זמן קריאה: כ-16 דקות
הקונסוליה הבריטית פעלה בירושלים משנת 1839, הרבה לפני הקמת המדינה. ביום חמישי שעבר שר החוץ גדעון סער הודיע שהיא חדלה לפעול כקונסוליה ושהשלט שלה הוסר. הקונסול הכללי ועוד 19 דיפלומטים עוזבים את הארץ. 7 נשארים בבניין שבריטניה קוראת לו מעכשיו 'המשלחת הבריטית, ירושלים'.
למחרת, ביום שישי, הודיעה ועדת פרס נובל שפרס נובל לשלום יוענק לנאווי פילאי, המשפטנית הדרום אפריקאית שוועדת החקירה של האו״ם בראשותה קבעה שישראל ביצעה רצח עם בעזה. לפי 'כאן חדשות', נציג של ועדת הפרס אמר שהקביעה הזאת היא "אחת מהסיבות החשובות" לבחירה בה. ועדת הפרס עצמה מסרה שהפרס אינו אישור של הקביעה שלה, ויושב ראש הוועדה, יורגן ואטנה פרידנס, אמר שהוועדה איננה בית משפט.
משרד החוץ שלנו לא התעכב על ההבדל. הוא הודיע בתגובה שיוזף גבלס (שר התעמולה של שלטון הרייך בגרמניה הנאצית) "בוודאי מוחא כפיים מהגיהינום".
אפשר לצעוק על העולם ולהאשים כל מיני אנשים מבחוץ, זה אולי אפילו עושה טוב לכמה דקות אבל אותי מעניינת שאלה אחרת, הרבה יותר פשוטה: כמה כל זה עולה לנו, וכמה דורות קדימה עוד יצטרכו לשלם את החשבון הכלכלי והחברתי על המעשים שלנו?. אני כותב את המאמר הזה כי 2 הידיעות האלה, שלט אחד ופרס אחד, לא הכעיסו אותי, אלא גרמו לי להבין שאנחנו כנראה נדפקנו בהמון מובנים להרבה מאוד שנים קדימה.
"אתונה וסופר-ספרטה"
הבלגן כיום מחזיר אותי שנה אחת אחורה, ל-15 בספטמבר 2025. בירושלים התקיים הכנס של אגף החשב הכללי במשרד האוצר, כלומר כנס של האנשים שחותמים על הצ׳קים של המדינה. על הבמה עמד ראש הממשלה בנימין נתניהו ואמר: "אנחנו נצטרך יותר ויותר להסתגל לכלכלה עם סממנים אוטרקיים". במילים פשוטות, כלכלה שמייצרת בעצמה את מה שהיא צריכה, כי אחרים לא רוצים למכור לה או לקנות ממנה. נתניהו עצמו הוסיף מייד שזו "מילה שנואה" עליו ושהוא "חסיד של השוק החופשי". אבל אז הגיע המשפט שנתן לנאום הזה את שמו: "אנחנו הולכים להיות אתונה וסופר-ספרטה. אין לנו ברירה, לפחות בשנים הקרובות שבהן נידרש להתמודד מול ניסיונות הבידוד האלו".
את המילה "בידוד" לא המציאו באופוזיציה וגם לא בתקשורת. ראש הממשלה נתניהו אמר אותה בעצמו, מול פקידי האוצר והוא גם הסביר מי לדעתו אשם: הרשתות החברתיות, התקשורת הבינלאומית והמיעוט האסלאמיסטי שהפוליטיקאים באירופה נענים לדרישות שלו.כך לדברי נתניהו.
המסחר בבורסה בתל אביב היה פתוח באותו יום. מדד תל אביב 125 עלה בכ-1%, ואחרי הנאום המסחר התהפך וננעל בירידה של 0.55%. בתוך 3 ימים מהנאום, עד 17 בספטמבר, איבד מדד תל אביב 35 2.3%. הירידות בבורסה התחילו כבר כמה ימים לפני כן, אבל מי שמנהל כספים בישראל שמע את ראש הממשלה מתאר מדינה שמתכוננת לחיות לבד, והנאום האיץ אותן.
