זמן קריאה: כ-19 דקות
בשעה 06:40 בבוקר 7 באוקטובר 2023 דיבר ראש הממשלה בנימין נתניהו עם המזכיר הצבאי שלו. המשטרה חקרה חשד שראש הסגל של נתניהו דרש מהקצרנית לכתוב בסטנוגרמה, התמליל הרשמי של השיחה, שעה אחרת: 06:29. זו השעה שבה התחילה המתקפה של חמאס על מוצב נחל עוז.
החשד לשינוי השעה בסטנוגרמה אינו העניין היחיד. יש מסמך של 55 עמודים, שלטענת 2 עיתונאים מצטט חצאי משפטים. יש שרתים שפורקו, וחלקם הושמדו. ויש הקלטות שהגיעו להורים שכולים במנות קטנות. שום בית משפט לא קבע שמישהו עשה את זה בכוונה, וכתב אישום לא הוגש נגד איש. ועדיין כדאי לשאול מי מרוויח מכל אחד מהדברים האלה. הנה העובדות כפי שמצאנו.
מי ביקש לשנות את השעה של הסטנוגרמה?
צחי ברוורמן, שהיה ראש הסגל בלשכת ראש הממשלה, נחקר באזהרה ב-14 בנובמבר 2024 ביחידת 'להב 433' של המשטרה, והחקירה נמשכה יותר מ-5 שעות. באותו יום התיר בית המשפט לפרסם את פרטי החשד נגדו, ו'כאן חדשות' פרסם אותם. החשד הוא שברוורמן ניגש לקצרנית שהקלידה את הסטנוגרמה של השיחה מ-06:40, וביקש ממנה לשנות את השעה ל-06:29. היא סירבה. אז, כך דיווח 'כאן חדשות', הוא "לקח בעצמו את התמליל, תיקן את השעה ודרש ממנה להזין את הפרטים המתוקנים".
על 06:40, על 06:29 ועל הסירוב של הקצרנית כל הדיווחים מסכימים. הם חלוקים בשאלה אם ברוורמן שינה את השעה בפועל. 'כאן חדשות', 'כלכליסט', 'חדשות 12', 'ישראל היום' והאתר The Times of Israel כתבו שהוא שינה אותה בעצמו. האתר ynet כתב שהוא ניסה לשנות ודרש מהקצרנית לשנות, ושהיא ענתה שאסור לה. השם שלה לא פורסם.
החקירה התחילה ממכתב. כתב אותו האלוף במילואים אבי גיל, המזכיר הצבאי של נתניהו ב-7 באוקטובר, ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה. העיתונאי נדב איל חשף את דבר המכתב באתר ynet ב-10 ביולי 2024, וכתב שגיל פנה ליועצת "לפני מספר חודשים".
באותה כתבה טענו גורמים במערכת הביטחון שמתחילת המלחמה נמצאו פערים בין חלק מהסטנוגרמות ובין הדיונים והשיחות כפי שהתקיימו. במכתב של גיל היו, כך דיווח 'חדשות 12', 3 עניינים, וברוורמן נחקר על 2 מהם: שינוי שעת השיחה, ובקשה שלו לקבל סטנוגרמות של דיונים ביטחוניים, גם מתקופת הממשלה של נפתלי בנט ויאיר לפיד.
העניין השלישי, שמועה שקצין במזכירות הצבאית נסחט, נבדקה במשטרה ונשללה, כך דיווח 'כאן חדשות'. יומיים אחרי החקירה זה פורסם באתר עיתונות אזרחית: 'לשכתב את הפרוטוקולים', ובו נאמר שאנשים בסביבת ראש הממשלה חשודים שניסו לשכתב פרוטוקולים מבוקר 7 באוקטובר לטובת נתניהו.
"שקר מוחלט" או תיקון טעות?
ביולי 2024, כשנדב איל פרסם את דבר המכתב, לשכת ראש הממשלה הגיבה במילים "שקר מוחלט, ידיעה שלא הייתה ולא נבראה". הלשכה הוסיפה: "כל הדיונים מוקלטים ומתומללים מתוקף החוק, ומשכך לא ניתן לשנות את תוכנם." ב-5 בנובמבר 2024 התירה המשטרה לפרסם שהיא מנהלת כבר כמה חודשים חקירה פלילית. הלשכה כינתה אותה "מסע ציד חסר תקדים נגד לשכת ראש הממשלה בעיצומה של מלחמה".
"שקר מוחלט, ידיעה שלא הייתה ולא נבראה"
לשכת ראש הממשלה, יולי 2024
9 ימים אחר כך, ביום החקירה, נשמעה גרסה אחרת. ברוורמן טען בחקירה, כך דיווח 'כאן חדשות', שבבוקר 7 באוקטובר היו 2 שיחות: אחת בטלפון סלולרי ב-06:29 ואחת בטלפון המסווג ב-06:40, ושהוא תיקן טעות. הסנגור שלו, עורך הדין ז'ק חן, מסר: "ראש הסגל פעל מתוקף סמכותו ובגדר תפקידו." חן הוסיף שכבר ברור שלא היה "בישול פרוטוקולים" ולא סחיטה. 'הליכוד' מסר ש"ראש הסגל פעל כדי לתקן טעות בפרוטוקול".
