מאת : עיתונות אזרחית | חלק שני מתוך שניים
את חלקו השני של תחקיר "בודקי העובדות" נתחיל עם רגע כניסת "מגפת" הקורונה אל חיינו, סוף 2019.
זה קורה רגע לפני שנת בחירות בארה"ב.
השילוב של שניהם יחד (וגם כל אחד לחוד), מביא את הרשת לשיא בכמות תוכן המכיל אינפורמציה ודיסאינפורמציה.
ברשתות החברתיות אנו עדים לפריחתן של תאוריות "קונספירציה" הזויות, מלוות במחסור בתונים בדיווחי הרשויות.
כתוצאה מכך תחום "בודקי העובדות" פורח יותר מתמיד. והוא מקבל דחיפה מצד חברות הטכנולוגיה, התקשורת ופוליטיקאים רעשנים.
את המאבק ב"פייק ניוז" מובילות "פייסבוק" ו"יוטיוב", אשר בשיתוף "צד שלישי" חוסמים ומעלימים פוסטים ופרופילים. גם כאלו העוסקים בתחומים שלא "טופלו" בתקופה של טרום הקורונה, כמו מדע ורפואה.
חשוב להדגיש שמלבד כל הדיסאינפורמציה ששוטפת את הרשת מכיוונים שונים מאז פרוץ המגפה, ישנה גם אינפורמציה רבה, מדעית לגיטימית, וישנם פרסומים של מחקרים הנעשים על ידי מעדנים בכירים ומכוני מחקר מכובדים. וגם אלו מקבלים אזהרות ואף נחסמים.
אנו עדים למעשה לתופעה, בה תחום "בודקי העובדות", נהיה למשטרת מחשבות המתפקדת כ"כלב השמירה" של הנרטיב הממסדי.
מחיקת מחקרים ואינפורמציה לגיטימית של רופאים, מהווה פגיעה מהותית בחופש המידע ובשיח הלגיטימי הנוגע לתחום המדע המדוייק.
המאבק על חופש המידע והביטוי הולך ומחריף.
בשנת 2020 קורים דברים חסרי תקדים במרחב הוירטואלי.
אחד הבולטים שבהם הוא נשיא אמריקאי מכהן, הקורא במרומז למרד כנגד המדינה אותה הוא מנהל.
כאשר במקביל ענקיות טכנולוגיה חוסמות ומעלימות פוסטים ופרופילים של רופאים, מדענים ופוליטיקאים.
והשיא של אותם אירועים מגיע כשנשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, נחסם מ"טוייטר" ומ"יוטיוב" במקביל לפריצת תומכיו אל בניין הקפיטול.
אנו גם למדים מתוך הקלטה של מייסד טוייטר, שטראמפ הוא לא האחרון להחסם.
יש להניח שהרשתות החברתיות השונות כבר לא יהיו יותר מקום שמאפשר חופש ביטוי ומגוון דעות.
החסימות והמחיקות ימשיכו ויחריפו גם כלפי מובילי דעה, אנשי רוח, אנשי מדע ופוליטיקאים בכירים.
האם בודקי העובדות באמת בודקים עובדות?
אנו מנחשים שכולכם נתקלתם באזהרת בודקי עובדות באחת מהרשתות החברתיות.
זו יכולה להיות אזהרה עם הסברים במלבן בתחתית פוסט. או זו יכול להיות גם החשכה של תמונה מתוך פוסט, ואף מחיקת פוסט או אדם.
הנטיה שלנו היא בד"כ לא להכנס ולקרוא מדוע פוסט מסויים או סרטון קיבלו אזהרה.
אך כשבודקים את הסיבות בגינן בודקי העובדות פוסלים ידיעה או פוסט, רואים שלא תמיד יש לכך הצדקה שנאמנה לאמת המדעית המדוייקת.
לעתים פוסטים של מדענים ורופאים מקבלים אזהרה ללא הנמקה מדעית נגד מחקרם או טענתם, אלא רק על בסיס סמנטיקה והגדרות לשוניות מעומעמות. או לחילופין, על בסיס דיווחים רבים שלא בהכרח מצביעים על אמת כלשהי.
בצורה כזו, בודקי העובדות למעשה משמרים את הנרטיב שהממסד מכתיב, ללא קשר לעובדות ולאמת.
הבאנו פה לדוגמא, שתי ידיעות שסומנו על ידי פויינטר כ"כוזבות", ובעקבות כך הודבקו עליהן אזהרות מפני פייק.