'פורום העסקים', שמאגד כ-200 מנהלים של החברות הגדולות במשק, פרסם הודעה שבה נכתב שמדיניות הממשלה "מובילה את מדינת ישראל לשפל כלכלי ומדיני מסוכן וחסר תקדים". נשיא 'התאחדות התעשיינים' דאז, רון תומר, אמר ש"משק אוטרקי יהיה אסון לכלכלת ישראל". נתניהו הבין שהוא יצר בלגן גדול בעקבות דבריו באותו נאום ספרטני ולמחרת הוא כינס מסיבת עיתונאים והסביר שהייתה כאן "אי-הבנה".
אני לא חושב שזו הייתה אי הבנה, ואני גם לא חושב שנתניהו פלט משהו בטעות. הוא אדם שבוחר מילים בקפידה. מה שהטריד אותי אז, ומטריד אותי היום, היא ההוראה שלפיה אנחנו צריכים להתרגל למצב הזה. לדבריו אין מציאות אחרת. אנחנו הרי ספרטנים וצריכים להיות גאים בכך.
כמה עולה לנו לייצר את הכל לבד?
מסיבה כלשהי, נאום ספרטה ו-'אי ההבנה' הזאת שנתניהו סיפר לנו עליה, הפכה כעבור חודשיים וחצי לדרישת תקציב רשמית.
עוד בינואר 2025 הגישה לראש הממשלה נתניהו, ועדה בראשות פרופסור יעקב נגל, לשעבר ממלא מקום ראש 'המטה לביטחון לאומי', את ההמלצות שלה על תקציב הביטחון. הוועדה המליצה להוסיף 133 מיליארד שקל בעשור, וכתבה: "הוועדה ממליצה בכל דרך לא להעלות מיסים". מאיפה יבוא הכסף?, את זה הוועדה הזו לא כתבה.
בסוף נובמבר 2025, בדיון על התקציב, דרש נתניהו סכום אחר לתקציב הבטחון, גבוה יותר: 350 מיליארד שקל בעשור, יותר מפי 2.5 ממה שהמליצה ועדת נגל. חודש אחר כך, בטקס סיום של קורס טיס, נתניהו הסביר בשביל מה הסכום הגבוה הזה: לדבריו זה כדי לבנות תעשיית נשק עצמאית, שתחמש את ישראל בלי תלות באחרים. גורמים במשרד האוצר אמרו ל'כלכליסט' על הדרישה שלו: "זה נעשה ללא תיאום, יוצר פערים תקציביים ויוביל להכבדה בלתי אפשרית בעול המסים".
350 מיליארד שקל הוא מספר שאי אפשר לדמיין, ולכן קל לעבור לידו. אבל יש דרך לתרגם אותו לשפה של חשבון בנק של כל אחד מאיתנו, האזרחים שצריכים לשלם את החשבון הזה. הכלכלן הראשי באוצר, שמואל אברמזון, כתב בנובמבר 2024 לוועדת נגל שכל 10 מיליארד השקלים שמתווספים לתקציב הביטחון הם "עלות של כ-1,150 לתושב או כ-4000 שקל למשק בית מדי שנה".
350 מיליארד בעשור הם 35 מיליארד בשנה. לפי הנוסחה של האוצר עצמו, והחישוב כאן הוא שלי, יוצא כ-14,000 שקל למשק בית בכל שנה, במשך 10 שנים, אם הדרישה של ראש הממשלה תתקבל במלואה. זה כמעט 1,200 שקל בחודש, לכל משפחה, לפני שהיא קנתה או שילמה על משהו בכלל.
