מאת : עיתונות אזרחית | חלק ראשון מתוך שניים
כשצוללים אל תוך תחום "בודקי העובדות", מאחורי הודעות האזהרה והחסימות שאנו עדים להן ברשתות החברתיות, מגלים תעשיה שלמה ההולכת וגדלה. ומשפיעה על חיינו יותר ויותר.
תעשיה הנבנית כבר למעלה מעשור ובעלת היבטים טכנולוגיים ואתיים רבים. והיא באה לשנות את דרכי צריכת הידע שלנו ואת חופש המידע והביטוי.
את תחקיר בודקי העובדות נציג ב2 מאמרים, שיפרטו את התפתחות תחום זה מיומו הראשון ועד העתיד לבוא.
נתחיל פה, בישראל.
בארצנו תחום זה אינו מפותח מאוד.
משתמשים רבים מקומיים מדווחים לפייסבוק על מידע כוזב. ויש התייחסויות רבות מטעם "בודקי העובדות" לידיעות מהארץ.
עד היום רק גוף אחד הוסמך על ידי "הארגון הבין לאומי לבדיקת עובדות" (IFCN) ולקח חלק בתוכנית בדיקת העובדות של פייסבוק, והוא "המשרוקית" של גלובס.
המשרוקית של גלובס הוקמה בשנת 2016 על ידי בועז רקוץ', לשעבר מנכ"ל ארגון המשמר החברתי בכנסת.
עד ינואר 2019 המיזם תוקצב בסכום של כ 2 מיליון ש"ח בשנה מתורמים שונים. באותו חודש המשרוקית עברו לבעלות ׳גלובס׳ תחת השם ׳המשרוקית של גלובס׳.
אחד העקרונות החשובים בגוף "בודקי עובדות" והוא גם מופיע בקוד העקרונות של ה IFCN, זה שעל "בודקי העובדות" להיות אובייקטיבים לגמרי, ללא משוא פנים וללא שום קשר כזה או אחר, בעבר או בהווה, לאינטרסים כספיים או פוליטיים.
ישנו חשש שגוף הפועל מתוך ובתוך עיתון כלכלי, לא יהיה חף מאינטרסים גדולים יותר הקשורים בעיתון עצמו, ואלו ישפיעו כך או אחרת על פעילותו.
בעבר כבר התבשרנו על תביעה של העיתונאי מתי גולן נגד "גלובס" בגין "השתקה פוליטית" לטענתו. ורק לפני כחצי שנה הוחלפה בגלובס הכתבת הפוליטית, והיו עיתונאים שהטילו ספק בנסיבות המינוי הזה.
נוכח זאת משתקפת תמונה שיכולה להצביע על כך שלעיתון "גלובס" ישנם אינטרסים כאלו ואחרים היכולים להשפיע על עבודת "בדיקת העובדות". וזה מעלה ספק האם בכלל "המשרוקית של גלובס" באמת עמדה בסטנדרטים הנדרשים מגוף בודקי עובדות נטול אינטרסים זרים?
נכון להיום "המשרוקית" יצאה מהפעילות בתוכנית בודקי העובדות העולמית של פייסבוק.
לדבריהם המוצדקים, אין זה יהיה אתי, אם הם יבקרו כתבות של עיתונים מתחרים. ולמעשה יש פה ניגוד עניינים.
על אף שסיבת העזיבה מוצגת בעיקר בהיבט העסקי, נראה שהם היו צריכים לפסול עצמם מהתוכנית של פייסבוק עוד הרבה קודם ומסיבות נוספות. אך עדיין יש לציין לזכותם מהלך זה.
נכון להיום, גם לאחר היציאה מהתוכנית של פייסבוק, המשרוקית ממשיכה ב"בדיקת העובדות" במסגרת עיתון גלובס בפורמטים שונים.
המוניטין שלהם כגוף בודקי עובדות מקומי הולך ועולה וכך גם ההשפעה שלהם על השיח.
למרות שאנו בספק רב שכך באמת יהיה, אנו מקווים שהם לא יפלו לתעמולה הממסדית.
