עיתונות אזרחית צריכה אתכם

חמישים בעיות בישראל

המאמר מרכז חמישים בעיות שמשפיעות על החיים בישראל, בתחומים כמו בתי החולים, המקלטים, הכבישים, הדיור, יוקר המחיה והסביבה. לכל בעיה מצורפים הנתונים הרשמיים עליה והמקורות של הנתונים.
שיתוף
דגם מוקטן של ישראל: פקק בכביש החוף, בניין סדוק על עמודי תמיכה, מקלט נעול, תור של קשישים במרפאה, קשיש לבד על ספסל, מטמנה, פסולת מזון ושדה פאנלים סולאריים
איור: תקריב של מפת ישראל ועליה הבעיות שבמאמר

זמן קריאה: כ-25 דקות

משפט, שלטון ושקיפות

1. הכסף של הזכאים להחזר מס נשאר אצל רשות המסים

הבעיה: רבים מהזכאים להחזר מס לא מגישים בקשה. גם רשות המסים לא פעלה מדי שנה כדי להחזיר את הכסף שהיא גבתה ביתר. לכן הכסף שמגיע לזכאים נשאר אצל המדינה.

הנתונים: מבקר המדינה הציג בדו״ח שלו משנת 2021 את החישובים של רשות המסים. לפי החישובים האלה, המדינה חייבת החזרי מס בכ־2 מיליון מקרים על שנות המס 2013 עד 2019. הסכום הכולל של ההחזרים האלה הוא כ־3.6 מיליארד ש״ח. המבקר קבע גם שרשות המסים לא פעלה בכל שנה כדי להחזיר את הכסף הזה. לפי נתונים שרשות המסים מסרה בספטמבר 2025, החזרי מס בסך 1.65 מיליארד ש״ח מגיעים לנישומים. בשנה שקדמה לכך רשות המסים החזירה רק כ־550 מיליון ש״ח. לפי walla, בשנים האחרונות רק כ־20% מהזכאים מממשים את החזרי המס שמגיעים להם.

מקורות: מבקר המדינה, walla, walla

ארכיון תיקים בבית משפט
איור: ארכיון תיקים בבית משפט.

2. חלק ממשרדי הממשלה לא עונים לבקשות חופש מידע

הבעיה: בשנת 2025 הציבור הגיש יותר בקשות לפי ׳חוק חופש המידע׳ מאשר בשנה הקודמת. חלק ממשרדי הממשלה לא עונים לבקשות בזמן או לא עונים להן בכלל.

הנתונים: לפי דו״ח היחידה הממשלתית לחופש המידע לשנת 2025, הציבור הגיש למשרדי הממשלה כ־17 אלף בקשות. מספר הבקשות היה גבוה ב־21% ממספרן בשנה הקודמת. מבקשי המידע הגישו 738 עתירות לבית המשפט. כ־75% מהעתירות עסקו בכך שהרשות לא ענתה לבקשה. בתי המשפט פסקו לטובת העותרים ב־88% מהעתירות שהוגשו נגד רשויות המדינה. משרד הבריאות הוכרז 45 פעמים כרשות שהפרה את ׳חוק חופש המידע׳. לפי JNS, צה״ל השלים את הטיפול רק ב־11.4% מהבקשות שהוגשו אליו.

מקורות: Bizportal, סרוגים, JDN, JNS

3. בבתי המשפט ובבתי הדין יש יותר מחצי מיליון תיקים פתוחים

הבעיה: עשרות אלפי תיקים בבתי המשפט ובבתי הדין פתוחים יותר משלוש שנים. בשנת 2025 מספר התיקים החדשים שנפתחו בבתי המשפט הגיע לשיא.

הנתונים: לפי מסמך שהרשות השופטת מסרה לתנועה לחופש המידע ופורסם ביוני 2026, מספר התיקים הפתוחים בבתי המשפט ובבתי הדין הוא 549,817. מתוך התיקים האלה, כ־70 אלף פתוחים יותר משלוש שנים. כ־8,800 מהם פתוחים יותר מחמש שנים. לפי Bizportal, כ־982 אלף תיקים חדשים נפתחו בבתי המשפט בשנת 2025. המספר הזה הוא שיא.

מקורות: walla, Bizportal

4. רוב התיקים בארכיונים של המדינה סגורים לציבור

הבעיה: רוב התיעוד ההיסטורי של המדינה סגור לעיון. גם תיקים שתקופת ההגבלה החוקית עליהם כבר נגמרה נשארים סגורים.

הנתונים: לפי נתונים שמכון עקבות פרסם בינואר 2026, הציבור יכול לעיין רק בכ־4% מתוך כ־17 מיליון התיקים שבארכיון המדינה ובארכיון צה״ל. בארכיון צה״ל רק 0.41% מהתיקים פתוחים לעיון. מבקר המדינה מצא, בדו״ח שפרסם בשנת 2020, שבארכיון המדינה היו כ־300 אלף תיקים מסווגים שעדיין לא נפתחו לעיון, אף שתקופת ההגבלה שלהם כבר נגמרה. בארכיון צה״ל היו כ־981 אלף תיקים כאלה.

מקורות: מכון עקבות, מבקר המדינה

יכול לעניין אותך גם: מי רוצה להסתיר את האמת על 7 באוקטובר

5. אין גוף ממשלתי שמוביל את הטיפול בהשפעה זרה ברשתות החברתיות

הבעיה: גורמים זרים מפעילים ברשתות החברתיות חשבונות שמתחזים לישראלים. אף גוף ממשלתי לא מוביל את הטיפול בחשבונות האלה.

הנתונים: מבקר המדינה קבע שנכון למרץ 2026 אין לישראל מדיניות לאומית להתמודדות עם השפעה זרה ברשת. המבקר קבע גם שאין גוף ממשלתי שמוביל את ההתמודדות עם ההשפעה הזרה. המכון למחקרי ביטחון לאומי ומיזם FakeReporter פרסמו דו״ח משותף. בדו״ח הזה הם עקבו אחרי כ־100 חשבונות ב־X. החשבונות האלה שייכים לרשת אחת, מתחזים לישראלים ופרסמו כ־25 אלף פוסטים בין 1 באוגוסט ל־13 באוקטובר 2026. הדו״ח מביא גם ממצאים של Golden Owl על רשת רחבה יותר של חשבונות שמתחזים לישראלים. לפי נתוני המיקום של החשבונות ברשת הרחבה, כ־150 מהם מקושרים לאיראן. הדו״ח מציין שכדי לקבוע שמדינה עומדת מאחורי החשבונות צריך ראיות נוספות.

מקורות: מבקר המדינה, המכון למחקרי ביטחון לאומי, mako

6. מאות אלפי ישראלים תקועים בהוצאה לפועל

הבעיה: מאות אלפי אנשים חיים עם חובות פתוחים בהוצאה לפועל. מספר הצווים לעיקול רכב עולה.