גם אם נעזוב לרגע את העובדה שאחת מהידיעות הגיעה מ"ווטס אפ", מה שאומר שיש כבר התייחסות גם לאפליקציות מסרים, ועל כך נדון בהמשך.
"על פניו", כשאנו מתבוננים בידיעות אלו, הן נראות לנו כטענות לגיטימיות שדורשות ברור.
אם מתעוררת מחלוקת כלשהי לגבי הטענות, בהחלט ניתן לדון ולהבין מה נכון ומה לא.
אך אין סיבה לפסול ידיעה כזו בטענה שהיא פייק.
שהרי זה ברור וידוע, שלדוגמא כל נושא הסטטיסטיקות והמספרים הנוגעים למגפה, נתונים למניפולציות וחוסר שקיפות.
אם מתבוננים בידיעה העליונה מבין ה2 שנפסלו, רואים שסיבת הפסילה היא שאחוז האנשים שחוו תגובות קשות כתוצאה מהחיסון היא 0.0009% ולא 1% (כך לפי דבריהם).
והידיעה התחתונה שנפסלה, אומרת שיש יותר סיכוי להיפגע מהחיסון מאשר להיפגע מהקורונה.
וכשמתבוננים על הסטטיסטיקה של שיעורי הפגיעה מקורונה בגברים מתחת לגיל 50, מדובר על סיכוי להיפגע קשה של 0.00003% בערך.
ז"א שאם אתה מתחת לגיל 50, גם לפי הנתונים שהם מציגים, יש יותר סיכוי להיפגע מהחיסון מאשר מהקורונה.
ואולי הטענה שהצגתי אינה נכונה, אך זו עדין שאלה לגיטימית, ודבר שראוי לדיון ציבורי מקיף. על אחת כמה וכמה בשעה שהעובדות והמספרים בשטח אינם חד משמעיים.
לפסול טענות לגיטימיות שראוי להקשיב להן ולדון בהן, מהווה סוג של השתקה ללא קשר לאמת ולעובדות.
שהרי אם העובדות והאמת היו הדבר החשוב מכל, היו צריכים להקפיד אז גם על אמירת האמת מצד הפוליטיקאים והתקשורת.
פעמים רבות אנו נתקלים במקרים בהם הדרג הפוליטי והדרג המקצועי, כנציגי מוסדות הממשלה השונים, אינם מדייקים בעובדות ובמספרים בנוגע למגפה.
האם דואגים לתקן אותם ולהעמיד אותם על טעותם בכל מקום שהם טועים או משקרים?? ודאי שלא!
אחת הדוגמאות הבולטות לכך היא, נושא החיסונים, כאשר גם גורמי ממשל, וגם גורמים בתקשורת, לא מוסרים מידע מספק ואמין, ולעתים אף משקרים לציבור.
מעבר לכל ההיבט הבטיחותי למתחסן, גם בתקשורת, וגם בתעמולה הממסדית, רבים מהנציגים מציגים את החיסון כדרך להגן על סביבתך למנוע הדבקה. זהו הנרטיב שהתקשורת והממשלה מפיצים ודוחפים.
אך העובדה היא, שטרם הוכח שהחיסון מונע הדבקה.
גם לאחר חיסון אדם יכול להדביק ולהידבק בקורונה. זה דבר ידוע שיצרניות החיסונים לא מסתירות כלל.
על פי זה ועל פי אמות המידה של "בודקי העובדות", כל תעמולת הממשלה והתקשורת בנושא החיסונים, וכל הנרטיב שקורא להתחסן בשביל להגן על האחר, היו צריכים להיות מסומנים על ידי בודקי העובדות ככאלו העושים שימוש בידיעות כזב.
איפה הכסף??
כמובן שפייסבוק משלמת לבודקי התוכן החיצוניים עבור שירות זה. וישנו גם כמובן פוטנציאל רווח הטמון בשליטה על הידע והמידע.
מעבר לאלו, ישנו גם מודל עיסקי שחלק מגופי בודקי העובדות מתפרנסים ממנו היום והוא יתפשט לחברות נוספות בתחום.
במאמר שפורסם באתר "פוינטר" ובו ראיון עם מנכ"ל חברת בודקי העובדות "סטוריפול" (storyful), אנו למדים שחברות בודקי העובדות עושות שימוש באותם אמצעים המיועדים ל"בדיקת עובדות", גם למטרות עסקיות שונות.
בין התחומים הנוספים שחברות "בדיקת העובדות" עוסקות בהם ניתן לראות גם "כריית מידע" למטרות עסקיות, וכן פיתוח "אגריגטורים" לשימושים שונים בתחום המידע והתקשורת ברשתות החברתיות (בהמשך נסביר זאת).
