חמאס

בעוד כמה ימים אנחנו מציינים את יום העצמאות ה76 של ישראל וזה מזכיר לי עד כמה אנחנו לא עצמאיים בשום דבר מלבד בפנטזיות ובסיסמאות שנזרקות לעברינו מצד כל אותם הגורמים שמונעים את אותה העצמאות מאיתנו. רואים את זה היטב בייחוד במלחמה הנוכחית מול עזה ולא רק דרך יוקר המחיה שהתאגידים מנחיתים עלינו ביומיום.

אם תסתכלו ברשתות החיפוש השונות על האיום האירני, אתם תגלו שזה מונח ישן מאוד וכותרת שפוליטיקאים משתמשים בה בכל עונת בחירות כדי להסית את הישראלים לצד זה או אחר במפה הפוליטית. הסתה שפועלת גם לטובת האירנים. כבר עשרות שנים.

כאילו שחסר נשק בעזה, עכשיו ישראל רוצה לתת עוד נשק לאזרחים ומנהיגים מקומיים בעזה כדי שהם יילחמו נגד החמאס בתקווה שהם יהפכו לבובות של ישראל ביום שאחרי החמאס.

איך יכול להיות שהאיזור הכי מנוטר בעולם אחרי צפון קוריאה, בו יש את מיטב הטכנולוגיות, המשאבים והאימונים למניעת פיגועים וחדירות של אויבים, התרחש די בקלות אחד האירועים הכי קטסטרופליים בהיסטוריה הישראלית והעולמית?

כנראה המלחמה בין ישראל לעזה היא דוגמה ייחודית בהיסטוריה בה מדינה מספקת ציוד מזון וסיוע לאויב שלה כפי שעושה ממשלת ישראל על בסיס יומיומי מהיום הראשון של המלחמה.

כוחותינו חיסלו בלב ביירות בכיר בחמאס בשם סלאח אל-ערורי ועוד 6 מחבלים שהיו לידו. חיזבאללה התעצבנו כל כך שהם לא מפסיקים להפגיז את ישובי ומוצבי צפון הארץ.