הנתונים: לפי הדו״ח של רשות האכיפה והגבייה, מספר החייבים בהוצאה לפועל עמד על כ־560 אלף בסוף 2025. בסוף 2024 מספר החייבים בהוצאה לפועל עמד על 570,562. בסוף 2025 מספר התיקים הפתוחים בהוצאה לפועל עמד על כ־1.9 מיליון. בשנת 2025 מספר הצווים לעיקול רכב הגיע ל־1.3 מיליון. המספר הזה גבוה ב־13% מהמספר בשנת 2024.

מקורות: כלכליסט, כלכליסט, ice

7. שני עורכי דין מגישים נגד עסקים תביעות ייצוגיות על אותו ליקוי נגישות

הבעיה: עורכי דין מגישים נגד עסקים רבים בקשות לאישור תובענה ייצוגית. כל הבקשות האלה עוסקות באותו ליקוי נגישות.

הנתונים: לפי Bizportal, בשנה וחצי שקדמו לאוגוסט 2026 עורכי דין הגישו נגד עסקים יותר מ־90 בקשות לאישור תובענה ייצוגית. הטענה היחידה בבקשות הייתה שלעסק אין מערכת עזר לשמיעה. שני עורכי דין הגישו כמעט את כל הבקשות. ההליכים מסתיימים בדרך כלל בכך שהעסק מתקין את המערכת, תורם לעמותה סכום של בין 1,000 ש״ח ל־7,500 ש״ח ומשלם לעורך הדין שכר טרחה של 8,000 ש״ח עד עשרות אלפי ש״ח.

מקורות: Bizportal

בריאות

מיטות במסדרון של מחלקה פנימית
איור: מיטות במסדרון של מחלקה פנימית.

8. רוב הפסיכולוגים שהשתתפו בסקר מעריכים שההמתנה לטיפול נפשי בשירות הציבורי נמשכת חצי שנה ויותר

הבעיה: לפי הערכה של רוב הפסיכולוגים שהשתתפו בסקר, מי שזקוק לטיפול נפשי בשירות הציבורי מחכה חודשים ארוכים.

הנתונים: פורום הארגונים למען הפסיכולוגיה הציבורית ערך סקר ש־361 פסיכולוגים השתתפו בו. כ־68% מהפסיכולוגים שהשתתפו בסקר מעריכים שההמתנה לטיפול בשירות הציבורי נמשכת חצי שנה ויותר. יותר מחמישית מהם מעריכים שההמתנה נמשכת שנה לפחות. בשוק הפרטי בתל אביב ובמרכז, כמחצית מהפסיכולוגים מתחילים לטפל במטופל חדש בתוך חודש. לפי משרד הבריאות, מספר המטופלים שמקבלים טיפול נפשי בקופות החולים, שעמד על כ־335 אלף לפני המלחמה, עלה לכ־435 אלף.

מקורות: ישראל היום, mako

9. חולים מאושפזים במסדרונות של בתי החולים

הבעיה: בחורף 2025 המחלקות הפנימיות בחלק מבתי החולים היו מלאות מעבר לקיבולת שלהן. חולים שכבו במסדרונות ולפעמים גם בחדרי האוכל של המחלקות.

הנתונים: לפי מעריב, חולים אושפזו במסדרונות ולפעמים גם בחדרי האוכל של המחלקות. בינואר 2025 התפוסה במחלקות הפנימיות של בית החולים בילינסון הגיעה ל־116%. התפוסה במחלקות הפנימיות של הלל יפה ושל איכילוב הגיעה ל־110%. התפוסה בחלק מחדרי המיון הגיעה באותו חודש ל־200% ויותר.

מקורות: מעריב, JDN

10. חלק מהמטופלים מחכים חודשים לבדיקות

הבעיה: חלק מהמטופלים מחכים חודשים לבדיקות. בני 70 ומעלה מדווחים שהם מחכים לתור זמן ארוך יותר מצעירים. למשרד הבריאות אין אפילו נתונים מדויקים על מספר הרופאים.

הנתונים: מבקר המדינה מצא שלמשרד הבריאות אין נתונים מדויקים על מספר הרופאים בישראל. שני פרסומים של המשרד מציגים מספרי רופאים שונים. הפער בין שני המספרים גדול מ־6,000 רופאים. המבקר מזהיר גם ממחסור צפוי ברופאים. לפי התחזית שהמבקר מביא, מספר הרופאים לכל אלף נפש, שעמד על 3.16 בשנת 2019, צפוי לרדת ל־3.02 בשנת 2035. הממוצע במדינות OECD הוא 3.5 רופאים לכל אלף נפש. בני 70 ומעלה דיווחו למבקר שהם מחכים לתור זמן ארוך יותר מצעירים. לפי משרד הבריאות, בשנת 2025 רבע מהנבדקים חיכו יותר מ־80 יום לבדיקת תהודה מגנטית.

מקורות: מבקר המדינה, mako, מעריב

11. אלפי אנשי מקצוע בתחומי השיקום חסרו בשירות הציבורי עוד לפני המלחמה

הבעיה: לפי הערכה משנת 2020, אלפי פיזיותרפיסטים, קלינאי תקשורת ומרפאים בעיסוק היו חסרים בשירות הציבורי עוד לפני המלחמה. העומס של שיקום הפצועים נופל בעיקר על מרכז רפואי אחד. עד יולי 2025 המרכז הרפואי שיבא קלט כמעט מחצית מפצועי המלחמה שאושפזו במחלקות שיקום.

הנתונים: מבקר המדינה מצא שתקן כוח האדם במחלקות השיקום לא עודכן מאז שנת 2003. מעריב הביא הערכה של צוות בין־משרדי משנת 2020. לפי ההערכה הזאת, 1,947 פיזיותרפיסטים, 2,189 קלינאי תקשורת ו־2,570 מרפאים בעיסוק היו חסרים בשירות הציבורי. עד יולי 2025 המרכז הרפואי שיבא קלט 47% מפצועי המלחמה שאושפזו במחלקות שיקום. אפילו מבין הפצועים שגרים במרחק של יותר משעת נסיעה משיבא, 64% אושפזו שם.

מקורות: מבקר המדינה, מעריב

12. אלפי בקשות להכרה כנכי צה״ל מחכות להחלטה יותר משנה

הבעיה: פצועים מחכים זמן רב להחלטה של אגף השיקום במשרד הביטחון. רוב הפצועים מכירים את הזכויות שלהם רק במידה בינונית או פחות.

הנתונים: כ־7,000 בקשות להכרה כנכי צה״ל חיכו להחלטה במאי 2025. מתוך הבקשות האלה, כ־2,200 חיכו יותר משנה. המשמעות היא שהבקשות האלה חיכו זמן ארוך פי שלושה ויותר מהזמן המרבי שאגף השיקום קבע לעצמו. כ־80% מהפצועים שהשתתפו בסקר של אגף השיקום מיוני 2024 אמרו שהם מכירים את הזכויות שלהם במידה בינונית ומטה.

מקורות: מבקר המדינה, ישראל היום

13. מאות רופאים עוזבים את הארץ

הבעיה: מספר הישראלים שהיגרו מהארץ בשנת 2025 גבוה בהרבה ממספר הישראלים שחזרו לארץ בשנת 2024. בין העוזבים יש גם מאות רופאים.