ביולי מסרה הלשכה שאי אפשר לשנות את תוכנם של דיונים מוקלטים ומתומללים. בנובמבר אמרו ראש הסגל של אותה לשכה, הסנגור שלו ומפלגת 'הליכוד' שהשעה תוקנה. קודם נאמר שאי אפשר לשנות ואחר כך בוצע תיקון.
האלוף במילואים אבי גיל: "זה זיוף"
האלוף במילואים אבי גיל דיבר בפומבי על שינוי השעה בפעם הראשונה ב-8 באוקטובר 2026, בריאיון ל'חדשות 12'. הוא סיפר שבינואר 2024 פנתה אליו אחת הקצרניות ואמרה שהונחתה "על ידי ראש הסגל ברוורמן " להביא את הסטנוגרמה של השיחה מ-06:40 ולשנות את השעה ל-06:29. היא אמרה לו, כפי שהוא תיאר זאת: "אסור לי לשנות, במחשב מופיע וכתוב 06:44-06:40."
גיל לא התפתל. "זה שינוי של סטנוגרמה, שינוי של האמת", אמר, וגם הוסיף: "זה זיוף." בהמשך הריאיון אמר: "עובדתית הנחו לשנות שעת שיחה." עוד אמר שם, כפי שדיווח גם 'כאן חדשות', שהוא לא יודע אם נעשו שינויים נוספים בסטנוגרמות. למבקר המדינה ולוועדת חקירה, אם תקום, הוא השאיר עצה: "אל תסתפקו רק בתמלול, תדרשו את הקלטות המקור." הוא גם שאל למה בינואר 2024, כ-3 חודשים אחרי הטבח, עוסקים בלשכה בסטנוגרמה של שיחה בת 4 דקות.
"זה זיוף."
האלוף במילואים אבי גיל, בריאיון ל'חדשות 12'
בתגובה, שב'חדשות 12' יוחסה לנתניהו ובאתר ynet ל'הליכוד', נמסר: "כמו אחרים, אבי גיל ידע על המתקפה המתקרבת ובחר שלא להעיר את ראש הממשלה בזמן." עוד נמסר שהראיונות של גיל הם ניסיון לטשטש את הכשל בתפקוד שלו. למחרת כינה 'הליכוד' את דברי גיל על הזיוף "עלילת דם". בתחקיר למאמר הזה לא מצאתי תגובה של ברוורמן או של הסנגור שלו לריאיון.
במה שפורסם מהתגובה לריאיון אין מילה על 06:40 או על הקצרנית. יש רק האשמה נגד העד. מי ביקש לשנות את השעה, ולמה? על כך התגובה לא עונה.
למה אין החלטה בפרקליטות?
'כאן חדשות' ו'ישראל היום' דיווחו ב-13 ביולי 2025 שהמשטרה סיימה את החקירה והעבירה את התיק לפרקליטות וליועצת המשפטית. האתר ynet דיווח ב-8 באוקטובר 2026 שהתיק מונח בפרקליטות שנה ו-3 חודשים ושעוד לא הוחלט אם להגיש כתב אישום. החלטה לא צפויה, כך דווח שם, גם בחודש הקרוב, שהוא תקופת בחירות.
על מה שהמשטרה חושבת על התיק יש 3 גרסאות, ואף אחת מהן לא רשמית. המשטרה עצמה מסרה ביולי 2025 שלפי החוק היא לא מפרטת המלצה או עמדה. באותו חודש מסר גורם במשטרה ל'כאן חדשות' שיש ספק אם אפשר יהיה להעמיד את ברוורמן לדין.
ב-9 באוקטובר 2026 מסר 'הליכוד' שהמשטרה המליצה לגנוז את התיק. באותו ערב ענה גורם במשטרה, באתר 'וואלה', שדברי 'הליכוד' אינם אמת ושיש "תשתית ראייתית לכתב אישום". 'חדשות 13' דיווח, ורק שם, שבפרקליטות נטו לסגור את התיק. ברוורמן לא הואשם בדבר, וחזקת החפות עומדת לו. אבל תיק שבמרכזו שעה אחת וקצרנית אחת שוכב בפרקליטות כבר 15 חודשים בלי החלטה, והיא לא צפויה, כך דווח באתר ynet, גם בחודש הקרוב, בתקופת הבחירות. מי מרוויח מהזמן הזה?
מה הושמט מ-55 העמודים של תשובת נתניהו למבקר?