"עלות של כ-1,150 לתושב או כ-4000 שקל למשק בית מדי שנה"
הכלכלן הראשי במשרד האוצר, שמואל אברמזון, על כל תוספת של 10 מיליארד שקל לתקציב הביטחון
מדינה צריכה צבא חזק, על זה אין לי ויכוח עם אף אחד. מה שלא נותן לי מנוחה הוא הסדר שבו הדברים קרו וקורים. קודם אנחנו מאבדים את מי שמוכר לנו את הסחורות, אחר כך מודיעים לנו שאנחנו נייצר הכל לבד ואף אחד לא עוצר לשאול כמה זה יעלה?, אף על פי שבאוצר כבר חישבו את זה שנה קודם לכן. מי שמנהל כך משק בית מגיע מהר מאוד לשיחה לא נעימה עם מנהל הסניף ובמונחי מדינה, כרגע, אין לנו מנהל שיציל את המצב. יש לנו מנהל שמכריח אותנו לקבל את המצב, כי אנחנו גרים בספרטה אתם יודעים.
אז למה הכלכלה הישראלית לא קרסה?
כאן אני חייב לעצור. קל מאוד לתלות בבידוד הכלכלי והחברתי את כל הצרות שלנו במדינה, אבל זה לא יהיה נכון, כי רוב מה ששילמנו ב-3 השנים האחרונות הוא בעיקר המחיר של ניהול המלחמה עצמה.
המע״מ בישראל עלה ל-18% בינואר 2025 ומדרגות המס הוקפאו, כל זה כדי לממן את המלחמה מרובת החזיתות. הערכות שפורסמו אז דיברו על הפסד של 8,000 עד 12,000 שקל למשק בית באותה שנה. חברות הדירוג הורידו ב-2024 את דירוג האשראי של ישראל בפעם הראשונה בתולדותיה, והדירוג של Moody's, הוא הנמוך שניתן לנו עד היום, והוא לא חזר לרמתו הגבוהה. בהודעות של חברות הדירוג הנימוק הוא מלחמה, חוב וסיכונים פוליטיים. המילה "חרם" לא מופיעה שם.
גם החרם שהטילה טורקיה על הסחר עם ישראל, שכולנו היינו בטוחים שייקר לנו את הדירות, כמעט לא הורגש. בנק ישראל בדק ומצא שמחירי התשומות עלו בעקבותיו ב-0.6 עד 0.7 נקודות אחוז בלבד, כי נמצאו ספקים חלופיים, וחלק מהסחורה הטורקית המשיך להגיע דרך מדינות אחרות.
גם היצוא שלנו גדל. יצוא הסחורות והשירותים של ישראל הגיע ב-2025 לשיא של 169 מיליארד דולר, והיצוא הביטחוני שבר שיא משלו, 19.2 מיליארד דולר. דווקא מי שרוצה להוכיח שעל פניו הכול בסדר ימצא כאן את כל המספרים שהוא צריך. גם נתניהו הציג תמונה חיובית מאוד של הכלכלה בנאום ובמסיבת העיתונאים שאחריו, עוד לפני שהמספרים האלה פורסמו.
כשקראתי את הנתונים האלה בפעם הראשונה, לא באמת נרגעתי. ואני אסביר למה הם לא מרגיעים. הרי בידוד לא מגיע כמו טיל, עם אזעקה ועם שעה מדויקת. הוא עובד כמו רטיבות בקיר. שנים לא רואים כלום עד שיום אחד מופיע כתם קטן בפינה שמסמן על בעיה גדולה. מי שראה פעם כתם כזה יודע שכשהוא מופיע, זה סימן שהצינור כבר דולף הרבה זמן.
איפה כבר רואים את הכתם של הנזילה הכלכלית?
הכתם הראשון נמצא בנמלים. השיא ביצוא הגיע בעיקר משירותי הייטק, ולצידו נרשם שיא גם ביצוא הנשק. מי שמייצר סחורה רגילה ומוכר אותה לאירופה נמצא במצב אחר. לפי נתוני סחר החוץ שפורסמו בינואר 2026, יצוא הסחורות לאירופה ירד ב-2025 ב-14.7%, ירידה של 11.4 מיליארד שקל. לפי 'גלובס', מאחורי חלק גדול מהירידה עומדת צניחה של יותר מ-50% ביצוא לאירלנד ב-2025, שרובו שבבים של Intel, ומשרד הכלכלה אמר שזה עניין עסקי ולא מדיני. למעשה אירופה קונה רק שליש מהסחורות שאנחנו מייצאים.