הנתונים: חוקרים מאוניברסיטת תל אביב מצאו שכ־950 רופאים עזבו את הארץ בשנים 2023 ו־2024. לפי הנתונים הראשוניים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כ־69.5 אלף ישראלים היגרו מהארץ בשנת 2025. החוקרים מאוניברסיטת תל אביב משתמשים בהגדרה המקובלת, שלפיה מהגר הוא מי ששהה בחו״ל שנה לפחות. החוקרים מעריכים שלפי ההגדרה הזאת מספר המהגרים בשנת 2025 נמוך יותר ועומד על 45 עד 50 אלף. לפי ישראל היום, רק 24,150 ישראלים חזרו לארץ בשנת 2024.

מקורות: mako, ישראל היום, Bizportal, מעריב

בטיחות, חירום ומיגון

מקלט ציבורי נעול ליד בניין סדוק
איור: מקלט ציבורי נעול ליד בניין סדוק.

14. לשליש מתושבי ישראל אין מיגון תקני

הבעיה: מיליוני ישראלים לא יכולים להגיע למרחב מוגן תקני בזמן אזעקה.

הנתונים: מבקר המדינה מצא שכ־3.2 מיליון בני אדם, שהם 33.6% מתושבי ישראל, היו בלי מיגון תקני בינואר 2025. לפי הערכה של התאחדות הקבלנים, 56% מהדירות בישראל היו בלי ממ״ד בסוף 2024.

מקורות: מבקר המדינה, ynet

15. אי אפשר לשהות ב־1,378 מקלטים ציבוריים

הבעיה: חלק מהמקלטים הציבוריים קיימים על הנייר, אבל אי אפשר להשתמש בהם בפועל. גם בחלק מהמבנים של מוסדות הציבור אין מרחב מוגן.

הנתונים: לפי נתוני פיקוד העורף שמבקר המדינה הביא בדו״ח שלו, נכון לינואר 2025 אי אפשר לשהות ב־1,378 מקלטים ציבוריים. המקלטים האלה הם כ־11.7% מכלל המקלטים הציבוריים. ביוני 2026 מבקר המדינה הביא נתונים שהמוסדות הציבוריים מסרו בעצמם. לפי הנתונים האלה, בכל אחד מהגופים הביטוח הלאומי, מכבי, כללית, שירות התעסוקה וטיפות החלב יש מבנים בלי מרחב מוגן בכלל. שיעור המבנים האלה נע בין 8% ל־23%, לפי הגוף.

מקורות: מבקר המדינה, מבקר המדינה

16. מאות אלפי דירות בישראל צריכות חיזוק מפני רעידות אדמה

הבעיה: מאות אלפי דירות צריכות חיזוק מפני רעידות אדמה. רשויות מקומיות רבות לא מטפלות כראוי במבנים מסוכנים.

הנתונים: מבקר המדינה הביא הערכה משנת 2022. לפי ההערכה הזאת, כ־810 אלף דירות בישראל צריכות חיזוק מפני רעידות אדמה. 45 רשויות מקומיות לא התקינו עד מרץ 2025 חוק עזר בנושא מבנים מסוכנים. הרשויות האלה הן 17% מהרשויות המקומיות. בבת ים, מבין המבנים שהוכרזו כמסוכנים בכל אחת מהשנים 2015 עד 2024, בין 59% ל־89% עדיין מוגדרים מסוכנים. מרכז המחקר והמידע של הכנסת מציין שרעידת אדמה חזקה פוקדת את ישראל בממוצע פעם ב־80 עד 100 שנה. רעידת האדמה החזקה האחרונה פקדה את ישראל בשנת 1927.

מקורות: מבקר המדינה, מרכז המחקר של הכנסת

17. שיעור ההרוגים בקרב פועלי הבניין בישראל גבוה פי שניים מהממוצע באיחוד האירופי

הבעיה: פועלים רבים נהרגים בתאונות באתרי הבנייה. מאז שנת 2020 המדינה אוכפת את כללי הבטיחות הרבה פחות מבעבר.

הנתונים: לפי הדו״ח השנתי של ארגון קו לעובד, 80 עובדים נהרגו בתאונות עבודה בשנת 2025. מתוכם, 47 עבדו בענף הבנייה. שיעור ההרוגים בענף הבנייה בישראל גבוה פי שניים ויותר מהממוצע באיחוד האירופי. מספר צווי הבטיחות שהמדינה הוציאה, שעמד על 6,706 בשנת 2020, ירד ל־2,629 בשנת 2025.

מקורות: ישראל היום, מרכז הנדל״ן

18. עדיין אין תקנות שמגינות מפני החום על מי שעובד בחוץ

הבעיה: מי שעובד בבנייה, בחקלאות ובניקיון נמצא בחוץ בחום הקיץ. אף תקנה מחייבת לא מגינה עליו מפני החום.

הנתונים: מינהל הבטיחות במשרד העבודה פרסם בנובמבר 2025 מסמך שמעריך את ההשפעה שתהיה לתקנות חדשות שיקבעו איך עובדים בחום כבד. באפריל 2026 התקנות עדיין היו טיוטה. כלכליסט חשף באוגוסט 2024 שמשרד העבודה מסווג פגיעות חום באתרי עבודה כאירועים בריאותיים ולא כתאונות עבודה. לכן עובדים שמתו מחום לא נספרים בין ההרוגים בתאונות עבודה.

מקורות: משרד העבודה, walla, כלכליסט

19. רוב מקרי הטביעה הקטלניים קורים בחופים בלי מציל

הבעיה: רוב רצועת החוף בישראל לא מוכרזת לרחצה. רוב מקרי הטביעה הקטלניים קורים בחופים האלה או בחופים מוכרזים בשעות שבהן אין בהם מציל.

הנתונים: לפי מד״א, 57 בני אדם מתו מטביעה בישראל במהלך שנת 2025. מעריב מביא נתונים של מרכז המחקר והמידע של הכנסת. לפי הנתונים האלה, 81% ממקרי הטביעה הקטלניים בשנת 2025 קרו בחופים שהרחצה בהם אסורה, בחופים שלא הוכרזו ולא נאסרו לרחצה, או בחופים מוכרזים בשעות שבהן לא היה בהם מציל. רק כ־8% מאורך חוף הים התיכון מוכרזים לרחצה.

מקורות: מעריב

20. שיבושי הג'יפיאס פוגעים באפליקציות הניווט של האזרחים

הבעיה: שיבושי הג'יפיאס שמערכת הביטחון מפעילה פוגעים גם באזרחים ובאפליקציות הניווט שלהם.

הנתונים: לפי mako, צה״ל מפעיל את השיבושים. משתמשים בישראל מדווחים שוב ושוב שאפליקציית הניווט בטלפון מציגה אותם בלבנון, במצרים או בירדן. לפי מאגר האירועים של איגוד התעופה הבינלאומי, מספר אירועי השיבוש שחברות התעופה דיווחו עליהם בשנת 2025 היה גבוה ב־67% ממספרם בשנת 2023. לפי Bizportal, מספר האירועים של זיוף אות הג'יפיאס עלה באותה תקופה ב־193%.