איך זה עבד פה?
בראיון שנערך עם מנכ"לית פייסבוק ישראל, עדי סופר- תאני, אנו מקבלים הסבר לדרך שבה תהליך בדיקת העובדות התבצע בארץ (וגם בעולם).
ההסבר שלה כפי שתוכלו לראות מטה, הנו תמוהה נוכח הצהרות סותרות מצד פייסבוק העולמי.
בראיון אנו לומדים ממנה שפייסבוק לא מסירים תוכן, אלא רק מקטינים חשיפה. וזה רק לאחר שצד שלישי, כמו "המשרוקית" לדוגמא, בודק את התוכן ומסמן אותו.
אך לפי דיווח של גיא רוזן, סמנכ"ל בפייסבוק (המוצג מטה), דווקא כן מתבצעת מחיקת תכנים ופוסטים.
נספר בקצרה, שלמעשה פייסבוק מצידה העבירה את האחריות על התוכן עצמו ובדיקת העובדות בידי צד שלישי, לו היא משלמת על איתור "פייק ניוז" ברשת החברתית ובדיקת עובדות של פוסטים.
פוסטים שפייסבוק מעבירה לבדיקת אותו "צד שלישי", הם כאלו שמשתמשים דיווחו עליהם או כאלו שאותרו באמצעים דיגיטליים.
ניתן להבין שישנה מערכת יחסים כלכלית בעלת אינטרסים שונים בין פייסבוק וגופי "בדיקת העובדות".
דוגמא לשאלה הראשונה שעולה מהבנה ראשונית של מבנה הפעילות בתחום זה, היא האם לא יתכן שגופי "בדיקת העובדות", לרבות "המשרוקית" בזמן פעילותה, רדפו פרופילים מסוימים כדי להרוויח מכך עבור בדיקת עובדות?
או האם לא יתכן שישנם פרופילים פיקטיבים המפיצים "פייק ניוז" מטעם "בודקי עובדות" כדי להביא להם רווח כלכלי, בגין סימון אותם פרופילים שנפתחו בדיוק לשם כך?
כמו כן, אנחנו שומעים מפייסבוק על "צמצום החשיפה", ופה עולות שאלות אתיות רבות.
חוסר השקיפות של מהלכים אלו, מהווה פגיעה בהסכם שבין המשתמש לספק השירות, במקרה זה "פייסבוק".
בניגוד לחסימות ואזהרות, שמשתמשים מקבלים בעקבות הפצת "פייק ניוז", לטענת "פייסבוק", במקרה של צמצום חשיפה, פייסבוק לא תזהיר ולא תנהג בשקיפות.
היום זה ברור שפוסטים מסוימים המציגים דעות ושיח אשר אינם תואמים את הנרטיב המרכזי המוצג בתקשורת ה"מיינסטרים", עוברים "צמצום חשיפה" וכך גם פרופילים אישיים או דפים וקבוצות. כל זה כאמור ללא שקיפות וללא אפשרות לערער, ואין בכלל אפשרות להבין את הסיבות למהלך. וגם אם אדם ירצה לשנות התנהגות ולעמוד ב"כללי הקהילה", אין לו בכלל אפילו דרך לדעת איך לנהוג ולהימנע מ"צמצום חשיפה".
אם פייסבוק כל כך רוצה שיח נקי שתואם לנרטיב מסוים, מה יהיה פשוט יותר מלבוא ולומר את הפרמטרים לצמצום חשיפה? כך אנשים יוכלו לנהוג בדיוק לפי הנרטיב שפייסבוק רוצה.
ובכן, ודאי שהיא אינה יכולה לבוא ולומר זאת, כי אז יהיה ברור לכל איזו סתימת פיות, צנזורה ופגיעה בחופש הביטוי, מתבצעים במסווה של "מלחמה במידע כוזב".
אז מי עומד מאחורי בודקי העובדות?
את המסע שלנו להבנת "בודקי העובדות" נתחיל באדם אחד, שהוא בין המשמעותיים ביותר בתחום זה, קרייג ניומרק.
