מעל אלף אזרחים נשים גברים חיילים וילדים נרצחו ונטבחו כמעט בכל ישובי עוטף עזה במהלך ה 7 באוקטובר 2023 בידי מחבלי חמאס שהפתיעו את התושבים מהאוויר מהים והיבשה.
עומר חרמש תושב ויליד כפר עזה היה בין אלה שנרצחו בעודו מחכה כ12 שעות לחילוץ. המחבלים רצחו אותו בממ"ד של הבית שלו בעודו ממתין שמישהו יעזור.
כמוהו כך רבים אחרים מצאו את גורלם. מחכים לחילוץ ולהצלה שלא הגיעו. לפניכם חלק מהדברים שאמר לינו אחיו בטקס גילוי המצבה לעומר ז"ל.
תמלול
מי האמין. מי פילל. גם לנו יש שואה משלנו. שואה בצבע. שואה של מצלמות גו פרו. שואה בלייב. שואה של קבוצות ווצאפ נואשות לעזרה ושל מדיה חברתית מתלהמת. עם מיתוסים. וגבורה. ואיפה היה אלוהים, ושריפה אחים שריפה. ואפר. ואבק. ועוד רגע יש לנו את המרדכי אנילביצ׳ים שלנו ואת החנה סנש והאנה פרנק שלנו. והמוסיקה. והשירים. והטקסים. והגל-עדים. וה-לעולם לא עוד.
ההיסטוריה חוזרת על עצמה, אכזרית וצינית מתמיד. ההיסטוריה מבשלת לנו שואה עם טעם של פעם אבל עם טוויסט מודרני. שואה 2.0 אם תרצו. שואה מטעם. שואה homemade. שואה של שיתוף פעולה מלא בין כוחות האופל מחוץ לכוחות הרשע והרוע מבית.
בנינו ובנותינו נשחטו באכזריות שהלב לא יוכל לשאת לעולם. עוד רגע יעבור לו ההלם והיגון הראשוני. אז העצב העמוק יכה שורש. הריקנות תיכנס בדלת הקדמית ואחריה הזעם. זעמה של אם שאיבדה את ילדיה. זעמם של יתומים. זעם שהארץ הזאת אולי טרם ראתה. דור חדש יקום. קולותיו כבר נשמעים. קולות יציבים ונחושים. קולות שיזעקו את דם אחינו ואחיותיו עד שהארץ תרעד ותהפוך פניה. עד שכל שליט ובעל עמדה שבגד באנשינו – ישלם את המחיר. עד שנקיא את כולם מקרבנו.
אחד אחד נחקור אותם ולא נרפה – איפה הייתם 8 שעות? מי בגד? מי מכר את אנשינו ומשפחתנו? מי התיר את דמם? מי אפשר את שואת עוטף עזה? מי פינה דרך למפלצות החמאס?
נשאל את כל ראשי מערכת הביטחון – הרמטכ"ל, ראש השב"כ, ראש אמ"ן, המוסד, חיל האוויר, פיקוד דרום, עזה, מפקדי אוגדות, מפקדים בכירים, מי שישב בבור בקריה. איפה הייתם כולכם? עד לפני שנתיים כל אלו ידעו לאתר, לאכן ולהכניס לסגר כל נשא אסימפטומטי
תמים של קורונה. לפני חודש עשרות טויוטות ושופלים נעלמו לו מהרדאר למרות חודשים של התרעות.
נשאל את ערוצי התקשורת הממסדית. שופרי השלטון. מי השתיק אתכם? מי דברר אתכם? מה יכולתם לעשות שלא עשיתם? כל תמונות הניצחון שתביאו לנו עכשיו מטעם דובר צה"ל ושאר הספונסרים שלכם לא יעזרו. אנחנו כבר הפסדנו את היקר מכל.
כל השרים, חברי הכנסת שעושים הון פוליטי מן האירוע. שלא שואלים את השאלות החשובות באמת. מקוששים קולות בחסות האבל. נבוא בחשבון אתכם.
נשאל את כולכם כאן ועכשיו – על מה אתם חושבים כל לילה כשאתם הולכים לישון? על האסון שאירע במשמרת שלכם? על מי שבגד? על מי שמכר את אנשינו ומשפחתנו? על מי שהתיר את דמם? לכולכם חייב להיות מושג כלשהו – מי אפשר את שואת עוטף עזה?
ולסיום. הארכי נוכל. ביבי. המן הרשע אבל משלנו. כחול לבן. אדריכל היגון. התליין. המפלג. סוחר הרהיטים שמכר מזמן את נשמתו וליבו לשטן. שקיבל משימה כך נראה לגמור את המדינה הזאת ולזכותו יאמר שהוא דבק במשימה. לא נשכח ולא נסלח. נרדוף צדק. נרדוף אותך. עד יומך האחרון שיהיה יום שמח במיוחד.
כשהתחלתי לכתוב את ההספד לעומר, חיפשתי נחמה, חיפשתי אור בקצה המנהרה, חיפשתי משהו בסגנון במותם ציוו לנו את החיים. לצערי אני עדיין לא שם. אני מתקשה למצוא נחמה. מתקשה להבין. מתקשה.
יום אחד גם זה יגיע. ההבנה. הכרת התודה. אולי אפילו איזה סוג של מחילה. אבל עד אז. צדק נרדוף. ביחד ננצח את האויב מחוץ ולא פחות את האויב מבית. לפחות נעשה לעומר ולשאר המלאכים טוב על הלב. שמותם היה גם מותו של בחושך הגדול ותחילתה של זריחה אנושית שטרם ידענו.