מקורות: mako, Bizportal, Engineering News

21. רוב מקרי הרצח בחברה הערבית לא מפוענחים

הבעיה: בשנת 2025 מספר ההרוגים באירועי אלימות ופשיעה בחברה הערבית הגיע לשיא. רוב מקרי הרצח בחברה הערבית לא מפוענחים.

הנתונים: לפי יוזמות אברהם, 252 בני אדם מהחברה הערבית נהרגו בשנת 2025 באירועי אלימות ופשיעה. המספר הזה הוא הגבוה ביותר שנרשם אי פעם. לפי התנועה לחופש המידע, 295 בני אדם נרצחו בישראל כולה באותה שנה. לפי יוזמות אברהם, רק 8% ממקרי הרצח בחברה הערבית שקרו מתחילת שנת 2025 ועד תחילת יוני באותה שנה פוענחו.

מקורות: The Jerusalem Post, מעריב, walla

תחבורה

פקק בנתיבי איילון
איור: פקק בנתיבי איילון.

22. שנת 2025 הייתה השנה הקטלנית ביותר בכבישים מזה 19 שנה

הבעיה: מספר ההרוגים בתאונות דרכים עולה. מאז שנת 2016 מספר רוכבי האופנועים שנהרגו בכבישים גדל פי שניים ויותר. גם מספר ההרוגים והפצועים קשה בתאונות של כלים חשמליים זעירים, כמו אופניים וקורקינטים חשמליים, גדל פי שניים ויותר באותה תקופה.

הנתונים: לפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 459 בני אדם נהרגו בכבישים בשנת 2025. המספר הזה הוא הגבוה ביותר מזה 19 שנה. לפי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, 2,734 בני אדם נפצעו קשה בכבישים באותה שנה. מספר ההרוגים והפצועים קשה בתאונות של כלים חשמליים זעירים, שעמד על 721 בשנת 2016, עלה ל־1,498 בשנת 2025. מספר רוכבי האופנועים שנהרגו, שעמד על 41 בשנת 2016, עלה ל־101 בשנת 2025.

מקורות: ישראל היום, auto

יכול לעניין אותך גם: מצבה של ישראל נכון להיום

23. שיעור האוטובוסים שמגיעים בזמן יורד

הבעיה: שיעור הנסיעות שבהן האוטובוס מגיע בזמן נמוך יותר מבעבר. לחברות האוטובוסים אין מספיק נהגים. שיעור העובדים שנוסעים לעבודה בתחבורה ציבורית ירד.

הנתונים: שיעור הדיוק של האוטובוסים, כלומר שיעור הנסיעות שבהן האוטובוס עמד בלוח הזמנים, ירד ל־91.6% ברבעון השלישי של 2025. באותה שנה משרד התחבורה קיבל 19,651 פניות ותלונות על חברת האוטובוסים תנופה. המספר הזה הוא שיא. רק כ־4,300 מתוך 17,500 הנהגים שהוכשרו לנהוג באוטובוס בשנים 2015 עד 2025 נשארו בענף. לפי הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שיעור העובדים שמגיעים לעבודה בתחבורה ציבורית, שעמד על כ־20% בשנת 2015, ירד ל־16% בשנת 2025.

מקורות: Bizportal, walla, Bizportal

24. בישראל יש מעט כבישים ביחס למספר כלי הרכב

הבעיה: הכבישים בישראל צפופים הרבה יותר מהכבישים במדינות OECD. הפקקים עולים למשק עשרות מיליארדי ש״ח בשנה.

הנתונים: מבקר המדינה מצא באוקטובר 2025 שהיקף הכבישים בישראל קטן ב־35% מהממוצע במדינות OECD. לפי אומדנים של משרד האוצר ושל OECD, שהמבקר הביא באותו דו״ח, הפקקים בכבישים עולים למשק בין 24 מיליארד ש״ח ל־48 מיליארד ש״ח בשנה. מרכז המחקר והמידע של הכנסת מצא בשנת 2017 שעל כל קילומטר כביש בישראל היו כ־2,700 כלי רכב, לעומת 773 כלי רכב בממוצע במדינות OECD.

מקורות: מבקר המדינה, כאן חדשות, auto, ynet

25. נוסעים שנתקעים בחו״ל נשארים בלי פיצוי

הבעיה: כשהשמיים נסגרים, החוק מאפשר לפטור את חברות התעופה מתשלום פיצוי כספי לנוסעים שטיסתם בוטלה. החוק מאפשר גם להגביל את מספר לילות הלינה שחברת התעופה מממנת לנוסעים. לכן מי שנתקע בחו״ל לזמן ארוך עלול לשלם בעצמו על חלק מההוצאות.

הנתונים: תיקון ל׳חוק שירותי תעופה׳ נכנס לתוקף בפברואר 2025. התיקון פוטר את חברות התעופה מתשלום פיצוי כספי בתקופות שהוא קובע. התיקון מאפשר גם לשר התחבורה, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לקבוע בצו שבמצב מיוחד נוסעים לא יקבלו פיצוי כספי על טיסה שבוטלה. לפי התיקון, שר התחבורה רשאי גם להגביל את הלינה שחברת התעופה מממנת למספר לילות שהוא יקבע. השר לא יכול לקבוע פחות משני לילות. לפי הערכות שפורסמו, 150 עד 200 אלף נוסעים נפגעו מסגירת השמיים ביוני 2025. לפי מתווה שהוצע, המדינה הייתה אמורה לשלם עד 450 דולר לכל נוסע שנתקע. משרד האוצר התנגד למתווה. עד ינואר 2026 המדינה לא אישרה אותו.

מקורות: Bizportal, Bizportal, גלובס, הכנסת, נוסח התיקון

דיור, נדל״ן ותכנון

בניין שיכון ישן ליד אתר בנייה
איור: בניין שיכון ישן ליד אתר בנייה.

26. הזכאים לדיור ציבורי מחכים בממוצע יותר משלוש שנים לדירה

הבעיה: מספר הדירות בדיור הציבורי קטן מאוד. הזכאים לדיור ציבורי מחכים בממוצע יותר משלוש שנים לדירה.

הנתונים: מבקר המדינה מצא שבשנת 2022 דירות הדיור הציבורי היו רק כ־1.7% מכלל הדירות בישראל. לפי משרד הבינוי והשיכון, מספר הדירות בדיור הציבורי עמד על 47,299 בסוף 2025. המספר הזה הצטמצם במשך שנים, עד שהירידה נעצרה בשנת 2025. באותה שנה זמן ההמתנה הממוצע לדירה התקצר מ־44 חודשים ל־38 חודשים.

מקורות: מבקר המדינה, מעריב, ice

27. מאגר הנדל״ן של רשות המסים לא כולל מאות אלפי דירות

הבעיה: הנתונים הרשמיים של רשות המסים על דירות לא שלמים. לכן גם מי שבונה כלים על סמך הנתונים האלה עובד עם מידע חלקי.