בערב יום חמישי, 5 בפברואר 2026, פרסם נתניהו מסמך בן 55 עמודים, שהוצג כתשובה שלו לשאלות של מבקר המדינה על הטבח. 'חדשות 12' דיווח שהמסמך כולל "ציטוטים חלקיים בלבד שאושרו לפרסום", כפי שנתניהו בחר להביא אותם. האתר ynet כתב שברוב המקרים לא פורסמו הסטנוגרמות המלאות.
ראש האופוזיציה לפיד קרא לזה ב-9 בפברואר "זיוף פרוטוקולים ביטחוניים במסמך רשמי שיצא מלשכת ראש ממשלת ישראל". 'מעריב' דיווח שלפיד אמר שמדיון ביטחוני אחד הובאה פסקה בלי ההקשר המלא שלה ושסיכום הדיון הושמט.
באתר ynet נכתב שלפיד אמר שבהערכת מצב מ-1 באוקטובר 2023 המליץ רונן בר, אז ראש השב״כ, להיערך לתרחישים של התלקחות ברצועת עזה, ושהרמטכ״ל דאז, רא"ל הרצי הלוי, המליץ להכין תוכנית למערכה צבאית ברצועה. לפיד שלח על כך מכתב ל-3 בעלי תפקידים במערכת הביטחון ובמשרד ראש הממשלה. בתחקיר למאמר הזה לא מצאתי תשובה של מישהו מהם.
העיתונאים רונן ברגמן ויובל רובוביץ' השוו ב'ידיעות אחרונות' ובאתר ynet, ב-7 וב-8 באוקטובר 2026, בין המסמך של נתניהו ובין מסמכי המקור שמהם ציטט. הם טוענים שמכמה ציטוטים הושמט המשך המשפט. כך, לדבריהם, מהערכה של המוסד מ-21 בספטמבר 2023 צוטט שחמאס נמנע מעימות. ההמשך, שלפיו חמאס אינו נרתע מעימות אם יידרש לכך, הושמט לטענתם. שום גוף רשמי לא בדק את ההשוואה שלהם. 'הליכוד' השיב שמדובר ב"תעמולה שקרית פוליטית".
מפלגת 'ישר!' בראשות גדי איזנקוט פנתה ליועצת המשפטית ב-8 באוקטובר 2026 וביקשה למצות את הדין עם נתניהו, בחשד שמסר מידע כוזב ומסולף למבקר המדינה ולציבור. נתניהו השיב שהוא "לא הסתיר שום מסמך מהמבקר". אף אחד מהתוקפים את המסמך לא טוען שהציטוטים מומצאים. הטענה היא שהם נבחרו ונחתכו. ואם משפט נחתך באמצע, מי שחתך אותו קרא קודם את החצי השני.
נתניהו: ראש השב"כ לשעבר רונן בר "שיבש" את הסיכום
לנתניהו יש טענה משלו על המסמך ששונה, והיא מופנית כלפי רונן בר. האתר ynet דיווח שנתניהו אמר בוועדת החוץ והביטחון ב-5 בפברואר 2026 שרונן בר "שיבש" את המסמך שסיכם את דיוני הלילה שבין 6 ל-7 באוקטובר. 'חדשות 12' פירט שמדובר בסיכום של הערכת מצב מהשעה 05:15, שהגיע למזכירות הצבאית בשעה 09:47.
נתניהו טען שבנוסח שהגיע למזכירות אין הנחיה לעדכן את המזכיר הצבאי, ושבנוסח שרונן בר צירף לתחקירי המלחמה הסעיף הזה נוסף "באורח פלא". בר ענה על טענה דומה כבר באפריל 2025, אחרי שנתניהו כתב בתצהיר לבג״ץ שבר לא הנחה לעדכן את המזכיר הצבאי.
רונן בר מסר שההנחיה ניתנה ונרשמה ביומן המבצעים של שב״כ, וציטט מהיומן: "יש להעביר את עיקרי הדיון לרמטכ״ל ולמזכ״צ." בספטמבר 2026 הוא האשים את נתניהו ב"מניפולציות על פרוטוקולים" והודיע שהנחה את עורכי הדין שלו להגיש תביעת דיבה נגד נתניהו. בתחקיר למאמר לא מצאתי דיווח שהתביעה מצידו הוגשה, וגם לא מצאתי שגוף רשמי כלשהו השווה בין 2 הנוסחים. בינתיים נתניהו שראש הסגל שלו נחקר בחשד לשינוי סטנוגרמה הוא שמאשים אחרים בשינוי מסמכים.
מה התיעוד שנמחק ומה לא נאסף?
הכתב הצבאי אמיר בוחבוט פרסם באתר 'וואלה' כבר ב-3 בדצמבר 2023 את הטענה הראשונה על מחיקת תיעוד בצה״ל. קצינים בכירים במילואים, ששמם לא פורסם, אמרו לו ש"יד נעלמה" דאגה למחוק סרטונים של מצלמות התצפית מ-7 באוקטובר מרשת צבאית שנקראת 'זי טיוב'.