מאחורי המספר הזה יש מפעלים ועסקים. בסקר שערכה 'התאחדות התעשיינים' בספטמבר 2025 ושענו עליו 132 תעשיינים, כחצי מהיצואנים דיווחו על עסקאות שבוטלו או לא חודשו. 71% מהיצואנים אמרו שהביטולים נבעו מסיבות מדיניות בלבד ו-84% מהיצואנים שדיווחו על ביטולים אמרו שהם הגיעו מלקוחות במדינות האיחוד האירופי. כלומר לא המחיר היה הבעיה וגם לא האיכות אלא חרם פוליטי.
הכתם השני נמצא בבריסל. הנציבות האירופית הציעה כבר בספטמבר 2025 לבטל את הפטור ממכס על סחורה ישראלית בשווי של 5.8 מיליארד אירו בשנה. ההצעה הזו לא אושרה עד היום, כי אין לה הרוב הדרוש בין מדינות האיחוד. גם באפריל 2026 דחו שרי החוץ של האיחוד קריאה של ספרד, אירלנד וסלובניה להשעות את הסכם ההתאגדות בין האיחוד לישראל. אבל ההצעה של הנציבות לא ירדה מסדר היום והכתם הזה גדל מיום ליום ולא לטובתנו.
בינתיים מדינות שונות מתחילות לאסור בעצמן סחר עם ההתנחלויות בגדה. ב-8 בספטמבר 2026 הודיעה בריטניה על איסור כזה, וצרפת וקנדה הודיעו על צעד דומה. בתוך דקות הצטרפו לבריטניה 11 מדינות בהצהרה משותפת, ולפי 'כלכליסט' לא כולן הודיעו על איסור סחר מיידי. שר החוץ הבריטי, אד מיליבנד, העריך בריאיון שהאיסור ייכנס לתוקף בתוך 6 עד 9 חודשים. בהולנד האיסור כבר בתוקף מ-22 בספטמבר, והעונש על הפרתו הוא עד 6 שנות מאסר.
השלט של הקונסוליה הבריטית שהורד בשייח׳ ג׳ראח-ירושלים הוא התגובה של ישראל לצעד הבריטי הזה.
האיסור על מסחר חל אומנם על ההתנחלויות בלבד, אבל הוא נוגע להרבה יותר מהן. לפי 'כלכליסט', במאגר של האו״ם על חברות שקשורות להתנחלויות רשומות 158 חברות, 138 מהן ישראליות, ובהן כל 5 קבוצות הבנקאות הגדולות שלנו. אלה הבנקים שנותנים לישראלים את המשכנתאות. קרן העושר של נורבגיה, שמנהלת כ-2 טריליון דולר, כבר מכרה את ההחזקות שלה ב-4 מהבנקים הגדולים בישראל, בשווי של כ-2 מיליארד שקל.
ויש מחיר שלישי לבידוד הבין לאומי של ישראל, שאין איך לכמת אותו. בתחילת יוני 2026 פורסם שישראלים ניסו להזמין חדר במלון בעיירה 'לאם' שבחבל בוואריה (גרמניה), וקיבלו את התשובה הזאת: "מצטערים, אין כניסה ליהודים למלון שלנו". אתר ההזמנות הסיר את המלון באופן זמני, והישראלים הגישו תלונה לממונה על המאבק באנטישמיות במשרד המשפטים של בוואריה.