ניומרק הוא מיליארדר, הבעלים והמקים של האתר craiglist.org.
"קרייג ליסט" הוא אתר מודעות הפעיל משנת 1995, עוד מימיה הראשונים של רשת האינטרנט.
האתר מעוצב בגרפיקה פשוטה מאוד, הוא מאוד פרקטי אך בעל מראה מיושן.
אם רוצים להבין יותר טוב מהו תוכן האתר, אז לצורך ההשוואה זה למעשה מודעות דומות מאוד לאלו שאפשר למצוא באתר "יד 2".
האתר שלו מאוד פופולרי גם בזכות הוותק, אך גם בזכות כך שהוא מאפשר לציבור הרחב לפרסם את מרכולתו בחינם.
באתר "קרייג ליסט" אפשר למצוא לוחות מסווגים כמעט בכל תחום אפשרי. יש באתר לוחות מכירה והשכרת בתים, שיעורי גיטרה ביגוד יד 2 ועוד תחומים וקטגוריות שונות ומגוונות.
האמת שאפילו שירותי ליווי ניתן למצוא באתר שלו, והוא חווה מספר סכסוכים משפטיים בעקבות כך שהוא מאפשר פרסום מודעות אלו.
האתר הוא בין עשרת האתרים הפופולריים בארה"ב והוא פועל ב13 שפות, ב 70 מדינות וישנם גם 700 אתרים מקומיים לפי ערים סביב העולם ואפילו לתל אביב יש לוח פעיל.
לאתר יש יותר מ 50 מיליארד (!!!) צפיות בחודש, יותר מ80 מיליון מודעות פעילות ו100 פורומים לדיונים בנושאים שונים.
לאורך השנים ניומרק ספג האשמות רבות על כך שבמו ידיו, חיסל את העיתונות הכתובה.
למעשה 40% מההכנסות של העיתונים היו מגיעות מפרסום מודעות לפי סיווג.
אז הגיע האתר של קרייג והציע את אותו השירות בחינם.
לפי מחקר שנעשה, במהלך 7 שנים, האתר "קרייג ליסט" אחראי לפגיעה כספית של 5 מיליארד דולר בעיתונות המודפסת.
על אף הצעות נדיבות מאוד לאורך השנים, ניומרק, שמחזיק כיום בכ 45% מהבעלות על האתר, אינו מעוניין למכור את חלקו ופועל בעיקר לשמר בו את הסטטוס קוו. ללא שדרוגים וללא שירותים משמעותיים נוספים.
אפשר לומר שהאתר "craiglist.org" נראה כמו סוג של אנדרטה לימי הרשת הראשונים, אבל הוא עובד, עובד טוב וכמובן גם מכניס כסף רב לבעליו.
ניומרק הוא אדם הפעיל מאוד בתחום הפילנתרופיה, בדגש על ארגונים ומוסדות עיתונאיים (כמו מוסדות אקדמיים לעיתונות). תורם לארגונים ללא מטרות רווח העוסקים בנושא פרטיות וחופש המידע ברשת.
במובן מסוים, ניומרק הוא ה"ביל גייטס" של בודקי עובדות.
בשנת 2010 ניומרק כותב בבלוג שלו ומדבר בראיון רדיו, על החשש מכך שהמידע העובר ברשתות החברתיות מאדם לאדם בצורה חופשית, משנה את "מאזן הכוחות".
הוא טוען שיש להחיל מנגנונים לויסות ושליטה על המידע, על האמינות שלו ועל המפרסמים ברשתות.
כפי שתוכלו לראות בציטוט מטה, הוא מדבר באנלוגיה למערכות הבנקאיות שאחראיות על המנגנונים הפיננסיים ועל הכסף של האזרחים. ולדבריו, מנגנון דומה צריך להיות גם עם המידע הרב שזורם ברשת, בין המשתמשים השונים.
צריך להבין את האווירה שהצהרות אלו מגיעות ממנה.
ניומרק הוא תורם כספים למפלגה הדמוקרטית ותרם רבות לקלינטונים ולאובמה.