גורמים באוגדת עזה, גם הם בלי שם, אמרו על הקלטות הקשר של ה7 באוקטובר: "חלק מההקלטות נעלמו, או שפשוט הורדו מהרשת והועברו למקום אחר בהנחיה של מפקדים." דובר צה״ל הכחיש באותו יום: "לא נמחקו סרטונים מהמערכות המבצעיות לאחר אירועי ה-7 באוקטובר. הסרטונים חסומים לאנשים ללא הרשאה, כדי למנוע צפייה מתוך סקרנות ומציצנות." הוא הוסיף שכל הסרטונים שמורים לצורך התחקיר.
באותה כתבה ב'וואלה' אמר "גורם צבאי מוסמך": "במערכת המדוברת נמחקים באופן אוטומטי סרטונים לאחר מספר ימים." לדבריו, במקרה הזה כל הסרטונים נשמרו בתיקייה נפרדת. בתחקיר למאמר לא מצאתי דיווח שגוף כלשהו מחוץ לצה״ל בדק את התיקייה הזאת.
גם מזירות הטבח עצמן חסרות ראיות. מיכל לוין אלעד, שעמדה אז בראש החטיבה לזיהוי פלילי במשטרה, אמרה לאתר The Times of Israel , בכתבה שפורסמה בנובמבר 2023, שאת הגופות לא אספו חוקרי זיהוי פלילי. ברגמן וטל גלעדי תיארו באתר ynet חודש אחר כך ראיות שלא נאספו. ההסבר הרשמי היה עומס וצורך דחוף לזהות ולקבור. אף אחד מהמרואיינים בכתבות האלה לא תיאר את זה כהשמדה מכוונת.
לאיפה נעלמו ההקלטות של התצפיתניות?
בקרב במוצב נחל עוז נפלו 53 חיילים ונחטפו 10, ובהם 7 תצפיתניות, כך קבע תחקיר צה״ל שפורסם ב-3 במרץ 2025. נועה מרציאנו נחטפה ונרצחה בשבי חמאס. בשעה 12:00 הציתו המחבלים את חדר הפיקוד כשבתוכו חיילים וחיילות.
הוריהן של התצפיתניות ביקשו מצה״ל את הקלטות הקשר מהמוצב לפני שפנו לבית המשפט. 'חדשות 12' דיווח באוגוסט 2024 שבצה״ל אמרו להם תחילה שאין חומרים שיצאו מהמוצב אחרי 7 באוקטובר. ב-8 בספטמבר 2024 עתרו לבג״ץ הורים של 10 תצפיתניות שנפלו והוריה של מרציאנו, באמצעות עורך הדין גלעד יצחק בר-טל.
צה״ל הודיע לבג״ץ ב-26 בספטמבר שיעביר את הקלטות הקשר שבהן נשמעות הבנות, ובסוף נובמבר מסרה המדינה שמלבד הקלטות הקשר "אין בנמצא תיעוד מוקלט או מצולם נוסף מתוך חמ״ל נחל עוז" מהיממה שלפני הטבח. ההקלטות נמסרו בערב 23 בדצמבר 2024.
בר-טל פירט מה היה בהן: יום שישי 6 באוקטובר עד 18:30 בערך, ועוד 2 הקלטות קצרות מאוד מהשעה 04:47 בשבת. המשפחות מסרו שההקלטות נגמרות ב-04:48. ההקלטות של סמל שי אשרם, שפורסמו ב'כאן חדשות' למחרת, מסתיימות 8 דקות מאוחר יותר, ב-04:56, ואביה דרור אמר: "לא הגיוני שבשעה 4:56 אין יותר שידורים עד 6 וחצי, שם הם שידרו את הפלישה לבסיס."
"לא הגיוני שבשעה 4:56 אין יותר שידורים עד 6 וחצי, שם הם שידרו את הפלישה לבסיס."
דרור אשרם, אביה של סמל שי אשרם
בערב המסירה, 23 בדצמבר, מסר צה״ל שהוא "מחויב למשפחות השכולות, ולא יסתיר מהן שום מידע", והודיע שהוא עורך בדיקה נוספת. למחרת, 24 בדצמבר, מסר: "בהמשך לבדיקה הנוספת שבוצעה, נמצא כי בין השעות 4:48 עד פרוץ המתקפה לא נשמעו הקלטות קול של תצפיתניות, ועל כן לא הועברו הקלטות של שעות אלו מלכתחילה."
גורם בצה״ל הסביר ל'חדשות 12' שבחלק מהמקטעים נשמעים אנשים אחרים ולא התצפיתניות, ושהמורכבות היא "בשל רגישות המשפחות ולא מתוך סודיות". שר הביטחון ישראל כ״ץ הנחה באותו יום להעביר למשפחות את ההקלטות במלואן, חוץ מחלקים מצומצמים שיש בהם מגבלה ביטחונית מובהקת.
מה קרה בלילה, עד 06:29?