תחום בודקי העובדות התפשט לתחומים רבים נוספים, הרבה מעבר לעיתונות.
לאן עוד זה הולך??
על ציר הזמן אותו סקרנו, ישנה נקודה אחת במאי 2019. בנקודה זו פויינטר ניסתה לעשות מהלך אקטיבי נוסף, ובצעד חסר תקדים פירסמה רשימה שחורה של 515 אתרי חדשות מפיצי פייק ניוז.
בעקבות אותה רשימה התעוררה ביקורת ציבורית כנגד פויינטר.
משום שרוב האתרים ברשימה היו כאלו המזוהים ותומכים בנשיא טראמפ, מרבית הביקורת הגיע בעיקר מהצד הימני של המפה הפוליטית.
מהלך זה בא לפגוע בפרנסה של אתרי חדשות המופיעים ברשימה.
באזהרה נכתב בצורה בוטה, שפרסום באתרים אלו תומך באופן ישיר בהפצת שקרים ו"פייק ניוז". ומהווה פגיעה בדמוקרטיה.
לאחר הביקורת הקשה, פויינטר נאלצה לחזור בה.
אך לא מן הנמנע שבעתיד לבוא, נראה גם "רשימות שחורות" של אתרים ברשת. ואולי אף צעדים חריפים נוספים, כמו הוצאה וחסימה ממנוע החיפוש של גוגל ומהדפדפן שלהם.
נגיע למצב, בו יהיו אתרים אליהם ניתן יהיה להכנס רק עם לינק מדויק באמצעות דפדפנים פחות פופולריים, כדרך לעקוף את החסימות והעלמת התוכן מהרשת, שקרוב לודאי ילכו ויגברו בשנים הבאות.
מאז פרוץ "המגפה" ניתנו ופורסמו מענקים רבים, וניתנו גם תרומות למלחמה בידיעות הכזב.
ענקיות כמו "ווטס אפ" תורמות סכומים משמעותיים לפיתוח טכנולוגיות שונות, שיביאו לבדיקת עובדות מהירה ברשתות החברתיות ובמקומות נוספים.
בתמונה מטה תוכלו לראות מאמר באתר "פוינטר", שממנו ניתן ללמוד על מגמה ברורה לבדיקת העובדות גם באפליקציות מסרים.
נכתב גם שהם מביעים חשש כיצד יעשו זאת באפליקציות מוצפנות כמו "טלגרם" ו "סיגנל".
כבר היום ישנם לינקים מסויימים שאפליקציית "מסנג'ר" של "פייסבוק" לא מאפשרת לשתף אותם. לא מן הנמנע שזה יתפשט גם לאפליקציות נוספות.
קיים גם סיכוי שבעתיד, הודעה שתכיל מסר או מידע שנמצא פסול בעיני "בודקי העובדות", או בעיני המדינה, תימחק ולא תגיע ליעדה.
יתרה מכך, שולח ההודעה עלול גם להיות מסומן ומדורג בצורה כזו או אחרת.
היבט טכנולוגי נוסף בתחום בודקי העובדות, אשר מהווה אינטרס גדול בקרב ענקיות הרשת, הוא פיתוח "אגריגטורים".
"אגריגטור" היא למעשה שיטה לאיסוף מידע, מיונו והתאמתו למשתמש בהתאם לתחומי עניין שונים. בשיטות אלו עושים בד"כ שימוש באלגוריתים שאוסף את המידע ויודע גם לסנן אותו.
אחד האתגרים העומדים בפני מפתחי אלגוריתמים ובינה מלאכותית למטרת סיוע באיסוף ומיון מידע, הוא הבדלי השפה וההתבטאות, שבין בני האדם השונים.
כשרוצים לעקוב אחר מידע וטקסטים ברשת באמצעים ממוחשבים, דוגמאת אלגוריתמים, חשוב לפתח מתודיקה לאותו מפגש בין האדם למכונה.
למעשה זהו מרכיב בטכנולוגיית הבינה המלאכותית הנוגע להרבה פיתוחים מתחומים שונים.
יש להניח שהפיתוחים הטכנולוגיים השונים בתחום המידע והידע, ישמשו גם את המשקיעים הגדולים באותם תחומים שונים. לכן האינטרס להשקיע בתחום זה הוא ברור.
תחום הבנת השפה על ידי המחשב הוא מהותי ובעל חשיבות עליונה.
בואו נדמיין לעצמנו עתיד שבו רוצים ליצור אלגוריתמים, שיזהה את כל מי שמדבר סרה על פוליטיקאי כזה או אחר.