על המשפט הזה אני לא מצליח לעבור הלאה. גדלנו על הסיפור שיש מדינה כדי שיהודי לא ישמע יותר משפטים כאלה. המלון בבוואריה הוא לא אשמת הממשלה, ואנטישמיות לא התחילה אתמול. אבל ממשלה שמודיעה שנסתדר לבד צריכה לזכור שהאזרחים שלה לא חיים לבד בוואקום מדיני. הם נוסעים, לומדים, סוחרים, מוכרים וקונים בעולם הזה, והם אלה שעומדים מול דלפק הקבלה לפדות את החשבון.
מה יישאר לילדים?
חלק מהחשבון שישראלים משלמים על הבידוד הזה, עובר דרך האוניברסיטאות ובתי החולים ולא רק דרך המחירים בסופר, הוא יגיע אלינו מהר והוא יהיה כאן גם בעוד 10 ו-20 שנים.
הצוות של ועד ראשי האוניברסיטאות למאבק בחרם האקדמי ספר עד נובמבר 2025 כ-1,000 מקרים של חרם על חוקרים ומוסדות מישראל, רבע מהם בקיץ 2025 בלבד. בדו״ח נכתב: "נדמה שהפסקת הלחימה אינה מביאה לירידה בעוצמת החרם, וייתכן אף להיפך". בדו״ח נוסף של הצוות, מחודש מאי 2026, נכתב ש-41% מהמקרים שנרשמו ב-2026 הם השעיה של שיתופי פעולה, ו-29% הם שיבוש של הרצאות וכנסים.
לפי ניתוח של אתר החדשות 'Science Business', בתוכנית המחקר של האיחוד האירופי, שישראל שותפה בה, ירד חלקם של הפרויקטים עם שותף ישראלי מ-5.4% ב-2022 ל-2.5% ב-2025. המימון ירד מ-303 מיליון אירו ל-119 מיליון. ישראל לא הושעתה מהתוכנית, ואף אחד לא חתם על החלטה. שותפים ישראלים פשוט נבחרים בה הרבה פחות. כך נראה חרם שאף אחד לא צריך להכריז עליו כדי שהוא יקרה וישפיע.
גם הרפואה הישראלית נפגעת. בכנס השנתי של ההסתדרות הרפואית הבריטית בקיץ 2025 הצביעו המשתתפים בעד ניתוק הקשר עם ההסתדרות הרפואית בישראל. ביוני 2026 פורסמה בכתב העת 'The Lancet' קריאה להשעות אותה מההסתדרות הרפואית העולמית, ועליה חתמו יותר מ-1,150 אנשי מקצוע וארגוני בריאות. מנהל החטיבה האונקולוגית ב'איכילוב', עידו וולף, הזהיר שחרם כזה יפגע בתרופות חדשות, במחקרים ובשיתופי פעולה, ושהוא יעלה בחיי חולים.
וגם אנשי רפואה עוזבים. חוקרים מאוניברסיטת תל אביב מצאו ש-1,369 רופאים עזבו את ישראל בשנים 2023 עד 2025, כמעט פי 2 ממספר הרופאים שעזבו עשור קודם לכן. החוקרים מציינים שהעלייה במספר העוזבים התחילה ב-2023, עוד לפני 7 באוקטובר. לא הבידוד גרם לעזיבה הזאת, אבל הוא גם לא עוזר להחזיר אף אחד מהם ארצה.
העזיבה הזאת נוגעת לכיס של מי שנשאר, כי העשירון העליון משלם כ-77% ממס ההכנסה במדינה. רשות המסים בדקה את מי שעזבו את ישראל ומצאה שגם אצלם העשירון העליון שילם כ-86% ממס ההכנסה שכל העוזבים שילמו לפני שעזבו. לפי אותה בדיקה, העוזבים של כל שנה הם הפסד אפשרי של כ-700 מיליון שקל במסים בשנה. כל רופא שעוזב לוקח איתו גם את המס שהיה משלם כאן, ומישהו אחר ישלים את החסר, אתם ואנחנו, לא הממשלה.
