08.03.2021
מאת: עיתונות אזרחית
שער: מתוך 'דה מרקר'
כולנו שמענו לאחרונה על המחקר המפואר שבדק את יעילות החיסון הניסיוני של חברת "פייזר", מחקר שבוצע על ידי צוות חוקרים של קופ"ח כללית בראשות פרופסור רן בליצר.
כותרות העיתונים אפילו הגדילו לעשות ודיווחו בקול תרועה שלפי המחקר "החיסון מונע הדבקה."
אך גם באותן כתבות עם כותרות "מפוצצות", בגוף הכתבות כבר נאמרו דברים פחות חד משמעיים כמו שנאמרו בכותרות השקריות.
כשצוללים אל תוך המידע שבמחקר, מצטיירת תמונה שונה לגמרי מאותן כתבות וכותרות. ועולות גם שאלות לגבי הנאמר במחקר עצמו ולגבי אמינותו.
דבר ראשון שחשוב להבין, הוא שהמחקר אינו אומר שהחיסון מונע הדבקה.
וחשוב לומר בקול רם וברור, שלמעשה התקשורת והממשלה שעושות שימוש באותו מחקר בשביל לדווח על מניעת הדבקה באמצעות החיסון, למעשה מפיצות "פייק ניוז".
המחקר אינו בדק הדבקה ואינו מדבר על כך.
בדומה לראיון האחרון של מנכ"ל "פייזר", גם המחקר הזה מדבר על כך שיש אולי אינדיקציות ראשוניות למניעת הדבקה. אך דבר זה עוד לא מוכח ולא נאמר בצורה חד משמעית כלל וכלל.
המחקר הזה נחשב מקיף ביותר כי הוא בדק קבוצה גדולה של אנשים מחוסנים ולא מחוסנים אחד מול השני.
המחקר לקח 600,000 מחוסנים לאחר החיסון השני אל מול 600,000 שלא התחסנו. ובדק את התחלואה של קבוצה אחת אל מול השניה.
זהו מחקר התבוננות. המשמעות היא שזה מחקר שבדק נתונים של קופת החולים ממחשבי הקופה, ומתבסס על דיווחים של צוותי הרפואה בשטח.
מחקר מסוג זה לוקה בחסר כי למעשה הוא מתבסס על הדיווחים של הרופאים.
דיווחים שכבר מהרגע הראשון ב"מגפה" הזו הבנו שהם בעיתיים. זאת משום שאנו יודעים שיש הרבה חולים ואף מתים שנרשמו כנפגעי קורונה. ולמעשה אותם נפטרים מתו ממחלות רקע כמו התקפי לב או גורמי תמותה אחרים והם מתו עם קורונה ולא מקורונה.
לעומת זאת, אנו שומעים הרבה מעדויות בשטח, שחולים וגם מתים שהגיעו לבתי החולים לאחר החיסון, נרשמו כמתים ממחלות רקע.
ז"א שלפני החיסון היתה מגמה ברורה לרשום כל חולה ונפטר, כנפגע מקורונה ללא קשר למחלות הרקע.
ולאחר החיסון יש מגמה ברורה לרשום את החולים והמתים כנפגעים ממחלות רקע ואפילו לא לבצע להם בדיקה.
בנוסף לזאת, מחקר שכל כולו מתבסס על בדיקות הPCR, הוא מחקר שלוקה בחסר ואין בו אינדיקציה ברורה לדבר ולחצי דבר.
כמו שתוכלו לראות בתמונה מטה, שאפילו מנהל מערך המחלות הזיהומיות באיכילוב מודה בבעייתיות של בדיקות הPCR.
אם מתבוננים בטבלה מטה מתוך אותו מחקר של כללית, עולה שאלה לגבי הליך סינון המועמדים.
החוקרים אומרים שהם פיתחו אלגוריתמים שממיין את המועמדים והנסיינים, ולמעשה הם ביצעו השוואה של אנשים בעלי רקע דומה. ז"א שהם ביצעו השוואה של מחוסן אל מול לא מחוסן ששניהם בעלי אותם מאפיינים. מאפיינים כמו גיל, משקל, סביבת מחייה, סכנות בריאותיות, רקע רפואי, וכו'.
אלא שבטבלה מטה ניתן לראות שבעמודת המחוסנים בוצע סינון קפדני לאנשים שהם לא מעשנים, בעלי מחלות רקע וסביבת מחייה מסויימת.
ובעמודה של הלא מחוסנים ניתן לראות שיש כ20 אלף יותר מעשנים ועוד קבוצות סיכון שאין בקבוצת הביקורת. כך שמראש המחקר מוטה לטובת הקבוצה בה היו פחות מעשנים ודומיהם.