הימים בהם ניומרק כתב פוסט זה, הם ימים בהם "תאוריות קונספירציה" רבות מופצות ברשת כנגד אובמה.
אחת מהתיאוריות האלו והבולטת מכולם, היא זו שדחף דונלד טראמפ ודיברה על כך שאובמה שיקר לגבי מוצאו וזייף את תעודת הלידה שלו.
קשה לומר שההיבט הפוליטי הוא המניע היחיד או המרכזי, אשר הביא את קרייג להתחיל לפעול באותה שנה וכנראה שישנם היבטים נוספים.
בשנת 2011 הוא מתחיל במיזם חברתי משלו. בראיון עמו הוא מספר על כך שהוא רוצה לחבר בין אנשים וקהילות, ליצור עולם בר קיימא טוב יותר.
בשנת 2012, על רקע המרוץ לנשיאות בארה"ב, כפתור השיתוף ("SHARE") בפייסבוק מגיע למובייל (מכשירים ניידים). דבר המביא לשיא בשיתוף וב"ויראליות" של ידיעות כוזבות, וגם שיא של מניפולציות בוחרים ברשתות החברתיות.
באותן שנים היו 3 אתרים מרכזיים וגדולים יחסית שבדקו עובדות:
Snopes.com- פועל משנת 1995, ומתמקד בעיקר בהפרחה ואימות של אגדות אורבניות ושמועות מקומיות. (היו פעילים בתוכנית בדיקת העובדות של פייסבוק, ולאחרונה יצאו מפרויקט זה).
Factcheck.org- פועל משנת 2003. הוקם על ידי כתב פוליטי לשעבר של הסי.אן.אן, ברוקס ג'קסון. באתר ניתן למצוא מד אמינות וביצוע של נשיאי ארצות הברית. מעקב שוטף אחר הצהרות פוליטיקאים ומעקב אחר מעשיהם בשטח.
Politifact.com- שהתחיל בשנת 2007 כפרוייקט עיתונאי במסגרת העיתון "טמפה ביי טיימס" (Tampa Bay Times), אשר בבעלות מכון פוינטר (POYNTER). הפרויקט בדק את מידת אמינות הפוליטיקאים ויושרתם. האתר פרסם דוחות על הפוליטיקאים השונים, עקב אחר ההצהרות שלהם ויישומם, ועקב גם אחר דברי הצוות של המועמדים, הלוביסטים, התורמים וכל בעלי העניין.
כל הפרויקטים של בודקי העובדות באו בתחילתם במטרה ליצור פוליטיקה אמינה ונקייה, לשמור על הנבחרים שלנו פן יאמרו דברי שקר ובכדי לוודא עמידתם בהבטחות בחירות.
מטרות אצילות ומבורכות, על פי כל אמת מידה.
אלא שרגע לפני הבחירות לנשיאות ב2016, החל תהליך בתחום בודקי העובדות והון רב זרם לעוסקים בו מכיוונים שונים. דבר זה מעלה שאלות וספקות לגבי האובייקטיביות שלו.
בשנת 2015, העניינים מתחממים…
עד שנת 2015 נראה שהעוסקים בתחום בדיקת העובדות מתמקדים אך ורק בפוליטיקאים ולא נראה היה שיש כוונות של "בודקי העובדות", להתפשט לתחומים נוספים מעבר לפוליטיקה.
מה גם, שהמובילים של פרויקטים אלו, הנם כתבים פוליטיים במהותם ומקורם.
ב2015, רגע לפני שנת המרוץ לנשיאות המכוערת והבוטה ביותר שידעה אמריקה עד אז, בין דונלד טראמפ והילרי קלינטון. קורה משהו מעניין בשני צידי המתרס, אחד של הנלחמים בפייק ניוז והשני של מפיצי הפייק ניוז.