זה החלק שהכי קשה לי לכתוב, כי אין בו רגע אחד ספציפי שאפשר להצביע עליו. המחיר הזה לא יופיע בכותרות. הילדים שלנו יפגשו אותו בתור למיון, כשתרופה חדשה תגיע לכאן באיחור, ובאוניברסיטה, כשמעבדה לא תקבל מענק ותיסגר. עד אז מי שקיבל את ההחלטות כבר לא יהיה בתפקיד, ואף אחד לא יזכור לקשר בין הדברים והאחראים ימשיכו לדרכם כאילו כלום לא קרה.
מי היה אמור לשמור על הבית שלנו?
אפשר היה לצפות שמדינה שהעולם מתחיל להתרחק ממנה תגייס לבעיה הזו את האנשים הכי טובים שלה ותיתן להם כל מה שהם צריכים כדי לפתור אותה. לצערי קרה ההפך.
ב-22 באוקטובר 2023, שבועיים אחרי תחילת המלחמה, הממשלה החליטה לסגור את משרד ההסברה. 3 שבועות אחר כך, ב-14 בנובמבר, הגיע לכנסת עמנואל נחשון, אז סמנכ״ל הדיפלומטיה הציבורית במשרד החוץ. העולם כולו דיבר באותם ימים על ישראל ועל עזה. נחשון סיפר לחברי הכנסת שהוא נאלץ לעצור את פעילות ההסברה של המשרד בעולם כי אין תקציב, והוסיף: "אנחנו מפיקים סרטונים עם הטלפון הנייד". משרד החוץ מסר אז שיום קודם סוכם עם אגף התקציבים על מקדמה של 100 מיליון שקל.
ראש מערך ההסברה הלאומי, מושיק אביב, התפטר במאי 2024. הכיסא שלו נשאר ריק כשנתיים, עד אפריל 2026. התקציב הקבוע של אגף הדיפלומטיה הציבורית במשרד החוץ עמד ב-2025 על 28 מיליון שקל בלבד. הממשלה אישרה למשרד תוספת של יותר מחצי מיליארד שקל להסברה, אבל עד סוף מאי 2025 הועמדו לרשותו 60 מיליון בלבד מתוכה.
גם הבדיקה של מה שקרה נעצרה באמצע. מבקר המדינה מתניהו אנגלמן התחיל בינואר 2024 לבדוק את ההסברה של הממשלה מול העולם, והדו״ח הוקפא בצו ביניים של בג״ץ ולא פורסם. אנגלמן סיים את תפקידו ביולי 2026. הכנסת בחרה לו מחליף ביוני, אבל בג״ץ פסל את ההצבעה והורה על הצבעה חוזרת, ומאז אין למדינה מבקר.
ראש 'המטה לביטחון לאומי', צחי הנגבי, פוטר באוקטובר 2025. המטה הוא הגוף שאמור לחבר בין ביטחון, כלכלה ומדיניות חוץ. יותר מחצי שנה כיהן שם ממלא מקום, ורק בסוף מאי 2026 הודיע ראש הממשלה על מינוי של ראש קבוע.
האגף שמסביר אותנו לעולם קיבל ב-2025 תקציב קבוע של 28 מיליון שקל. ראש הממשלה דורש 35 מיליארד שקל בשנה כדי לייצר נשק בלי תלות בעולם, פי 1,250.
אי אפשר לומר שלא היו אנשים שהזהירו. כ-300 כלכלנים כתבו לראש הממשלה ולשר האוצר כבר באוקטובר 2023: "אתם לא מפנימים את גודל המשבר הכלכלי". ביום של נאום 'ספרטה' של נתניהו, פרסמו כ-80 כלכלנים בכירים, ובהם מנכ״לים לשעבר של משרד האוצר ומשנה לנגיד לשעבר, אזהרה מפני סנקציות של אירופה, לפיה מדובר בצעד "שיפגע קשות בסחר עם אירופה".