הנתונים: מאגר מידע הנדל״ן של רשות המסים בנוי על קובץ הכרמ״ן. מבקר המדינה מצא באוקטובר 2025 ש־903,858 דירות בבתים משותפים רשומות בטאבו ולא מופיעות בקובץ הזה. מספר הדירות בבתים משותפים שרשומות בטאבו הוא 1,837,382 בסך הכול.

מקורות: מבקר המדינה, גלובס

28. מספר הדירות שקיבלו היתר בנייה שובר שיא, אבל פחות דירות מקבלות תעודת גמר

הבעיה: הוועדות לתכנון ולבנייה מאשרות בנייה של יותר דירות, אבל פחות דירות מקבלות תעודת גמר. המסלול ״מורשה להיתר״, שנועד לקצר את הדרך לקבלת היתר בנייה, כמעט לא עובד.

הנתונים: לפי הדו״ח השנתי של מינהל התכנון, היתרי הבנייה שניתנו בשנת 2025 אישרו בנייה של 84.4 אלף דירות. המספר הזה הוא שיא. באותה שנה רק 42.7 אלף דירות קיבלו תעודת גמר. המספר הזה נמוך בכ־10% מהמספר בשנת 2024. במסלול ״מורשה להיתר״ אדריכל מוסמך מחליט על ההיתר במקום הוועדה המקומית. מבקשי ההיתרים הגישו במסלול הזה 348 תיקי מידע, שהם השלב הראשון בבקשה להיתר. רק 16 היתרים ניתנו במסלול הזה. ההיתרים האלה אישרו בנייה של 56 דירות בלבד.

מקורות: כלכליסט, מעריב

29. אין מספיק עובדים לבנייה ולשיפוצים

הבעיה: במרץ 2025 עשרות אלפי עובדים עדיין היו חסרים במשק. גם קבלני השיפוצים לא קיבלו את העובדים הזרים שהמדינה הקצתה להם.

הנתונים: מבקר המדינה מצא שכ־71 אלף עובדים עדיין היו חסרים במשק במרץ 2025. המחסור בעובדים זרים בענף הבנייה הגיע לכ־37 אלף עובדים ביוני 2025. המדינה הקצתה בדצמבר 2024 מכסה של עובדים זרים לקבלני שיפוצים. עד מרץ 2025 אף עובד זר לא הגיע לעבוד בשיפוצים.

מקורות: מבקר המדינה, כלכליסט

רווחה, זקנה ואוכלוסיות בסיכון

קשיש יושב לבד על ספסל
איור: קשיש יושב לבד על ספסל.

30. מספר מקרי ההונאה נגד קשישים שמשרד הרווחה טיפל בהם זינק

הבעיה: נוכלים ובני משפחה מנצלים קשישים כלכלית. מספר המקרים שמגיעים לטיפול של משרד הרווחה גדל מהר.

הנתונים: בשנת 2025 משרד הרווחה טיפל ב־217 מקרי הונאה נגד אזרחים ותיקים, לעומת 135 מקרים בשנת 2024. מספר המקרים האלה עלה ב־61%. מספר המקרים שבהם בני משפחה ואנשים מהסביבה הקרובה ניצלו קשישים כלכלית עלה ב־26.5%.

מקורות: הידברות, walla

31. קשישים רבים בודדים ולא גומרים את החודש

הבעיה: כרבע מבני 65 ומעלה מרגישים בודדים. כמעט חמישית מהם לא מצליחים לכסות הוצאות בסיסיות.

הנתונים: לפי הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2025, שיעור בני 65 ומעלה שמרגישים בודדים לעיתים קרובות או לפעמים עומד על 26%. מכון מאיירס־ג'וינט־ברוקדייל מצא נתון דומה. לפי המכון, 27.3% מהאנשים בני 65 ומעלה מרגישים בודדים. לפי אותו סקר של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 18% מהאנשים בני 65 ומעלה לא מצליחים לכסות את הוצאות משק הבית שלהם, כמו מזון וחשמל.

מקורות: Bizportal, מעריב

32. ההוצאה על סיעוד מקרבת את היום שבו הקרן של הביטוח הלאומי תתרוקן

הבעיה: ההוצאה על גמלת הסיעוד גדלה מהר. הגידול הזה מקרב את המועד שבו הקרן של הביטוח הלאומי תתרוקן. הביטוח הלאומי לא מבקר בבתי הקשישים כמו שהחוק דורש.

הנתונים: ההוצאה השנתית של הביטוח הלאומי על סיעוד, שעמדה על כ־7 מיליארד ש״ח בשנת 2018, עלתה לכ־21 מיליארד ש״ח בשנת 2025. מספר הקשישים שהיו זכאים לגמלת סיעוד בסוף 2025 עמד על כ־392 אלף. מבקר המדינה קבע שהקרן של הביטוח הלאומי צפויה להתרוקן בשנת 2035. המבקר קבע גם שהגידול בהוצאה על סיעוד הקדים את המועד הזה ב־6.3 שנים. החוק מחייב את הביטוח הלאומי לבקר פעם בשנה בבית של כל מי שמקבל גמלת סיעוד בכסף. המבקר מצא שבשנת 2025 הביטוח הלאומי ביקר רק אצל 27,208 קשישים, שהם כ־39% מהקשישים שמקבלים את הגמלה בכסף בלבד. באותה שנה הביטוח הלאומי ביקר רק אצל 25,170 קשישים, שהם כ־11% מהקשישים שמקבלים גמלה משולבת, כלומר חלק מהגמלה בכסף וחלק בשירותי סיעוד.

מקורות: מבקר המדינה, מעריב

33. הזכויות של ניצולי השואה מפוזרות בין ארבעה מסלולים

הבעיה: הזכויות של ניצולי השואה מפוזרות בין כמה מסלולים. ניצולים ובני משפחותיהם צריכים להבין איזה מסלול מתאים להם. יש מסלולים שאי אפשר לקבל מהם תשלום יחד.

הנתונים: כ־111 אלף ניצולי שואה חיים בישראל. לפי ישראל היום, יותר מ־12 אלף ניצולים נפטרו בשנת 2025. הזכויות של הניצולים מפוזרות בין שני חוקים ישראליים, קרן של ועידת התביעות ורשויות הפיצויים בגרמניה. יש מסלולים שאי אפשר לקבל מהם תשלום יחד. למשל, מי שמקבל תשלום לפי ׳חוק נכי רדיפות הנאצים׳ לא יכול לקבל קצבה מקרן סעיף 2 של ועידת התביעות.

מקורות: Bizportal, ישראל היום

34. יש עובדים סוציאליים שמטפלים ביותר מ־300 תיקים

הבעיה: הרשויות המקומיות לא מצליחות למלא את התקנים של העובדים הסוציאליים. חלק מהעובדים שנשארו מטפלים ביותר מ־300 תיקים.

הנתונים: מבקר המדינה מצא ש־1,142 תקנים של עובדים סוציאליים במחלקות הרווחה היו ריקים ביוני 2025. התקנים האלה הם כ־16% מכלל התקנים. בשנת 2022 מספר התקנים הריקים עמד על 776. יש עובדים שמטפלים ביותר מ־300 תיקים בבת אחת. במגדל העמק עובד סוציאלי אחד מטפל ב־335 תיקים. מתוך 144.75 התקנים שנוספו בגלל המלחמה, רק 28% מולאו בשנת 2025.