מצד אחד ניתן לראות שלקראת סוף השנה מתחילים להיות מופצים ברשתות החברתיות המון אינפורמציה ודיסאינפורמציה בנוגע לפרשיות שונות, בהן אפשר למצוא את "פיצהגייט", "אובמהגייט" ועוד פרסומים ותיאוריות שונות, שברובן הסתמכו על הפריצה למחשבי המפלגה הדמוקרטית ולמנהל הקמפיין, ג'ון פודסטה.
מבלי להיכנס לאמיתות המידע, שהיה עטוף אז גם בהרבה דיסאינפורמציה. מחקרי רשת שונים מצאו תשתית מאורגנת של אלפי בוטים בטוויטר וברשתות נוספות, אשר הם אלו שהפיצו הרבה מ"הקונספירציות" האלו, שבעיני הציבור הרחב נחשבו לפייק ניוז.
לאחר הבחירות נשמעו טענות רבות על כך שהרוסים היו אחראים על הפצת המידע הכוזב מתוך ניסיון להשפיע על הבחירות בצורה זו.
אך הם לא היו יחידים שפעלו ברשת בכזו אינטנסיביות. למעשה בסוף 2015 החלה תופעת רשת שמקורה בעיקר בחוגי הימין הקיצוני, ומקורה באתר הפורומים האנונימי 4chan. הפעילות הזו היא תולדה מעניינת של מספר גורמים ומאורעות. זה התחיל סביב תופעה בשם קק (KEK), וסבב סביב הפצת ממים רבים באינטרנט, נגד המפלגה הדמוקרטית ובעד דונלד טראמפ.
ב2017 התנועה הזו תהפוך להיות מה שאנו מכירים כתנועת "קיו אנון" (Qanon).
איננו מעוניינים להכנס לכל תופעת הרשת הזו של Q, מקורותיה ומפעיליה. אך ללא ספק ניתן לקבוע שהדברים אשר הופצו דרך הפורום 4chan, שטפו את הרשת בעשרות מיליוני שיתופים הודות לקבוצות משתמשים מאורגנות, בעיקר מהצד הימני של המפה הפוליטית בארצות הברית.
ניתן לקבוע ש"גדודי לוחמי רשת" בחיזוק אלפי בוטים ופרופילים פיקטיביים ברשתות השונות, הביאו אז לתפוצה חסרת תקדים שלא נראתה קודם, של פוסטים המכילים אינפורמציה מעורבבת בהמון דיסאינפורמציה ו"פייק".
ובין אם דבר אחד גרם לאחר, או בין אם זה היה מהלך מתוכנן מראש, בסוף 2015 באותו הזמן שה"קונספירציות" שוטפות את הרשת, מוקם תחת "פוינטר" "ארגון בודקי העובדות הבינלאומי (IFCN).
ה"IFCN" הוא למעשה הארגון שנותן גושפנקא סופית לאמת, וביכולתו לקבוע שידיעה מסויימת הנה אמת או שקר. והוא גם זה שנותן רישיון לארגונים נוספים סביב העולם, לעסוק בתחום בדיקת העובדות.
למעשה הארגון פועל ממש בדומה לבנק המרכזי, באנלוגיה של כסף מול מידע
נעצור לרגע כדי להכיר את הגוף המשמעותי ביותר בתחום בודקי העובדות, והוא "מכון פוינטר" ("POYNTER INSTITUTE").
"מכון פוינטר ללימודי התקשורת" הוא ארגון ללא מטרות רווח שהוקם בשנת 1975 ע"י נלסון פוינטר, שהיה עיתונאי ויו"ר של העיתון "St. Petersburg Times" (שהיום קרוי " Tampa Bay Times").
נלסון היה איש של אמת, אשר פעל למען חופש העיתונות והיושרה העיתונאית.
כשהלך לעולמו בשנת 1978, הוריש נלסון לבית הספר לעיתונאות "פוינטר", את אחזקותיו בעיתון. ולמעשה היום תחת "מכון פוינטר" ניתן למצוא את העיתון "טמפה ביי טיימס", את האתר politifacts, ואת ארגון בודקי העובדות הבינלאומי ה IFCN.