חודשים לפני שההורים קיבלו את ההקלטות כבר שודרו הקלטות של תצפיתניות מרגעי המתקפה עצמם. 'חדשות 12' פרסם במרץ 2024 הקלטה של סמל רוני אשל. רשת ב' של 'כאן' שידרה באותו חודש את רב״ט מיה ויאלובו פולו מדווחת ב-06:30 על 4 אנשים וב-06:35 על אנשים על הגדר.
במאי 2024 שודרה שם הקלטה של סמל יעל לייבושור, שדיווחה מ-06:29 במשך כ-25 דקות. הציבור שמע את 06:29. ההורים קיבלו ב-23 בדצמבר הקלטות שנגמרות ב-04:48. חיפשתי הקלטה שפורסמה מהשעות שבין 04:56, סוף ההקלטה של אשרם, ל-06:29. לא מצאתי.
ראש אגף כוח אדם, האלוף דדו בר כליפא, השמיע למשפחות הקלטות נוספות ב-27 בדצמבר, ושוב ב-30 בדצמבר, בפעם השנייה עד השעה 07:00. המשפחות ביקשו לשמוע עד 07:40, השעה שבה לדבריהן רשת הקשר הפסיקה לפעול, ומסרו שגם עכשיו "לא נשפך אור על האירועים שקדמו למתקפה". אבי מרציאנו, אביה של נועה, אמר ב-1 בינואר 2025: "יש הרבה שקט בהקלטות, קשה לדעת אם העלימו."
"יש הרבה שקט בהקלטות, קשה לדעת אם העלימו."
אבי מרציאנו, אביה של נועה מרציאנו
תחקיר צה״ל על הלילה, שפורסם ב-27 בפברואר 2025, קבע שב-21:00 בערב 6 באוקטובר התקבל עדכון על הפעלה של כרטיסי טלפון ברצועת עזה, וב-03:30 נכתב בתמונת המצב של שב״כ שיש "צבר סימנים מעידים חריגים". על הסימנים שלפני הטבח פורסמה באתר הזה כבר בדצמבר 2023 שיחה עם בכיר לשעבר באמ״ן.
"פירקנו את השרתים האלה"
ב-18 בנובמבר 2025 דן בג״ץ בעתירה של המשפחות, לפני נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית והשופטים נעם סולברג ודוד מינץ. סגן אלוף טל לייבוביץ, מהחטיבה הטכנולוגית בהגנת הגבולות, אמר שם על השרתים של חדר הפיקוד: "כמה ימים אחרי 7 באוקטובר פירקנו את השרתים האלה. היה נזק לשרתים מעשן, זה ציוד רגיש מאוד." לדבריו השרתים נלקחו לחברה כדי לנסות לשחזר את המידע, והשחזור לא הצליח. הוא הוסיף: "אחרי זה חלקם הושמדו, וחלקם אצלנו."
"אחרי זה חלקם הושמדו, וחלקם אצלנו."
סגן אלוף טל לייבוביץ, בדיון בבג״ץ
באותו דיון התברר שבחדר הפיקוד היה גם טלפון סלולרי צבאי של מפקדת מחלקה. סגן מפקד גדוד התקשוב אמר: "מצאנו שהיה מכשיר סלולרי צבאי למ״מית", והוסיף: "אני לא יודע עם מי היא דיברה ועל מה היא דיברה." בר-טל טוען שעד אותו דיון צה״ל הכחיש שהיה מכשיר כזה, ושחדר התקשורת, החדר שבו עמדו השרתים, לא נשרף. צה״ל לא אישר אף אחת מ-2 הטענות.
נציגת המדינה, עורכת הדין דניאל מארקס מפרקליטות המדינה, אמרה לשופטים: "אין פה שום כוונה ושום ניסיון להסתיר משהו מההורים." סולברג אמר לנציגי המדינה: "אם אומרים שאין ומסתבר שיש, זה גורם לחוסר אמון." עמית הוסיף: "קחו 30 יום ותנסו לאתר כל דבר, ואולי לעשות חשיבה מחודשת." העתירה נשארה פתוחה.
"אם אומרים שאין ומסתבר שיש, זה גורם לחוסר אמון."
השופט נעם סולברג, בדיון בבג״ץ
כמעט שנה אחר כך, ב-6 באוקטובר 2026, דיווח 'חדשות 12', בפרסום שלא אושר בכלי תקשורת אחר, שצה״ל אישר בפעם הראשונה שיש חומרים נוספים מהמוצב שלא נמסרו למשפחות. קצין בודק שמונה בעקבות העתירה מצא, כך דווח, תיעוד שכולל חלק מהשעות שלפני הטבח וחלק מהטבח עצמו. תגובה של דובר צה״ל לא הובאה בכתבה.
המדינה אומרת שאין כוונה להסתיר. השרתים של אתר טבח פורקו בתוך ימים, וחלקם הושמדו. עורך הדין של ההורים אומר ששמע על כך בפעם הראשונה אחרי יותר משנתיים, באולם של בית משפט. אם כך נראה מצב שאין בו כוונה להסתיר, איך נראה מצב שיש בו?
