עיתונות אזרחית צריכה אתכם

פרופ' שמואל שפירא לשעבר ראש המכון הביולוגי בשיחה עם עיתונות אזרחית

שיחה מרתקת עם מי שעמד בראש המכון הביולוגי בנס ציונה וייצור החיסון הישראלי לקורונה על כל מה שכשל והצד האישי שלו במה שהתרחש אחר כך.
Share
ימים
שעות
דקות
שניות

פרופ׳ שמואל שפירא עמד בראש המכון הביולוגי של מדינת ישראל בשיא משבר הקורונה. 

בפרוץ משבר הקורונה מערכות הבריאות ניסו למצוא דרכים להתמודדות עם האתגרים השונים וביניהם פיתוח חיסון נגד הנגיף.
התפקיד של המכון הביולוגי בנס ציונה בהובלת פרופ' שפירא היה לפתח את אותו החיסון אך הדברים לא הלכו לפי התכנית.

בחודש מאי 2020, פרופ' שפירא סיים את תפקידו כמנהל המכון הביולוגי וחלום החיסון הישראלי הורדם בשקט כשאת מקומו תפסו תאגיד פייזר, ביונטק ומודרנה.
בזמן שעבר מאז הוא הספיק לכתוב ולפרסם ספר בשם 'קרקס הפנדמיה' בו הוא מתאר חלק ממה שהתרחש מאחורי הקלעים של אותו הניסיון הלאומי לפיתוח החיסון לקורונה.

"במאי 2022 צייץ בטוויטר: "…האמון שלי בטיב ההחלטות ובתהליכי קבלתן נחרך קשות". בהמשך אותה שנה משרד הבריאות מתח עליו ביקורת שהחלה במילים "הופתענו לשמוע את אמירותיו המופרכות של מנהל המכון הביולוגי לשעבר, פרופ' שמואל שפירא" (מתוך ויקיפדיה) 
בתור מי שייעץ וסייע להרבה ממקבלי ההחלטות בצמתים החשובות ביותר של השנים האחרונות בנושאי רפואה ובטחון, הוא ה-בן אדם לדבר איתו ולכן ביקשנו אותו לשיחה.

בראיון לפניכם פרופ' שפירא מרחיב ועונה על חלק מהשאלות שרצינו לקבל עליהן מענה במשך הרבה זמן מגורמים בממשלה, גורמים שלהבדיל ממנו, מסרבים לדבר איתנו עד היום.
בקלילות מפתיעה הוא משתף אותנו בחלק מתהליכי קבלת ההחלטות באותה עת והוא גם משתף אותנו בתחושות שלו בזמן שיא המשבר וכמובן על הדברים שהוא מתרכז בהם כיום.

מראיינים : איליאן מרשק, עורך ראשי ומייסד 'עיתונות אזרחית'.
אבישי צור, מנטר מחקרים קליניים בתחום הנוירולוגיה.

 

הראיון המלא בפורמט האזנה

 

בשיחה עם פרופ' שמואל שפירא לשעבר ראש המכון הביולוגי

צילום: שער הספר , 'קרקס הפנדמיה – וירוס קטן הרס גדול'  , הוצאת 'ידיעות ספרים'

 

"הפנדמיה הבאה תקרה מהר בהרבה ממה שחושבים… העולם של ימינו כמעט מזמין פנדמיות. אנו גרים בערי ענק צפופות במיוחד, והמרחב מרושת בקווים של חברות תעופה יעילות, זולות, המטיסות נוסעים בצפיפות רבה.


מלחמות חשפו בדרך כלל צדדים יפים בהוויה הישראלית: אחדות לאומית, הזדהות, התנדבות ועזרה לזולת. מגפת הקורונה, לעומת זאת, הציפה את כל הרע והעלוב: חוסר משילות, עיגולי פינות, הסתרה, תחמנות, חוסר דוגמה אישית, פוליטיזציית יתר, אגואיזם קיצוני ושבטיות. ככל שחלף הזמן ופחת העניין, פשטו הגיבורים לרגע את מדיהם וחזרו לקוטנם הטבעי.