נחזור לרבע האחרון של 2015. אנו רואים שחודש לאחר הקמת "הארגון הבינלאומי לבדיקת עובדות" (ה IFCN) , בספטמבר אותה שנה. החלו קרנות פילנתרופיות רבות לתרום סכומי כסף גדולים לארגון.
בראש רשימת התורמים אנו מוצאים את קרייג ניומרק, שתרם מיליון דולר לפוינטר והתמנה להיות חבר במועצת המנהלים.
ניתן לראות תרומות נוספות מהקרן של ביל ומלינדה גייטס, מהקרן של ג'ורג' סורוס, מהקרן של מייסד E-BAY ומקרן הקשורה בממשל האמריקאי.
תרומות אלו הביאו לביקורת רבה על הארגון החל מיום הקמתו, משום שכל התורמים הנ"ל הינם גם תורמים של קמפיין הילרי קלינטון באותה השנה.
הביקורת דיברה על האובייקטיביות של אותו ארגון בהקשר הפוליטי האמריקאי.
אך אם לוקחים בחשבון "תורמים אחרים" ושותפים של "פוינטר" בפעילויות נוספות, אז מבינים שטענה זו מופרכת.
"התורמים האחרים" הם האחים קוק (קוך).
גם הם בדומה לניומרק, מלבד תרומות גדולות באופן ישיר לIFCN, מריצים תוכניות ומלגות שונות בשיתוף מכון "פוינטר" לתמוך בעיתונאים ועיתונות.
וגם עליהם כמו על ניומרק, יש ביקורות רבות.
למי שלא מכיר את האחים קוק, אז הם הבעלים של תעשיות קוק, החברה השניה בגודלה בארה"ב. חברה שעיקר עיסוקה הוא בתחום האנרגיה ככלל ונפט בפרט.
בנוסף האחים הם הבעלים של אמצעי תקשורת שונים.
האחים קוק נחשבים שנויים במחלוקת מכיוון שהם לא מתביישים להשתמש במופגן בהונם הרב כדי להשפיע על הפוליטיקה האמריקאית ועל דעת הקהל. הם עושים זאת באמצעות תרומות גדולות למפלגה הרפובליקנית ולמועמדים מטעמה, תוך שימוש באמצעי התקשורת שבשליטתם להיטיב עם המועמדים שלהם.
האחים גם מריצים קמפיינים מאורגנים וממומנים היטב בנושאים שונים התומכים באינטרסים העסקיים שלהם. דוגמא לקמפיין כזה הוא אותו אחד שהם עשו והובילו כנגד התנועה למאבק בהתחממות הגלובלית ושינויי האקלים.
למעשה הם הובילו את החזית שטענה שאין התחממות גלובלית ושהמתקפה על תעשיית האנרגיה בשם שינויי האקלים ומסי הפליטה הגבוהים שהם צריכים לשלם, הם אינם מוצדקים ויש לבטלם.
בנוסף הם ניסו לערער את אמינות המחקרים שהצביעו על ההתחממות הגלובלית.
ישנה גם ביקורת המצביעה על האירוניה הרבה בכך שהקרן של האחים קוק החלה לתמוך בעיתונות חופשית ואובייקטיבית. זאת משום שהאחים קוק הם בעלי מוניטין רע בכל הקשור לעיתונות מוטה ולרדיפת עיתונאים.
ישנם מספר סיפורים כיצד האחים קוק דאגו לפיטורי עיתונאים שהעזו לפרסם נגדם כתבות, ובמקרים מסוימים הם אף שכרו בלשים פרטיים לאסוף חומרים נגד עיתונאים שחקרו עליהם ועל עסקיהם הרבים והמפוקפקים.
אמצעי התקשורת שבבעלותם אינם נחשבים אמינים וידועים בכך שהפרסומים שלהם מוטים ובעלי אינטרסים שונים.
לכן כשיד אחת של אותם בעלי ההון אחראית במידה רבה לנזק רב ולפגיעה בעיתונות, בעיתונאים ובאמינות של התקשורת בעיני הציבור. ומצד שני, היד השניה תומכת לכאורה בעיתונות חופשית ונאמנות לאמת. אז אפשר להבין שמשהו פה לא מריח טוב, לוקה בחסר ואולי אף מצביע על מניעים נסתרים, של אותם תורמים גדולים.
