | כ-43 מיליארד ש״ח | כ-63 מיליארד ש״ח (תקציב 2026) |
| ההוצאה של משרד הביטחון | 61.9 מיליארד ש״ח | 146.9 מיליארד ש״ח (2025) |
| הציון בקריאה במבחן פיזה | 474 | 436 (2025) |
| ישראלים שעזבו לתקופה ארוכה | 59,400 | 69,500 (2024) |
| הרוגים בכבישים | 351 | 459 (2025) |
המקורות של כל נתון מופיעים בפרק שלו במאמר.
המספרים שבטבלה מראים לאן ישראל הולכת אם שום דבר לא ישתנה. החשבון הבא יישלח אל מעמד הביניים, לפי הפרשנות של 'כלכליסט' לדברי הנגיד. הרופאים ימשיכו לעזוב, כי החוקרים מזהירים שכל עזיבה של רופא מושכת אחריה עוד רופאים. החוב יחזור לרמה שלפני המלחמה רק באמצע שנות ה-2030, לפי הערכה שמשרד האוצר כתב עוד לפני המלחמה השנייה עם איראן.
אני לא מאמין להבטחות של פוליטיקאים, לא מימין ולא משמאל, כי בלילה של התקציב גם האופוזיציה הרימה יד אוטומטית בעד הכסף של הקואליציה. אני מציע לבחון את הממשלה הבאה ב-4 מעשים שכל אזרח יכול לבדוק בעצמו.
- הממשלה מחליטה על הקמת ועדת חקירה ממלכתית לטבח 7 באוקטובר בישיבה הראשונה שלה, כמו שגדי איזנקוט התחייב.
- הממשלה מקצצת בכספים הקואליציוניים לפני שהיא מעלה מס כלשהו על משקי הבית.
- הממשלה מפרסמת במלואן את התוצאות של כל המבחנים הארציים בבתי הספר, בלי אישור של שר החינוך.
- הממשלה מעבירה לרשות הלאומית לבטיחות בדרכים את כל ה-350 מיליון ש״ח שאושרו לתוכנית הלאומית ונותנת למשטרת התנועה את 450 הניידות שהממשלה עצמה קבעה כיעד ב-2005.
החשבון של 4 השנים האחרונות כבר נשלח. אף ממשלה לא תוכל לבטל אותו.
רק החלטה אחת עוד פתוחה: על שם מי החשבון הזה יירשם. הוא יכול להירשם על שם מי שקיבל את ההחלטות, או על שם 2 ילדים מכיתה י׳ שעוד לא הצביעו בשום קלפי.
איליאן מרשק
עיתונות אזרחית
למען אנושות מיודעת יותר.

האיורים במאמר נוצרו באמצעות בינה מלאכותית.
האם תמליצו על המאמר לאחרים?
