מלבד התרגום המילולי הנדרש, בכדי להבין את כוונת הטקסט והכותב, צריך יהיה גם להכיר את צורת הביטוי הנהוגה באזור מגורי הכותב.
ובמידה ויש מילים או מטאפורות שעושים בהן שימוש בטקסטים שונים, בתרבות המקומית, יש להביא גם זאת בחשבון.
פרמטרים אלו ונוספים הם חלק מבניית האלגוריתמים.
ישנה השקעה אדירה מצד התאגידים והתורמים הפרטיים, שמטרתה לקדם תחום מעקב זה במהירות רבה ולהטמיע אותו ברשתות החברתיות.
בהיבט הטכנולוגי, ניתן לראות גם תחום נוסף ומשמעותי שמדבר על "מניעה מקדימה".
זהו היבט שקיים גם בפיתוחים בתחומים שונים, כמו בתחום האכיפה המשטרתית וכד'. היבט שהולך להשפיע רבות על חיינו בשנים הבאות.
נושא המניעה הוא תחום העושה שימוש בבינה מלאכותית, בניסיון לאתר משתמשים, או אזרחים, ההולכים לבצע עבירה.
בתחום בודקי העובדות מדובר על AI , שבהתבסס על מילים מסויימות וצורת התבטאות, הוא מסמן משתמשים בעלי פוטנציאל גבוה להפצת מידע כוזב ועוקב אחריהם בצמוד יותר.
כפי שציינו, בשנים הבאות תפיסה זו תהיה חלק גם בתחום אכיפת החוק. ותשמש לאיתור פשע פוטנציאלי לפי שפת גוף ופרמטרים נוספים, עוד טרם ביצוע העבירה.
לסיכום
ההיסטוריה של המדע מלאה בסיפורים על אמיתות מסויימות שנחשבו לקונצנזוס, ושבמהלך השנים לאחר מחקרים נוספים, דיונים שונים וריבוי דעות, המדענים הבינו שטעו ושינו את הדעה הרווחת, בהתאם לגילויים ולהבנות החדשות.
נקודה זו באה ללמד אותנו ששיח ציבורי והתפתחות מדעית בהכרח מביאים עמם ריבוי דעות, פרסום תפיסות שונות, פתיחות לביקורת עמיתים ודיון ער ומפרה.
מנגד, "בודקי העובדות" מביאים עמם צנזורה, השתקת מגוון דעות, ופסילת מאמרים מדעיים לגיטמיים, בתואנות שווא שאינן מסתמכות על מדע מדוייק.
לכן ישנה סכנה ממשית לתחום המדע המדוייק, אם תחום "בודקי העובדות" ימשיך במהלך השתלטותו על התקשורת והתודעה.
את אותו הדבר ניתן לראות גם בתחום "הרוח".
נראה שבעתיד גם פוסטים או טקסטים המדברים בשפת הרוח ומציגים עמדה, תחושה או דעה אישית, יכולים להמחק ולהיות מסומנים, רק כי לא תמכו בנרטיב ה"מיין סטרים".
בל נשכח שדעות שונות ומגוונות, מאמרי דיעה, פוסטים אישיים וגלויי לב, ובכלליות: "אומנות" העושה שימוש במילה הכתובה, כל אלו הנם חלק בלתי נפרד ממהותנו והיותנו אדם חושב ומרגיש, באופן השונה מכל יצור חי אחר על פני האדמה.
מכאן, שגם בתחום זה יש חשיבות גדולה ביותר לשיח ציבורי ער ובעל דעות שונות ומגוונות.
זהו אף תנאי הכרחי לבניית חברה בריאה, מתקדמת ונאורה.
סתימת פיות וצמצום השיח לנרטיב אחד אותו הממסד מכתיב, הוא דבר מסוכן שיביא בהכרח לדיכוי ופגיעה במדעי הרוח, תוך פגיעה עמוקה בדרך בה אנו מתקשרים בינינו.
צנזורה, סתימת פיות והעלמת דעות מסויימות, אלו צעדים הרומסים את מהותנו כבני אדם וכחברה אנושית בריאה.
חוסר הכלה של דעות שונות ופסילת טקסטים, אלו דברים המקבעים צורת שיח שטורקת דלת בפני חופש הביטוי, בפני ריבוי דעות, בפני ביקורת לגיטימית ושיח ראוי הבנוי על הקשבה, כבוד וחמלה.