בשנת 2016, שנת הבחירות בארה"ב, רואים את המגמה של מלחמת אינפורמציה ודיסאינפורמציה ברשתות הולכת ומחריפה.
לקראת מועד ההצבעה בסוף 2016, באירוע פרידה של הנשיא אובמה, הוא התייחס ארוכות לבעיית ה"פייק ניוז" ברשתות החברתיות.
הנשיא לשעבר אמר בנאומו שהדברים יצאו מכלל שליטה וקרא לפעולה בנושא.
ב19/11/2016 הגיעה ההודעה הדרמטית של צוקרברג בפוסט אישי שהוא פרסם.
לא סתם הגדרנו זאת כהודעה דרמטית כי כמו שאפשר לראות את צוקרברג אומר בעצמו, יש להצהרות אלו משמעויות אתיות ופילוסופיות מהותיות רבות.
למעשה בפוסט זה, צוקרברג הודיע על שיתוף פעולה טכנולוגי ומידעי (עיתונאי) עם צדדים שלישיים, כדי להילחם בתופעת המידע הכוזב.
בנוסף, הוא מסביר שהם יפתחו אמצעי דיווח, אמצעי מעקב ואמצעי אזהרה שונים, כדי להלחם באותה תופעה.
חודש לאחר אותו הפוסט, ב15/12/2016 יוצאת הודעה רשמית באתר פייסבוק, על שיתוף הפעולה עם פוינטר ועם הIFCN בכל נושא בדיקת העובדות.
למהלך מצטרפות גם גוגל, אינסטגרם ואתרי אינטרנט נוספים. וכולם קובעים את הIFCN כאוטוריטה בתחום המידע ובדיקת העובדות. והיא זו שתהא אחראית על מתן רשיונות בינלאומיים לעסוק בתחום זה.
נקודה זו היא בעלת משמעות גדולה, משום שאם עד לאותו הרגע תחום בודקי העובדות התקיים בעיקר במישור הפסיבי וכנגד פרסומים של פוליטיקאים. ז"א בדיקת העובדות התבצעה באתרים שעסקו בכך או באמצעי תקשורת אחרים שפירסמו מדורים וכתבות בנושא. אך לא הייתה התערבות אקטיבית במידע עצמו והפצתו, אלא רק כאמור, מתן מידע וידע.
מאותן הודעות משמעותיות של מנכ"ל פייסבוק ושל ענקיות הרשת ובראשן גוגל ופייסבוק, למעשה תחום בודקי העובדות החל לפעול בצורה אקטיבית. ובדרכים שונות לטפל גם במידע ופוסטים של כל המשתמשים (לא רק פוליטיקאים).
בשנים לאחר מכן, גם ניומרק וגם האחים קוק המשיכו בתרומות רבות לגופים שונים העוסקים במידע ועיתונאות.
ניומרק לדוגמא, ב2017 תרם חצי מיליון דולר לויקיפדיה, ונהיה פעיל בעשיה שם. ב2018 תרם מיליון דולר למגזין בודקי עובדות נוסף.
במהלך השנים פוינטר וIFCN המשיכו בפעילותם לפתח מתודות לבדיקת עובדות ולהרחיב את רשת בודקי העובדות העולמית.
חברות הטכנולוגיה מצידם, המשיכו לפתח אמצעים למעקב אחר המידע, ניטור שלו וויסותו.
במקביל לכך, כל העת נשמעות קריאות של פוליטיקאים ואמצעי תקשורת שונים להחריף את המאבק במידע השגוי ובידיעות הכוזבות שמציפים את הרשתות החברתיות.
את החלק הראשון של התחקיר נעצור פה.
במאמר השני נעסוק בתחום "בודקי העובדות" בראי "המגפה" אשר פרצה בסוף שנת 2019, ונביט אל העתיד לאן תחום זה עוד יתפתח ואיך זה ישפיע על חופש הביטוי בעתיד הקרוב בצל משבר הקורונה העולמי.