זהו סיפור של טובים מול רעים ושל חכמים מול חכמים פחות, סיפור על מסירות נפש בצד אדישות ואפתיות ועל חזון מול אפרוריות ורדידות.פרופ' שמואל שפירא, שכיהן במשך שמונה שנים כראש המכון הביולוגי והוביל את התוכנית לפיתוח החיסון הישראלי, לא הופתע מהמגפה ונערך לקראתה בצורה מקצועית ככל האפשר, אולם דבר לא הכין אותו לקרקס שהתרחש לנגד עיניו.

גם הוא, כמו רבים מאיתנו, התבונן נכוחה במציאות ולא האמין למראה עיניו ולמשמע אוזניו. את תחושותיו ומסקנותיו הוא מעלה בספר זה בציניות המתובלת בלא מעט הומור, וגם בלא מעט עצב.אף על פי כן הוא אינו מפנה אצבעות מאשימות מדי ואינו קורא לעריפת ראשים.

הוא מציע פשוט להסיק מסקנות ולהפיק לקחים, ובמהרה. זהו סיפור שמשמש תמרור אזהרה; לא כדי לבוא אחר כך ולהגיד "אמרתי לכם" (עד כמה שזה מפתה), אלא פשוט על מנת שעם בוא הפנדמיה הבאה, שבוא תבוא, לא נמצא את עצמנו שוב באותו מצב, או חלילה במצב גרוע עוד יותר."
(מתוך הספר)

שמואל שפירא
פרופ' שמואל שפירא, צילומסך מתוך כתבה באתר 'ידיעות אחרונות'

 

"…כשהשלטונות כועסים על רופא שאומר את האמת, אנחנו צריכים להקשיב לו…" / איליאן מרשק

כמה מילים אישיות על הראיון של פרופ' שפירא,

בשביל הבן אדם הפשוט ברחוב, לא צריך לדעת מדעי-טילים או את מדעי האטום כדי להבין איזה בן אדם משקר ואיזה בן אדם דובר משהו שקרוב יותר לאמת מהאחרים. 
במקרה של פרופ' שמואל שפירא לא מדובר באדם נקי מטעויות אבל כן רואים ומרגישים בשיחה איתו את הכנות ותחושת השליחות בסיוע לאזרחי המדינה ולהמשך קיומה. 

כאשר מדובר בפוליטיקאים אנחנו אולי רגילים לסיסמאות ושקרים חלולים שלא הולכים לשום מקום, אבל במקרה של אנשי רפואה ועוד במשבר רפואי עולמי, שקר קטן עלול להביא להרס גדול 
וכמו שכתב פרופ' שפירא בסיפרו "קרקס הפנדמיה' על הוירוס הקטן שעושה הרס גדול, כך לצערינו קרה. מעטים דיברו אמת ורבים נפלו בפח. גם פרופ' שפירא עצמו בנושא הזריקות של פייזר וביונטק. 
(איליאן מרשק)

 


מתוך הטוויטר של פרופ' שמואל שפירא

 

ההסכמה של פרופ׳ שמואל שפירא להתראיין היא סגירת מעגל עבורי.

בנובמבר 2021 זומנתי לשימוע ולאחריו פוטרתי מעבודתי בתפקיד מנטר מחקרים קליניים בתחום הנוירולוגיה, שכן עד לאותו הרגע לא התחסנתי בחיסון לקורונה.
סיבותיי היו מגוונות ורבות ואף אחת מהן לא הייתה שטחית או חומרית אלא – מדעית, רציונלית, מבוססת מחקר ומעצם נסיוני כמנהל מחקרים קליניים בפועל וחשוב מכל – מזל.

כל אחד שרואה את הדברים בדומה אלינו עבר מסלול מדוייק שהוביל אותו לעצם היום הזה. חוויה שמשנה את התפיסה או סדרה של כאלה. למרות שידעתי מה האמת וחידדתי אותה בכל יום חולף, לא הבעתי התנגדות עזה לפיטורים אלא אף קיבלתי אותם בהשלמה כי ידעתי שיגיע השלב בו קולות אחרים יישמעו ויהפכו את הקערה על פיה.