איפה המצלמות של הקיבוצים?
הכתב הצבאי ניר דבורי דיווח ב'חדשות 12' ב-20 באפריל 2026, ורק שם, על יחידה מיוחדת של צה״ל שנשלחה לאסוף את כל התיעוד של הטבח מהמצלמות ביישובי עוטף עזה, ואספה גם עשרות טלפונים של מחבלים ושל אזרחים.
גורם אחד שצוטט בכתבה של דבורי, ושמו לא פורסם, אמר: "מחלק מהטלפונים שהחזרנו מחקנו את התוכן", והוסיף: "התחייבנו לבחור מבארי שלא נמחק כלום ונחזיר הכול, וזה לא קרה. הכול נמחק." דובר צה״ל השיב: "לאחר בירור מעמיק לא נמחק שום חומר שבידי צה״ל."
הטענה על בארי עלתה גם אצל איתי אילנאי. הוא כתב ב'ישראל היום' ב-13 במאי 2026 שקצין מיחידה מסווגת הגיע לקיבוץ בערב 9 באוקטובר 2023, וקיבל את מכשיר ההקלטה שעליו נצרבו כל הצילומים ממצלמות האבטחה, ולמחרת יצא איתו לקריה בתל אביב. 2 מקורות בקיבוץ אמרו שהחומרים הושבו אחרי כמה שבועות, עם מחיקות. העיתון כתב שלא הצליח לאמת את הטענה.
בכפר עזה קרה ההפך: חומר שנאמר עליו שאיננו, צץ. התוכנית 'עובדה' שידרה ב-16 באפריל 2026 צילומים ממצלמות תחנת הדלק 'דור אלון' שבכניסה לקיבוץ, 20 מצלמות שצילמו יותר מ-24 שעות ברצף מבוקר 7 באוקטובר. לתושבי הקיבוץ נאמר קודם שהצילומים נמחקו.
קהילת כפר עזה מסרה שנדהמה, ולא בפעם הראשונה, לגלות שיש חומרים שלא הגיעו אליה, ודרשה מכל גורמי הביטחון ומכל מי שמחזיק בתיעוד להחזיר אותו לקיבוץ. צה״ל מסר שחלק מהחומרים שבחן לא היו ברשותו והתקבלו מגורמים שונים, ובהם התיעוד מהתחנה. הפרסומים על כך, כולם של 'קשת 12', לא אומרים מי לקח את הצילומים מהתחנה, מתי, ואיפה הם היו שנתיים וחצי.
בקיבוץ נחל עוז זה לקח שנתיים ו-8 חודשים. אלמוג בוקר דיווח ב'חדשות 12' ב-7 ביוני 2026, ולא בכלי תקשורת אחר, שחומרי מצלמות האבטחה של הקיבוץ אותרו והועברו למזכירות. איילת כהן זוהר, שאחיה יניב זוהר נרצח בקיבוץ עם אשתו, 2 בנותיהם וחמיו, סיפרה שהמשפחה שאלה כמה פעמים איפה המצלמות, ונענתה שהן לא עבדו. הבית של אחיה היה הראשון על הגדר, והייתה בו מצלמה.
דובר צה״ל מסר ש"צה״ל לא הסתיר ולא מחק שום תיעוד", ושהמצלמות הועברו לחברי הקיבוץ כשהתקבלה הבקשה. עוד מסר שהן היו בידי צה״ל רק לצורך התחקיר, ושצה״ל מעולם לא אמר שהחומרים אינם קיימים. הנהלת הקיבוץ מסרה שביקשה את המצלמות מצה״ל בעבר וקיבלה אותן רק עכשיו. צה״ל אומר שמסר כשהתבקש. איך 2 הגרסאות האלה מתיישבות?
חן זנדר דיווח ב'חדשות 13' ב-26 במאי 2026, ורק שם, ששב״כ, 'להב 433' ויחידות מיוחדות של צה״ל אספו אחרי הטבח מצלמות אבטחה, מכשירי הקלטה וכרטיסי זיכרון, ושהחומרים לא הושבו. מ', הרבש״ץ של כפר עזה, אמר בכתבה ששב״כ לקח מצלמות מהעמודים ומהבתים בקיבוץ, ושהציוד לא הוחזר לאף משפחה.
סבין תעסה, שבנה אור נרצח בחוף זיקים, סיפרה שראתה סרטון שבנה צילם בזמן אמת, ושבטלפון שהוחזר לה לא נשאר זכר לחומרים. דובר צה״ל ענה ל'חדשות 13' שהטענות על הסתרה מכוונת ועל מחיקה "אינן נכונות", שמגובשת מדיניות להעברת התיעוד לקהילות, ושחלק מהחומרים אינם בידי צה״ל. המשטרה ענתה שמסירת חומרים עכשיו עלולה לפגוע בחקירה של 'להב 433'. שב״כ לא מסר ל'חדשות 13' תגובה עד שהכתבה שם פורסמה.