לפי החוקרים הם פשוט לקחו אנשים בעלי מאפיינים דומים לאלו שסוננו בעמודת המחוסנים. ושבעצם הם השוו את הלא מחוסנים למחוסנים שסוננו. אך אנו יודעים שגוף האדם והבריאות שלו הם דבר מורכב יותר מרק פרטים טכניים שאלגוריתם כזה או אחר יכול לסנן על פיהם. ובהעדר מיון וסינון דומה בשתי העמודות, עולות פה שאלות לגבי בחירת הנסיינים.
לאחרונה התפרסם בעיתון ׳הארץ׳ כתבה אודות מערך המחשוב של משרד הבריאות. בכתבה נחשף שבמערכת המחשוב של משרד הבריאות ישנם כשלים בסיסיים ומהותיים. כשלים כמו מערכת מעקב אחר באגים ועוד שורה ארוכה של בעיות וליקויים.
ודאי רבים זוכרים את הפרשה סביב השרה גילה גמליאל שהואשמה בהפרת הנחיות הקורונה , אך לאחר מכן נחשף שלמעשה היא לא בהכרח הפרה הנחיות ולכאורה מדובר בבאג במערכת.
אותה פרשה חשפה "תיבת פנדורה" והעלתה שאלות רבות לגבי מערך המחשוב של משרד הבריאות, שככל הנראה מלא ב"באגים", ואפילו לא מתבצע אחריו מעקב וטיפול באותם "באגים" רבים.
מאותה כתבה ותחקיר של עיתון "הארץ" עולות שאלות קשות וחמורות, לגבי מערכות המחשוב. החמורה מכולן היא: האם ישנה אפשרות שמשתמשים חיצוניים יכולים להכנס למערכת וממש לשנות ולהשפיע על הנתונים שבמערכת?
במערכת המחשוב של משרד הבריאות אין שום מעקב אחר משתמשים ואחר פעילותם במערכת.
ובהקשר של אותו מחקר של "כללית", שמסתמך במידה רבה על נתוני משרד הבריאות, עולה השאלה איך ניתן לסמוך על מחקר שעושה שימוש בנתונים שחשופים כל כך למניפולציות? כפי שמשתקף מאותה חשיפה בעיתון "הארץ".
המחקר הזה של "כללית" הוא מחקר התבוננות. וכמובן שהיו בצוות המחקר גם מומחה סטטיסטיקה, אך זה לא וודאי בכלל לומר שאדם בקבוצת המחוסנים ואדם בקבוצת הלא מחוסנים נחשפו באותה מידה ל"נגיף".
זה לא כמו מחקר אחר, שלוקח נסיינים וחושף אותם באותה מידה בצורה מבוקרת לנגיף וכך בודק את תגובתם בתנאי מעבדה.
זהו מחקר סטטיסטי שלוקח הנחות יסוד מסויימות שלא בהכרח היו מתקיימות בתנאי מעבדה.
כלומר אם בקבוצת הלא מחוסנים יש אדם שהולך לעבודה ובא במגע עם הרבה אנשים, הסיכוי שהוא ייחשף ל"נגיף" הוא סיכוי גבוה ואם משווים את אותו אדם לאחד מחוסן שאינו עובד והוא נמצא בביתו רוב הזמן, אז באופן טבעי הסיכוי שיחשף ל"נגיף" נמוך בהרבה. ואלו דברים שממחשבי קופת החולים החוקרים לא יכלו לדעת אותם, ולכן גם משום כך עולות שאלות לגבי אמינות ונכונות המחקר הנ"ל.
לגבי נושא ההדבקה, לטעמנו קשה לבדוק נושא זאת מהתבוננות בנתונים היבשים של מחשבי קופת החולים.
בשביל לבדוק זאת בצורה רצינית ובתנאי מעבדה, צריך למעשה לחשוף אנשים בריאים לאדם חולה מחוסן ולא מחוסן ולבדוק את ההדבקה.
הרי ידוע שגם חולים א-סימפטומטים הם מדבקים. למרות שחשוב לציין שאנו מראש חולקים על קביעה זו שיכול להיות חולה ללא סימפטומים, כי זוהי טענה מופרכת מיסודה. חולה ללא סימפטמים הוא לא חולה. אך לצורך מאמר זה נמשיך להתייחס לזאת כך, לפי תפיסת גורמי הרפואה.
בכל מקרה, ידוע גם שמחוסנים קיבלו פטור מבידוד ומבדיקות שבועיים לאחר החיסון, המשמעות של זה היא שכל אחד שלא מחוסן והיה בקירבת חולה מאומת, ישר נכנס לבידוד, חוייב בבדיקה וכך גם כל הסביבה שהוא עצמו בא איתה במגע.
לעומת זאת, אדם מחוסן שבא במגע עם חולה מאומת קיבל פטור מבדיקה וכך גם חלק מסביבתו הלא מחוסנת.
אם בודקים לא מחוסנים בכמות גדולה יותר לעומת המחוסנים שאינם נבדקים אם אין להם סימפטומים, אז מן הסתם הסטטיסטיקה תהיה בעלת משקל רב יותר בקבוצת הלא מחוסנים. ועצם הפטור מבדיקות לאחר חיסון, מטה את המחקר הזה וגם את מחקרי ההמשך בצורה בוטה.