כשחיכיתי לזמנים האלה, יכולתי רק לדמיין שתהיה זו דמות בסדר גודל של פרופ׳ שמואל שפירא – רופא, חוקר, מרצה, יועץ, סופר, אל״מ במיל׳ ועוד שתשמיע את קולה ברבים. כעת לא רק אנשי מפתח חשובים כמו פרופ׳ שפירא מדברים בגילוי לב כזה, רצף האירועים הפרטי שלי הביא אותי להיות זה שיושב באולפן עיתונות אזרחית וזוכה לראיין אותו ולשמוע עד כמה צדקנו, לגבי הכל ומההתחלה ממש. 

היסטוריה מלמדת כמה חשוב לתעד אותה במדוייק ומכך בדיוק נובעת חשיבותו הגדולה של הראיון הזה. בראיון הזה אין מגמגמים, משני צידי המיקרופון, התגובות לשאלות מגיעות מהר, והן בלי פילטרים כפי שהורגלנו וקיבלנו על עצמנו בלית ברירה בשנים האחרונות בתקשורת הממסדית. את הראיון הזה אתן תרצו לגזור ולשמור. לפחות בשביל העתיד.
(אבישי צור – CRA)

שיתופים ותגובות

רישום להתראות בתגובות
Notify of
guest
35 תגובות
הישנים
החדשים אתם דירגתם
Inline Feedbacks
כל התגובות

עיתונות אזרחית צריכה אתכם

חדש בעיתונות אזרחית

פעימה ראשונה של שחרור חטופים ישראלים מעזה

הפעימה הראשונה של שחרור חטופים מעזה

אחרי עיכובים וכיפופי ידיים מורטי עצבים בשחרור הקבוצה הראשונה של נשים וילדים ישראלים החטופים בעזה, הפעימה הראשונה יוצאת לדרך.
שחרור חטופים

מסתמן – עשרות נשים וילדים חטופים ישוחררו משבי החמאס

העסקה המסתמנת תביא לשחרור עשרות חטופים ישראלים נשים וילדים. תוך מספר ימים.
לוני חרמש - אני מאשים

אני מאשים – לינו מספיד את אחיו עומר חרמש שנרצח בטבח בכפר עזה

"...איפה הייתם יותר מ8 שעות במהלך אותו בוקר של הטבח בישובי עוטף עזה כשהתושבים נזנחו לגורלם ?..." שואל לינו אחיו של עומר חרמש ז''ל הי''ד.

חלק 2: נגיד שכן נלחמים – מהו כוחה הצבאי של איראן?

כפי שכתבתי בסיום החלק הראשון של הכתבה,אירן בתפקיד 'ראש התמנון' מעדיפה שזרועותיה בחמאס ובחיזבאללה יילחמו וידממו עבורה.

גילוי מצבה – עומר חרמש ז"ל

במלואת 30 ימים מאז הלווייה של עומר ז''ל, מתכנסים המשפחה והחברים בבית העלמין של קיבוץ שפיים לטקס גילוי מצבה. 

עד כמה איראן פנויה למלחמה עם ישראל, ומהן היכולות שלה

בזמן שאני כותב את המילים האלה, בביתי השוכן כ- 12 ק"מ מגבול הצפון, נמשך פס-הקול של סוללות התותחים של צה''ל. לפני כמה שעות חדר כטמ"ב ונורו רקטות לעבר יישובים סמוכים אלינו. אז אני תוהה עכשיו, האם הכותרת "עד כמה איראן פנויה למלחמה?" אינה חוטאת למציאות?
קבורת חמור - המקרה של אלינה פלחטי ז''ל

קבורת חמור – המקרה של אלינה פלחטי ז"ל

אלינה נרצחה ב7 באוקטובר, בטבח הנורא שביצעו החמאס ושותפיהם ואחרי שנמצאה גופתה היא נקברה מחוץ לגדר של בית הקברות בבית שאן, ממש כמו במונח 'קבורת חמור'.
אף אחד לא רוצה את העזתים

אף אחד לא רוצה את העזתים

למה מדינות ערביות של העולם בוכים על גורלה של עזה מצד אחד אבל ממש מתעקשים שהעזתים לא יעזו לצאת מעזה אל המדינות שלהם עד כדי שימוש באלימות ונשק?

התוכן "פרופ' שמואל שפירא לשעבר ראש המכון הביולוגי בשיחה עם עיתונות אזרחית" נוצר בזכות התמיכה שלך.

למען אנושות מיודעת יותר

אנחנו תלויים בכם

דילוג לתוכן