ריבוי דעות ודיון ציבורי הנם תנאי הכרחי לקיום חברה שבה זכויות אדם וחופש הפרט, הנם ערך עליון.
תגובת פייסבוק לא התקבלה נכון לרגעים אלו.
לינקים לקריאה והעמקה נוספת:
פעילות פייסבוק בתחום התוכן ובדיקת העובדות:
https://www.calcalist.co.il/internet/articles/0,7340,L-3874292,00.html
על הפוסט של ניומרק ב2010:
https://gigaom.com/2010/04/06/craig-newmark-social-networks-are-shifting-the-balance-of-power/
המיזם החברתי הראשון של ניומרק ב2011:
https://techcrunch.com/2011/03/08/craigslist-founder-launches-craigconnects-the-biggest-thing-in-my-life/
נתוני כניסות לאתר craiglist.org
https://expandedramblings.com/index.php/craigslist-statistics/
ראיונות עם קרייג ניומרק:
https://www.theguardian.com/technology/2019/jul/14/craigslist-craig-newmark-outrage-is-profitable-most-online-outrage-is-faked-for-profit
https://www.forbes.com/sites/ryanmac/2017/05/03/how-does-craigslist-make-money/?sh=3e72a44d27b1
מאמרים על פויינטר ותורמיה:
https://www.researchgate.net/publication/343962629_Who_is_going_to_Fast_Check_the_Fast_Checkers
מאמר על ניגוד העניינים של האחים קוק:
https://www.cjr.org/analysis/koch-foundation-asne-grant.php
התוכנית של האחים קוק ופויינטר בתחום העיתונאות:
https://www.charleskochinstitute.org/educational-programs/poynter-koch-media-and-journalism-fellowship/
מאמר על מקור הונם של האחים קוק ורדיפות עיתונאים:
https://www.nationalobserver.com/2015/05/04/news/how-canada-made-koch-brothers-rich
תרומת גייטס לIFCN:
https://www.gatesfoundation.org/How-We-Work/Quick-Links/Grants-Database/Grants/2015/11/OPP1138320
מאמר על בודקי העובדות:
https://www.cjr.org/special_report/fact-check-industry-twitter.php
הפוסט של צוקרברג
https://www.facebook.com/zuck/posts/10103269806149061
ההודעה של פייסבוק על שיתוף הפעולה עם צד שלישי (פוינטר) והתחלת פעילות אקטיבית בתחום בדיקת העובדות וסימון פוסטים
https://about.fb.com/news/2016/12/news-feed-fyi-addressing-hoaxes-and-fake-news/
על אגריגטורים
https://www.seohero.co.il/seo-terms/aggregator/
פויינטר ניסתה לעשות רשימה שחורה של אתרים ונסוגה בעקבות ביקורת ציבורית:
https://thehill.com/homenews/media/441959-poynter-pulls-blacklist-of-unreliable-news-websites-after-backlash
ענקיות הטכנולוגיה ושחקנים משמעותיים נוספים נכנסים חזק אל תוך תחום "בודקי העובדות" בטכנולוגיות ודרכים נוספות:
https://www.socialmediatoday.com/news/facebook-launches-new-million-dollar-grant-programs-to-support-fact-checke/574325/
https://www.wsj.com/articles/facebooks-whatsapp-battles-coronavirus-misinformation-11586256870
המאמר על סטוריפולס באתר של פוינטר:
https://www.poynter.org/fact-checking/2015/what-can-fact-checkers-learn-from-storyfuls-business-model/
IFCN
https://www.globalmis.info/detail/initiatives/ifcn
https://www.dailymail.co.uk/news/article-4041910/Clinton-mega-donor-George-Soros-leads-line-liberal-billionaires-funding-Facebook-s-fake-news-fact-checker.html
https://australiannationalreview.com/state-of-affairs/george-soros-and-bill-gates-funding-facebooks-fact-checkers/?fbclid=IwAR0H62Bd5xq4QMvKR5he9gq8fMoCgacKlINJr0dNcsGbRET7chvVXW5aCvI
הראיון המלא עם מנכ"לית פייסבוק ישראל:
https://www.fuzznewmedia.com/post/adisofferteeni
הודעת המשרוקית על הפסקת השת"פ:
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001351356
ויקיפדיה:
https://en.wikipedia.org/wiki/PolitiFact
https://en.wikipedia.org/wiki/FactCheck.org
https://en.wikipedia.org/wiki/Snopes
https://en.wikipedia.org/wiki/Craig_Newmark
https://en.wikipedia.org/wiki/Poynter_Institute
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%AA_%D7%A7%D7%95%D7%A7