יש לציין שהמחקר הזה הוא מחקר מצומצם יחסית מבחינת הנושא אותו הוא בדק.
הוא לא בדק כלל וכלל תופעות לוואי ופגיעות מהחיסון. זה דבר שאנשי ׳כללית׳ יכולים לבדוק בלחיצת כפתור, אך זה לא קיבל התייחסות כלל.
אין פה שום התייחסות לכמה אנשים מתו לאחר החיסון, בין אם מקורונה ובין אם מתופעות אחרות כמו התקף לב, קריסת מערכות, שבץ מוחי או כל פגיעה אחרת, שעליהן ישנם עדויות רבות מקרובי משפחה המעידים על כך שקרוביהם לקו בתופעות אלו בסמוך לחיסון.
אך כמו שציינו מעלה, מכיוון שלא בוצעה בדיקה לאותם נפגעים, הם לא נחשבו כנפגעי קורונה ולכן הם לא נכללו במחקר.
לטעמנו, לפני מחקר כזה אודות יעילות החיסון, היה צריך להתבצע מחקר חשוב בהרבה אודות בטיחות החיסון. על אחת כמה וכמה בשעה שמתבצע מבצע חיסונים נרחב יחד עם תעמולה אגרסיבית, שמטרתם לחסן את כלל האוכלוסיה. זאת עוד לפני שנבדק בצורה מקיפה וראויה נושא בטיחות החיסונים ותופעות הלוואי.
לסיום, אנחנו רוצים להצביע על דבר מעניין שמעלה שאלות נוספות לגבי אמינות המחקר.
כמו כל מאמר ומחקר המתפרסמים בכתבי העת המדעיים הנחשבים, כמו זה שהמחקר של ׳כללית׳ פורסם בו, ישנה דרישה להצהיר בדבר אינטרסים או ניגוד אינטרסים כזה או אחר של החוקרים.
וכשמביטים בהצהרות החוקרים שמתפרסמות בצמוד למחקר, רואים שמרבית החוקרים קיבלו מענקים מחברת "פייזר".
יש לציין שאנו לא חולקים על אמינות כל החוקרים ואיננו באים לטעון שהם לא ביצעו זאת בתום לב ומתוך כוונות כנות וראויות. אנחנו בטוחים שכל אחד ואחת מהחתומים על המחקר עשה כמיטב יכולתו למען בריאות הציבור.
אך בהחלט עצם כך שקיבלו בעבר מענקים כאלו ואחרים מאותה חברה אותה הם בודקים ("פייזר"), על אף שלא כל המענקים שקיבלו החוקרים יש קשר לאותו מחקר ספציפי זה ,לפי הצהרתם, זהו דבר שלא נראה טוב בלשון המעטה.
ולמעשה האיש שעומד בראש המחקר, רן בליצר, מצהיר שכן קיבל מענק הרלוונטי למחקר זה.
אנחנו בטוחים שבין הרופאים וצוות המחקר של כללית מהארץ ישנם אנשים ראויים, אנשי אמת ויושר, אשר פועלים מתוך מקום כנה השואף להטיב עם החברה ועם בני אדם. אך ידוע שבמחקר היו מעורבים גורמים כמו חוקרים נוספים מהרווארד ואף האדם שעומד בראש המחקר ונמצא בצוות המייעץ לממשלה. וגורמים אלו מחו"ל ואותו אחד שמעורב בהחלטות הממשלה ומוזמן רבות לערוצי החדשות, יכלו להשפיע כך או אחרת על המחקר.
וכל אחד מכם ישפוט בעצמו מהי מידת ההשפעה אם היתה כזו.
המחקר המלא של "כללית":
https://www.nejm.org/doi/full/10.1056/NEJMoa2101765?query=featured_home
מסמך ניגוד העניינים שנלווה לאותו מחקר:
https://www.nejm.org/doi/suppl/10.1056/NEJMoa2101765/suppl_file/nejmoa2101765_disclosures.pdf
בקשת חופש המידע שהוגשה למשרד הבריאות על ידי עיתון הארץ, גיא זומר והתנועה לחופש המידע:
https://www.haaretz.co.il/embeds/pdf_upload/2021/20210224-120722.pdf?fbclid=IwAR13wS27p0dvkDnczMrZuMWxPBzHHFLKR9yT_WcU8EgWcHMJ7EFzHhgIepg
תשובת משרד הבריאות לאותה בקשה שחושפת את הכשלים במערכות המחשוב שלהם:
https://www.haaretz.co.il/embeds/pdf_upload/2021/20210224-120444.pdf?fbclid=IwAR0c-S67V1VLecv4ETKCXDDUYXKvq4LLaBjWomwFOx0U9UisVtpzO4RhlMA