מקורות: מבקר המדינה, כלכליסט, walla

35. ישראל זורקת 39% מהמזון שמיוצר בה, בזמן שמיליוני ישראלים חיים באי ביטחון תזונתי

הבעיה: ישראל זורקת כמויות עצומות של מזון. באותו זמן משפחות רבות לא מצליחות לקנות מזון בסיסי.

הנתונים: לפי דו״ח של לקט ישראל, כ־2.6 מיליון טון מזון בשווי 26.2 מיליארד ש״ח נזרקו בישראל בשנת 2024. הכמות הזאת היא כ־39% מהמזון שמיוצר בארץ. משק בית ממוצע זורק מזון בשווי 10,785 ש״ח בשנה. לפי הביטוח הלאומי, כ־2.8 מיליון ישראלים חיו באי ביטחון תזונתי בשנת 2024. באותה שנה, 27.1% ממשקי הבית בישראל היו באי ביטחון תזונתי.

מקורות: ערוץ 7, mako, ice, כיפה

36. אלפי בקשות להכרה בתארים מחו״ל מחכות לבדיקה במשרד החינוך

הבעיה: עולים ותושבים חוזרים שלמדו בחו״ל צריכים לחכות עד שמשרד החינוך יבדוק את התואר שלהם ויכיר בו. אלפי בקשות כאלה מחכות לבדיקה.

הנתונים: לפי נתון שהוצג ביולי 2024 בדיון בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות של הכנסת, כ־11 אלף בני אדם חיכו אז לבדיקת התואר שלהם. הממונה על הערכת התארים במשרד החינוך אמרה באותו דיון שבאגף שמטפל בבקשות יש רק ארבע עובדות. בדיון בינואר 2025 משרד החינוך מסר ש־10,635 בקשות עדיין מחכות לבדיקה. מתוך הבקשות האלה, 7,695 הוגשו על תארים מרוסיה ומאוקראינה.

מקורות: מקור ראשון, פרוטוקול הוועדה, ינואר 2025

37. אלפי מפונים מהצפון לא חזרו לבתיהם עד ספטמבר 2025

הבעיה: עד ספטמבר 2025 אלפי מפוני הצפון לא חזרו לבתיהם. בחלק מיישובי קו הגבול שיעור החזרה נמוך במיוחד. לפי סקר מאביב 2025, יותר מחמישית ממפוני הצפון פוטרו, הוצאו לחל״ת או סגרו את העסק שלהם בגלל המלחמה.

הנתונים: לפי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, כ־87% מתושבי הצפון שפונו לפי החלטות הממשלה חזרו לבתיהם עד ספטמבר 2025. מספר המפונים שעוד לא חזרו עמד באותו זמן על כ־9,000. שיעור החזרה נמוך במיוחד ביישובים מטולה, שתולה, מנרה ומשגב עם. הסיבה העיקרית לכך היא ההרס הפיזי ביישובים האלה. המכון הישראלי לדמוקרטיה ערך סקר באביב 2025. לפי הסקר, 22% ממפוני הצפון פוטרו, הוצאו לחל״ת או סגרו את העסק שלהם בגלל המלחמה.

מקורות: מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מעריב, המכון הישראלי לדמוקרטיה

כלכלה, עבודה וצרכנות

חנויות סגורות בעיר בצפון
איור: חנויות סגורות בעיר בצפון.

38. יותר עסקים נסגרים מאשר נפתחים

הבעיה: בשנת 2025 מספר העסקים שנסגרו היה גבוה בהרבה ממספר העסקים שנפתחו. חלק גדול מהעסקים שנסגרו פעלו בצפון.

הנתונים: לפי CofaceBDi, כ־61 אלף חברות ועסקים נסגרו בשנת 2025. המספר הזה הוא הגבוה ביותר מזה חמש שנים. רק כ־37.5 אלף חברות ועסקים חדשים נפתחו באותה שנה. כ־35% מהעסקים שנסגרו פעלו באזור הצפון.

מקורות: ישראל היום, ice

39. רוב המעסיקים שמשרד העבודה בדק בענפי המסחר וההסעדה לא קיימו את ׳חוק עבודת הנוער׳ במלואו

הבעיה: משרד העבודה בדק מעסיקים של בני נוער בענפי המסחר וההסעדה. רוב המעסיקים שנבדקו לא קיימו את ׳חוק עבודת הנוער׳ במלואו.

הנתונים: לפי נתוני מינהל הסדרה ואכיפת חוקי עבודה במשרד העבודה, שפורסמו ביוני 2024, בענפי המסחר וההסעדה 76% מהמעסיקים של בני נוער לא קיימו את ׳חוק עבודת הנוער׳ במלואו. דו״ח האכיפה של המינהל התבסס על בדיקה של 184 מעסיקים ו־534 בני נוער. סיכום הפעילות של משרד העבודה לשנת 2024 מפרט עיצומים כספיים של כ־1.8 מיליון ש״ח על הפרות של ׳חוק עבודת הנוער׳. ההפרות האלה כוללות העסקה של בני נוער בשעות הלילה, העסקה של יותר משמונה שעות ביום והעסקה ביום המנוחה.

מקורות: walla, משרד העבודה

40. מחירי המזון עלו מהר יותר ממדד המחירים לצרכן

הבעיה: מחירי המזון בישראל גבוהים מהמחירים במדינות שמשווים אליהן את ישראל. בין מרץ 2023 למרץ 2025 מחירי המזון, בלי פירות וירקות טריים, עלו מהר יותר ממדד המחירים לצרכן.

הנתונים: לפי גלובס, מחירי המזון, בלי פירות וירקות טריים, עלו ב־8% בין מרץ 2023 למרץ 2025. מדד המחירים לצרכן עלה באותה תקופה ב־6.2%. מבין מדינות OECD, ישראל נמצאת בקביעות בין שלוש המדינות שבהן יוקר המחיה הוא הגבוה ביותר. לפי ניתוח של איגוד לשכות המסחר, שהוצג בכנס של מכון אהרן באוניברסיטת רייכמן, המע״מ ועלויות הכשרות מסבירים יחד כ־70% מהפער בין מחירי המזון בישראל למחירים במדינות שמשווים אליהן את ישראל.

מקורות: גלובס, ice, איגוד לשכות המסחר, באתר אוניברסיטת רייכמן

חינוך וילדים

כיתה ריקה בבית ספר יסודי
איור: כיתה ריקה בבית ספר יסודי.

41. מעונות יום נסגרים בגלל מחסור במטפלות

הבעיה: למעונות היום אין מספיק מטפלות. מאות מעונות נסגרו, בעיקר בגלל המחסור הזה. למדינה יש רק רשימה ראשונית של המעונות שפועלים בלי רישיון.