מי מחזיק בסרטונים ובמסמכים?
גם המשפחות של נרצחי ה'נובה' ביקשו ולא קיבלו, לפחות עד אפריל 2025, המועד האחרון שמצאתי עליו דיווח. 'פורום משפחות נרצחי מסיבות 7 באוקטובר' כתב ל'עובדה' שהמשפחות נאבקות שנה וחצי לקבל את הסרטונים המלאים ממצלמות האבטחה של המסיבה. במכתב, שהאתר ynet פרסם ב-6 באפריל 2025, נכתב שפניות להפקת הפסטיבל, לשב״כ, למשטרה ולפרקליטות המדינה לא הועילו.
3 ימים אחר כך כתב דוד ורטהיים באתר 'וואלה' שהחומרים נמצאים גם ב'להב 433' וגם בצה״ל, ושצה״ל הראה חלק מהם למשפחות של חטופים ולא למשפחות השכולות. דובר צה״ל לא ענה ל'וואלה' על השאלה אם החומרים בידיו, ותגובה של המשטרה לא התקבלה שם עד שהכתבה עודכנה.
אייל אשל, אביה של התצפיתנית רוני אשל, הביא את הדברים לכנסת. ב-19 במאי 2025 הוא אמר בוועדה לענייני ביקורת המדינה שאלפי מסמכים נעלמו ונגנזו, ושהוא דרש מהפרקליטה הצבאית הראשית להכריז על בדיקה, כי לדבריו נעברו עבירות פליליות בפיקוד הדרום ובאוגדת עזה.
למחרת אמר אשל ל'ערוץ 7' ש"הרבה מאוד חומרים נמחקו", ושמישהו דאג לכך "בכוונת מכוון". ראיות הוא לא הציג שם, ותגובה של צה״ל לא הובאה. קשה להאשים אב שקיבל את הקול של הבת שלו במנות אם הוא לא מאמין לדובר.
מה קובע החוק?
׳חוק העונשין׳ מכיר מעשים כאלה בשמם. סעיף 421, "זיוף בידי עובד הציבור", חל על "עובד הציבור המזייף מסמך שהוא ממונה על עשייתו או על שמירתו, או שיש לו גישה אליו בתוקף תפקידו". העונש הבסיסי הוא 3 שנות מאסר.
זיוף, כך מגדיר החוק, כולל שינוי של מסמך "בכוונה לרמות, או ללא סמכות כדין ובאופן הנחזה כאילו נעשה השינוי בסמכות כדין". סעיף 284, "מרמה והפרת אמונים", חל על "עובד הציבור העושה במילוי תפקידו מעשה מרמה או הפרת אמונים הפוגע בציבור". גם העונש עליו הוא 3 שנות מאסר.
אלה העבירות שברוורמן נחשד בהן, כך עולה מהדיווחים. 'כאן חדשות' דיווח על הפרת אמונים, 'ישראל היום' על זיוף בידי עובד ציבור, והאתר The Times of Israel על זיוף ומרמה.
2 סעיפים אחרים לא יוחסו לאף אחד בפרשות האלה. סעיף 242, "השמדת ראיה", חל על "היודע כי ספר, תעודה או דבר פלוני דרושים, או עשויים להיות דרושים, לראיה בהליך שיפוטי, והוא, במזיד, משמידם או עושה אותם בלתי ניתנים לקריאה, לפענוח או לזיהוי, והכל בכוונה למנוע את השימוש בהם לראיה". העונש הוא 5 שנות מאסר, ו"הליך שיפוטי" כולל לפי החוק גם ועדת חקירה.
סעיף 244, "שיבוש מהלכי משפט", חל על "העושה דבר בכוונה למנוע או להכשיל הליך שיפוטי או להביא לידי עיוות דין", בין השאר "בהעלמת ראיות". העונש עליו הוא 3 שנות מאסר.
סעיף 12 ל׳חוק הארכיונים׳ קובע: "לא יבוער במוסד ממוסדות המדינה או ברשות מקומית חומר ארכיוני, אלא בהתאם לתקנות." האיסור לא חל על חומר "שביעורו דחוף מטעמים של בטחון המדינה". העונש על ביעור ביודעין הוא קנס בלבד. סעיף 17 קובע שרק היועץ המשפטי לממשלה, או מי שקיבל את הסכמתו, רשאי להגיש תביעה פלילית.
ויש סעיף 12 ל׳חוק ועדות חקירה׳: אם הוועדה ראתה "שיש לערוך חיפוש כדי להבטיח הצגתו של מסמך או מוצג אחר הדרוש לחקירה", היושב ראש שלה רשאי להוציא צו חיפוש. למבקר המדינה ולצוותי התחקיר של צה״ל אין סמכות כזאת. מי שמונע ועדת חקירה מונע גם את הצו הזה.
למה אין ועדת חקירה?