ומה עשה באותם חודשים שר האוצר? בצלאל סמוטריץ׳ אמר באוקטובר 2025 על סעודיה, המדינה שאיתה ניסינו להגיע לנורמליזציה: "תמשיכו לרכוב על גמלים במדבר". הוא התנצל בתוך שעות. אבל הנזק לא יימחה למשך שנים, בנוסף, גורם ישראלי אמר אז ל'חדשות 12' שהאמירה הזאת "הרסה חצי שנה של עבודה שקטה מול סעודיה".
אני לא רואה כאן טעות אחת גדולה אלא שורה של החלטות קטנות וכושלות באופן קולוסאלי. אלה הן החלטות שכל אחת מהן פתרה בעיה של אותו שבוע, ואף אחת מהן לא שאלה מה יקרה בעוד 20,10,5 שנים . כל זה עבר בשקט, כי מי שקיבל את ההחלטות לא משלם את ההפסד הזה, זה אנחנו האזרחים שמשלמים.
כמה דורות של ישראלים ישלמו את החשבון?
נשאר לפתוח את החשבון עצמו.
| שנה | החוב ביחס לתוצר | תשלומי הריבית בשנה |
|---|---|---|
| 2022 | 60.5% | כ-42 מיליארד שקל |
| 2025 | 68.6% | כ-58 מיליארד שקל |
| 2026 (תחזית) | 69% עד 70% | כ-63 מיליארד שקל |
| 2035 (אם תיושם תוכנית 350 המיליארד) | כ-81% | לא פורסם |
החוב של המדינה עמד בסוף 2025 על 1.408 טריליון שקל. אם מחלקים את זה במספר התושבים היום, והחישוב שוב שלי, יוצא כ-137,000 שקל לכל תושב, כולל ילדים ותינוקות. משפחה של 5 נפשות חייבת לפי החשבון הזה כמעט 700,000 שקל, בלי שלקחה הלוואה אחת.
על החוב הזה משלמים ריבית, והריבית לא קונה כלום. ב-2026 היא תעלה לנו כ-63 מיליארד שקל לפי התקציב המעודכן, סכום שדומה לתקציב של משרד הבריאות. כלומר בכל שנה אנחנו משלמים לבעלי החוב סכום בגודל של תקציב משרד בריאות שני.
נגיד בנק ישראל אמיר ירון נאם באפריל 2026 בכנס באוניברסיטת רייכמן ואמר שעלות המלחמה הגיעה ל-405 מיליארד שקל. הוא הוסיף: "זה מספר עצום, זה יותר מ-17% תוצר". לפי 'כלכליסט', באותו נאום הוא חישב מה יקרה אם תוכנית 350 המיליארד תיושם: החוב יגיע לכ-81% מהתוצר ב-2035.
במשרד האוצר העריכו בדצמבר 2025 שהחזרת החוב הלאומי לרמה שבה הוא היה לפני המלחמה, תיקח כעשור ורק בתנאי שלא תהיה בדרך עוד מלחמה או משבר. חודשיים וחצי אחר כך התחילה המלחמה עם איראן.
קרן המטבע הבינלאומית מדברת על אמצע שנות ה-30 וגם זה רק אם הממשלה תוריד את הגירעון ל-2.4% מהתוצר עד 2029. ב-2025 הגירעון היה 4.7% מהתוצר. לפי 'מעריב', בנק ישראל הזהיר בדו״ח השנתי שלו שבלי התאמות נוספות ובלי הגדלה של הכנסות המדינה יהיה קשה להחזיר את החוב למסלול יורד. הגדלה של הכנסות המדינה פירושה העלאת מסים ונטל גובר על האזרחים.
גם העשור שעליו דיבר משרד האוצר הוא הערכה אופטימית, הערכה שניתנה עוד לפני המלחמה עם איראן. הרי אם דרישת 350 המיליארד תתקבל, החוב הלאומי ימשיך לעלות גם בעשור הזה ככה שאפילו ב-2035 אנחנו לא נהיה קרובים להחזיר אותו. ילד ישראלי שנכנס השנה לכיתה א׳ יהיה אז בתיכון, והחשבון יחכה לו כשהוא יתחיל לעבוד ולשלם מסים. את החוב הזה ישלם הדור שלו, ואם שום דבר לא ישתנה, גם הדור שאחריו וזה שאחריו.