הנתונים: לפי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, מערכת המעונות נמצאת במשבר מתמשך של כוח אדם. דו״ח של המכון הישראלי לחינוך בגיל הרך משנת 2024 הוצג בדיון בכנסת. לפי הדו״ח הזה, יותר מ־500 מעונות נסגרו, בעיקר בגלל מחסור בצוות מקצועי. לפי הערכה של משרד העבודה שהוצגה בכנסת, כ־3,000 מטפלות חסרות למעונות. ברשימה ראשונית מיולי 2025 משרד החינוך איתר 683 מעונות שפעלו בלי רישיון. מבקר המדינה מצא שכ־81% מהמעונות לא דיווחו שהם תיקנו את ליקויי הבטיחות שנמצאו בהם. הממצא הזה מתייחס לשנת הלימודים 2024 עד 2025.

מקורות: מרכז המחקר והמידע של הכנסת, ice, מעריב

42. בתי הספר מתמודדים עם המחסור במורים בעזרת מורים שלא הוכשרו למקצוע שהם מלמדים

הבעיה: משרות הוראה נשארות ריקות. בתי הספר ממלאים חלק מהמשרות האלה במורים שלא הוכשרו למקצוע שהם מלמדים.

הנתונים: לקראת שנת הלימודים שנפתחה בספטמבר 2026, גורמים במשרד החינוך העריכו שהמחסור במורים עומד על כ־3,000. מנהלים וארגוני מורים העריכו שהמחסור מגיע לכ־30 אלף מורים, כשהם סופרים גם מורים שמלמדים מקצוע שלא הוכשרו ללמד. לפי משרד החינוך, המחסור עמד על 1,539 מורים שבוע לפני פתיחת שנת הלימודים בספטמבר 2025. לפי חדשות 12, נתון שהוצג בפגישה פנימית של סמנכ״לים במשרד החינוך באותה שנה הראה שהמחסור עומד על 4,200 אנשי הוראה.

מקורות: מעריב, ישראל היום, סרוגים, mako

43. פערי ההישגים בין התלמידים בישראל הם מהגדולים בכל המדינות שהשתתפו במבחן פיז״ה

הבעיה: הפער בין התלמידים החזקים לתלמידים החלשים בישראל גדול מהפער כמעט בכל מדינה אחרת שהשתתפה במבחן פיז״ה. הפער בקריאה בין דוברי עברית לדוברי ערבית שווה לכמה שנות לימוד שלמות.

הנתונים: לפי הדו״ח של משרד החינוך על מבחן פיז״ה של שנת 2022, הפיזור של ציוני התלמידים בישראל בקריאה ובמתמטיקה היה השני בגודלו מבין כל המדינות שהשתתפו במבחן. במדעים הפיזור בישראל היה השלישי בגודלו. באותו מבחן הפער בקריאה בין דוברי עברית לדוברי ערבית עמד על 136 נקודות. פער של 20 נקודות שווה בערך לשנת לימודים אחת.

מקורות: משרד החינוך, ישראל היום

44. מספר האירועים שמוקד ההגנה על ילדים ברשת מטפל בהם זינק

הבעיה: מספר האירועים שמגיעים למוקד הלאומי להגנה על ילדים ברשת עלה מאוד בשנת 2025. רוב הילדים שנפגעים ברשת לא מספרים על כך לאף אחד.

הנתונים: מוקד 105, המוקד הלאומי להגנה על ילדים ברשת, פתח 16,292 אירועים בשנת 2025 וטיפל בהם. בשנת 2024 המוקד פתח 9,511 אירועים. המוקד הוסיף בשנת 2025 סוג חדש של פנייה, ״מידע״. מתוך האירועים של אותה שנה, כ־2,700 שייכים לסוג החדש הזה. מבקר המדינה הביא סקר של אוניברסיטת בר־אילן משנת 2019. לפי הסקר הזה, 70% מהילדים שנפגעו ברשת לא סיפרו על כך לאף אחד.

מקורות: דו״ח מוקד 105, מבקר המדינה

סביבה ואנרגיה

ביוב זורם לים מול מפרץ חיפה
איור: ביוב זורם לים מול מפרץ חיפה.

45. חופי הים נסגרים לרחצה בגלל ביוב

הבעיה: ביוב זורם לים דרך מערכת הניקוז של מי הגשם. לכן החופים נסגרים לרחצה שוב ושוב.

הנתונים: לפי נתוני עמותת צלול, בחורף שבין 2025 ל־2026 מספר ימי הסגירה של כל החופים יחד הגיע ל־1,521. המספר הזה גבוה פי עשרה מהמספר בחורף הקודם. כל 105 החופים בים התיכון נסגרו לארבעה ימים בנובמבר 2025. עמותת צלול מצאה שהסיבה המרכזית לסגירות היא חיבורים בין מערכת הביוב למערכת הניקוז של מי הגשם.

מקורות: ynet, צלול

46. שטחי ההטמנה של הפסולת עומדים להיגמר

הבעיה: ישראל ממשיכה להטמין פסולת, אבל שטחי ההטמנה הולכים ונגמרים.

הנתונים: מבקר המדינה מצא בשנת 2025 שנפח שטחי ההטמנה לא גדל. המבקר מצא גם שהשטחים שנשארו בתחילת 2025 לא יספיקו אפילו לפסולת שתוטמן עד סוף 2026. בביקורת הקודמת של המבקר, בשנת 2021, מספר המטמנות הפעילות בישראל עמד על 11. תשע מהמטמנות האלה היו אמורות להיסגר עד שנת 2025.

מקורות: מבקר המדינה, ישראל היום

47. זיהום האוויר גורם נזק שמוערך בכ־34 מיליארד ש״ח בשנה

הבעיה: פליטות המזהמים לאוויר פוגעות בבריאות ובסביבה. הנזק הכספי של הפליטות האלה מוערך בעשרות מיליארדי ש״ח בשנה.

הנתונים: לפי מרשם הפליטות של המשרד להגנת הסביבה לשנת 2025, הנזק שפליטות המזהמים לאוויר גורמות בישראל לבריאות ולסביבה מוערך בכ־34 מיליארד ש״ח בשנה. הנזק ירד ב־12% לעומת שנת 2024. פליטות המתאן שהמטמנות דיווחו עליהן למרשם עלו ב־38% בשנת 2025, בעיקר בגלל עדכון של שיטת החישוב.

מקורות: המשרד להגנת הסביבה, ynet

יכול לעניין אותך גם: בתי הזיקוק בחיפה, נזק גדול יותר מטיל איראני

יכול לעניין אותך גם: מה קרה בפיצוץ בנוף ים הרצליה

48. יותר ממחצית ההספק שיזמים מבקשים לחבר לרשת החשמל נדחה

הבעיה: יזמים רבים מבקשים לחבר מערכות ייצור לרשת החשמל, אבל הבקשות שנדחות כוללות יותר ממחצית ההספק המבוקש.

הנתונים: לפי נתוני רשות החשמל שפורסמו בכלכליסט, בתשעת החודשים הראשונים של 2026 יזמים הגישו בקשות לחבר לרשת מערכות בהספק כולל של 7,246 מגה־ואט. הבקשות שנדחו כללו 54% מההספק המבוקש. לפי כלכליסט, הסיבה לדחיית הבקשות היא כנראה המגבלות של רשת החשמל. לפי נתון ראשוני של רשות החשמל, רק 16.7% מצריכת החשמל בישראל בשנת 2025 הגיעו ממקורות של אנרגיה מתחדשת. לפי כלכליסט, היעד הממשלתי היה 20%.