ועדת חקירה, מכל סוג שהוא, לא הוקמה עד היום. בג״ץ הוציא ב-19 בנובמבר 2025 צו על תנאי שמורה לממשלה לנמק למה לא תקים ועדת חקירה ממלכתית, דן בעתירות ב-23 באפריל 2026 בהרכב של 7 שופטים, והודיע ב-23 בספטמבר 2026 שלא יכריע בהן לפני הבחירות לכנסת ה-26. היועצת המשפטית כתבה לבג״ץ כבר בינואר 2026 שככל שעובר הזמן, קשה יותר לקיים בדיקה מסודרת ויעילה של אירועי הטבח. היא כתבה, והזמן ממשיך לעבור.
גם הדרך של מבקר המדינה נחסמה בחלקה. בג״ץ פסק ב-29 ביוני 2026, פה אחד ובהרכב של 5 שופטים, שמבקר המדינה מתניהו אנגלמן חרג מסמכותו ב-4 ביקורות על הטבח, ושב-4 ביקורות אחרות הוא לא יכול להסתמך על הטיוטות שהכין.
עוד ביוני 2024 התלונן אנגלמן שמשרד ראש הממשלה לא נותן לו לעיין בסטנוגרמות של דיונים שקיים נתניהו. מי שכתב לו אז שלמשרד אסור למסור אותן, בגלל צו ביניים של בג״ץ, היה ברוורמן. בתגובה לתלונה מסר המשרד שהוא מוכן למסור למבקר כל חומר.
כבר בספטמבר 2024 דווח באתר הזה, בשידור 'צה״ל מסרבים לשתף מידע', שגם צה״ל לא רצה לשתף מידע עם הביקורת של המבקר על 7 באוקטובר, בין השאר מחשש שהדבר יפגע במאמץ המלחמתי.
נשארו התחקירים שצה״ל עשה על עצמו. צוות בראשות האלוף במילואים סמי תורג'מן קבע בנובמבר 2025 שבשני שלישים מ-25 התחקירים של המטה הכללי יש בעיות וחוסרים. 'חדשות 12' דיווח שהצוות גם "לא מצא ניסיונות לטיוח או אי אמירת אמת בתחקירים". הצוות בדק תחקירים. את ההסבר של צה״ל לפירוק השרתים בנחל עוז לא בדק שום גוף חיצוני, וגם ראיה שסותרת אותו לא הוצגה.
'מועצת אוקטובר', שמאגדת משפחות שכולות, שורדים וחטופים לשעבר, פנתה ב-8 באוקטובר 2026 לראש שב״כ דוד זיני, ליועצת המשפטית, למזכיר הממשלה יוסי פוקס ולגנזת המדינה רותי אברמוביץ', מחשש שמידע על אירועי הטבח מועלם. במכתב נכתב, בין השאר, שקלדניות סיפרו לגיל שברוורמן "היה הולך עם ערימות של סטנוגרמות". אלה טענות ולא ממצא של בדיקה. לא מצאתי תשובה של מישהו מ-4 הנמענים.
מה עוד לא יודעים?
מי בצה״ל הורה להשמיד חלק מהשרתים של נחל עוז, ומתי? בדיון בבג״ץ נאמר שהושמדו, ולא נאמר מי החליט. האם יש פקודה שמורה לשמור את כל התיעוד מ-7 באוקטובר, וכמה זמן נשמרות הקלטות קשר? אם יש פקודה כזאת, לא מצאתי אותה.
מי לקח את הצילומים מתחנת הדלק שליד כפר עזה? למה עד היום לא נשמעה עדות ישירה ופומבית של קצרנית מהלשכה, ואיפה הנוסח של המכתב שגיל שלח ליועצת? ועוד דבר: לא מצאתי עתירה אחת שבה התבקש בית משפט להוציא צו לשמירת ראיות מהטבח. ההליך היחיד שמצאתי, שבו בית משפט הורה לצה״ל לאתר חומר, הוא העתירה של משפחות התצפיתניות.
ובחזרה ל-06:40. ברוורמן אומר שתיקן טעות, 'הליכוד' אומר שזו עלילת דם, המדינה אומרת שאין כוונה להסתיר, וצה״ל אומר שלא נמחק דבר. ובכל זאת נשארו שעה שלפי החשד שונתה, משפטים שלפי הטענה נחתכו, שרתים שחלקם הושמדו והחלטה שמתעכבת. מי מרוויח מכל זה?
מי שבטוח שאין כאן מה להסתיר מוזמן להקים ועדת חקירה ממלכתית ולתת ליושב הראש שלה לחתום על צו חיפוש. גיל כבר אמר מה צריך לבקש: את הקלטות המקור.
באתר הזה פורסם כבר במרץ 2024 'תחקיר אירועי ה-7 באוקטובר, מסקנות ביניים'.
התיעוד מאותו בוקר, מקום אחרי מקום, נמצא במפה עם תיעוד אירועי הטבח ב-7 באוקטובר שבאתר.
האיורים בכתבה נוצרו בבינה מלאכותית.