אני חושב על הילד הזה מכיתה א׳, שלא בחר באף אחד ולא הצביע בשום קלפי ואיש לא שאל לדעתו. מישהו לקח הלוואה על השם שלו, רק כדי לרצות את בוחריו לאותה שעה והוא אפילו לא טרח לבדוק אם אפשר היה להסתדר בלעדיה,
והכתמים של הדליפה הכלכלית הזו ממשיכים להתפשט בכל הבית. היום, 12 באוקטובר, מתכנסים שרי החוץ של האיחוד האירופי בלוקסמבורג, ועל סדר היום שלהם עומד גם המצב בעזה ובגדה המערבית. הצעה רשמית לאיסור סחר עם ההתנחלויות עוד לא הוגשה, אבל לפי שרת החוץ של האיחוד, קאיה קאלאס, איסור מלא היא האפשרות שזכתה ביולי לתמיכה הרחבה ביותר בין השרים האירופאיים. בין מרץ ליוני 2027 אמור האיסור של בריטניה להיכנס לתוקף. בימים אלה נקבעים גם התנאים להשתתפות של מדינות שאינן חברות באיחוד, וביניהן ישראל, בתוכנית המחקר האירופית הבאה, שתתחיל ב-2028.
השגריר לשעבר אבי פזנר כתב בספטמבר לוותיקי משרד החוץ ש"ישראל תבודד כמו דרום אפריקה בימי האפרטהייד". בכתבה שבה פורסמו דבריו אמר המפקח על הבנקים לשעבר, יאיר אבידן, שבתרחיש קיצוני בנקים גדולים באירופה עלולים להפסיק לעבוד עם בנקים ישראליים.
מה שואלים לפני שמגיעים אל הקלפי?
השלט של הקונסוליה הבריטית בשייח׳ ג׳ראח כבר הורד, והפרס כבר הוכרז. אפשר להמשיך לענות לעולם באמירות 'גבלס' ולזלזל בסעודים והגמלים שלהם ולהרגיש צודקים. אבל את החשבון והחוב זה לא מקטין בשקל.
המספרים העיקריים שבמאמר הזה היו מונחים לפני הממשלה בזמן אמת. הכלכלן הראשי כתב כמה עולה למשפחה כל תוספת של 10 מיליארד שקל לתקציב הביטחון. הנגיד חישב לאן יגיע אותו החוב ומאות כלכלנים חתמו על מכתבים והצהרות. ובאותן שנים בדיוק נשארו ריקים התפקידים שנועדו לטפל במעמד של ישראל בעולם, והתקציב הקבוע של ההסברה במשרד החוץ עמד ב-2025 על 28 מיליון שקל בלבד.
האם אפשר היה לנהל את כל זה אחרת? או שנגזר עלינו לשלם פעם אחר פעם על החלטות של מי שרואה רק עד הבחירות הבאות? אני חושב שאפשר היה לעשות אחרת כדי שיהיה אחרת, ובגלל זה אני כועס.
ב-27 באוקטובר ישראל הולכת להצביע בקלפי. לפני כן כל אזרח ישראלי צריך לשאול את כל מי שמבקש את הקול שלו: "מה התוכנית שלך לחוב המדיני והכלכלי של ישראל?" ולא להסתפק בתשובה שאנחנו צריכים להתרגל לחיות בספרטה כמו שנתניהו הציע. כי מי שראה כתם על הקיר של הבית ולא קרא לשרברב אמין ומקצועי, לא יכול להתפלא כשהתקרה נופלת עליו ובטח לא לפזר האשמות על כל העולם ואחותו.
איליאן מרשק
עיתונות אזרחית
למען אנושות מיודעת יותר.