מקורות: כלכליסט, כלכליסט, רשות החשמל

מידע, סייבר והונאות

הודעת התחזות בטלפון
איור: הודעת התחזות בטלפון.

49. הודעות טקסט מתחזות מציפות את הטלפונים בישראל

הבעיה: נוכלים שולחים הודעות טקסט שמתחזות לגופים רשמיים, למשל לביטוח הלאומי. מספר ההודעות האלה גדל מהר.

הנתונים: לפי חברת Check Point, השימוש בהודעות טקסט זדוניות שנשלחות לטלפונים בישראל עלה ביותר מ־340% מתחילת מרץ 2025. מערך הסייבר הלאומי מסר שמתחילת 2025 ועד יוני באותה שנה הוא טיפל ביותר מ־43 אלף קישורים זדוניים. באפריל 2026 מערך הסייבר הזהיר ממתקפה של הודעות טקסט שהתחזו לביטוח הלאומי. ההודעות האלה כללו את השם המלא ואת מספר תעודת הזהות של כל נמען.

מקורות: גלובס, מעריב, mako

50. מאגרי מידע דולפים, אבל במשך חמש שנים הרשות להגנת הפרטיות לא ערכה אף בדיקה כוללת של אבטחת המידע במשרדי הממשלה

הבעיה: פרטים אישיים של מיליוני ישראלים דלפו. הרשות להגנת הפרטיות אמורה לפקח על אבטחת המידע במשרדי הממשלה. במשך חמש שנים, עד אפריל 2025, הרשות לא ערכה אף בדיקה של אבטחת המידע שכללה את כל המשרדים.

הנתונים: בסוף 2023 קבוצת ההאקרים האיראנית טופאן פרצה לחברת אחסון אתרים. לפי הערכות שפורסמו ב־mako בדצמבר 2023, מידע על מיליוני ישראלים דלף בפריצה. פיקוח רוחב הוא בדיקה של כל המשרדים באותו נושא. מבקר המדינה מצא שהרשות להגנת הפרטיות לא ערכה במשך חמש שנים, עד אפריל 2025, אף פעולת פיקוח רוחב על אבטחת המידע במאגרי המידע של משרדי הממשלה.

מקורות: mako, מבקר המדינה

איליאן מרשק

עיתונות אזרחית

למען אנושות מיודעת יותר.

אנחנו זקוקים לתמיכה שלך.

שיתופים ותגובות

guest
0 תגובות
הישנים
החדשים אתם דירגתם

תכנים חדשים

נער עם מטאטא ונערה עם שקית אשפה מנקים ניירות מרצפת מליאת הכנסת אחרי ההצבעה על התקציב. ברקע חברי כנסת בחליפות יוצאים מהאולםמאמר

מצבה של ישראל נכון להיום

בחירות 2026שידור

בחירות 2026

איור: נתניהו ישן במיטה ומשתיק שעון מעורר שמראה 06:29, ליד ערימות של תיקי התרעה ולוח שנה שבו 7 באוקטובר 2023 מוקף באדום, ומחוץ לחלון מחבלי חמאס בטנדרים לבניםמאמר

רונן בר נגד נתניהו: המלחמה על ה-7 באוקטובר

ילדים משתעלים ונחנקים בחצר בית ספר, ענן גז צהוב ממלא את השמיים מעל ארובות בית הזיקוק ושלט "בז״ן חיפה"מאמר

בתי הזיקוק בחיפה, נזק גדול יותר מטיל איראני

דמות בצורת מפת ישראל עומדת עם כיסים ריקים, ומעליה מדינות שמצביעות עליה עם שלטי חרםמאמר

כמה עולה הבידוד של ישראל וכמה דורות ישלמו עליו?

קצרנית עם אוזניות מקלידה ליד שולחן, וגבר בחליפה עומד לידה ומצביע על דףמאמר

מי רוצה להסתיר את האמת על 7 באוקטובר

שידורים קודמים

עיתונות אזרחית צריכה אתכם

מהארכיון

הפסקת אש ושחרור חטופים

הפסקת אש ושחרור החטופים

ב19 לינואר נכנסה לתוקף הפסקת אש מול עזה לטובת שחרור חטופים. יום למחרת הושבע דונלד טרמפ לקדנציה נוספת שלו כנשיא ארה''ב. בעקבות שחרור המחבלים הרבים בעסקת החטופים, פעילות כוחותינו מתעצמת באיזור יהודה ושומרון.
שריפות ומחלות שידור מוצ''ש

שריפות ומחלות

שוב שריפות ענק בארה''ב, שוב סיפורי פוגי על וירוסים חדשים ומגיפת סוף עולם והמלחמה אצלנו שנגררת ונמשכת בלי שום פתרון הנראה לעין.
סוף שנת 2024

סוף שנת 2024

לרובנו שנת 2024 הייתה שנה של מלחמה, לחלקנו זו הייתה שנה מבורכת בהזדמנויות שונות אבל מה שבטוח זה שלכולם זו הייתה שנה בלתי נשכחת בארץ ובעולם.
הפסקת אש בצפון

הפסקת אש בצפון

בשעה 0400 בבוקר ה27 בנובמבר נכנס לתוקף הסכם הפסקת אש בין ישראל לחיזבאללה/לבנון. מיד עם תחילתו החלו תושבי הצפון בחלקם לחזור לבתיהם.
צוויי מעצר נגד נתניהו וגלנט

צוויי מעצר נגד נתניהו וגלנט

בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג הוציא צוויי מעצר נגד נתניהו ושר הבטחון לשעבר גלנט כמו גם נגד מוחמד דף המתכנן של ה7.10 בחמאס, לטענתם בגלל פשעים נגד האנושות והרעבת אזרחי עזה.
לשכתב את הפרוטוקולים

לשכתב את הפרוטוקולים

גורמים שונים בסביבת ראש הממשלה חשודים כי ניסו לשנות ולשכתב פרוטוקולים לטובת נתניהו מבוקר ה7 באוקטובר כך שייראה כאילו נתניהו לא ידע כלום על שעומד להתרחש למרות צביר הסימנים והראיות לאירוע גדול בהתהוות.
פוגרום באמסטרדם

פוגרום באמסטרדם

בליל ה7 בנובמבר באמסטרדם שבהולנד אירע פוגרום בין ישראלים לערבים ומוסלמים תומכי חמאס ברחבי העיר.
חטיפה בעומק לבנון

חטיפה בעומק לבנון

בשבוע האחרון לבנון שנכתשת בידי כוחותינו מתחילה להכנע לתכתיבי המציאות שהיא ביחד עם חיזבאללה איפשרו והביאו על עצמם ב3 העשורים האחרונים.

התוכן "חמישים בעיות בישראל" נוצר בזכות התמיכה שלך.

למען אנושות מיודעת יותר

דילוג לתוכן