תגובת 'המשרוקית של גלובס' :
הטענה כי אינטרסים זרים מעורבים בתהליך בדיקת העובדות שלנו היא משוללת כל יסוד. אין ומעולם לא הייתה שום השפעה או מערובות מצד הנהלת או מערכת עיתון גלובס במלאכת בדיקת העובדות של המשרוקית, כפי שמוצהר בפירוש ובבולטות בכמה מקומות באתרנו.
הרמיזה כי בזמן שפעלנו במסגרת תכנית בדיקת העובדות של פייסבוק המשרוקית רדפה פרופילים מסוימים או יצרה פרופילים פיקטייבים כדי להרוויח מכך כלכלית היא פרועה והזויה ואין לה שום אחיזה במציאות.
תיקון עובדתי נוסף: בינואר 2019 המשרוקית העבירה את פעילותה באופן מלא לתוך מערכת גלובס תוך פירוק מרצון של העמותה, והיא אינה מקבלת מאז כל תקציב מתורמים כפי שכתבתם.
תגובת פייסבוק:
אין תגובה נכון לכתיבת שורות אלו.
לינקים לקריאה והעמקה נוספת:
פעילות פייסבוק בתחום התוכן ובדיקת העובדות:
https://www.calcalist.co.il/internet/articles/0,7340,L-3874292,00.html
על הפוסט של ניומרק ב2010:
https://gigaom.com/2010/04/06/craig-newmark-social-networks-are-shifting-the-balance-of-power/
המיזם החברתי הראשון של ניומרק ב2011:
https://techcrunch.com/2011/03/08/craigslist-founder-launches-craigconnects-the-biggest-thing-in-my-life/
נתוני כניסות לאתר craiglist.org
https://expandedramblings.com/index.php/craigslist-statistics/
ראיונות עם קרייג ניומרק:
https://www.theguardian.com/technology/2019/jul/14/craigslist-craig-newmark-outrage-is-profitable-most-online-outrage-is-faked-for-profit
https://www.forbes.com/sites/ryanmac/2017/05/03/how-does-craigslist-make-money/?sh=3e72a44d27b1
מאמרים על פויינטר ותורמיה:
https://www.researchgate.net/publication/343962629_Who_is_going_to_Fast_Check_the_Fast_Checkers
George Soros And Bill Gates Funding Facebook’s Fact Checkers
מאמר על ניגוד העניינים של האחים קוק:
https://www.cjr.org/analysis/koch-foundation-asne-grant.php
התוכנית של האחים קוק ופויינטר בתחום העיתונאות:
https://www.charleskochinstitute.org/educational-programs/poynter-koch-media-and-journalism-fellowship/
מאמר על מקור הונם של האחים קוק ורדיפות עיתונאים:
https://www.nationalobserver.com/2015/05/04/news/how-canada-made-koch-brothers-rich
תרומת גייטס לIFCN:
https://www.gatesfoundation.org/How-We-Work/Quick-Links/Grants-Database/Grants/2015/11/OPP1138320
מאמר על בודקי העובדות:
https://www.cjr.org/special_report/fact-check-industry-twitter.php
הפוסט של צוקרברג
https://www.facebook.com/zuck/posts/10103269806149061
ההודעה של פייסבוק על שיתוף הפעולה עם צד שלישי (פוינטר) והתחלת פעילות אקטיבית בתחום בדיקת העובדות וסימון פוסטים
https://about.fb.com/news/2016/12/news-feed-fyi-addressing-hoaxes-and-fake-news/
על אגריגטורים
https://www.seohero.co.il/seo-terms/aggregator/
פויינטר ניסתה לעשות רשימה שחורה של אתרים ונסוגה בעקבות ביקורת ציבורית:
https://thehill.com/homenews/media/441959-poynter-pulls-blacklist-of-unreliable-news-websites-after-backlash
ענקיות הטכנולוגיה ושחקנים משמעותיים נוספים נכנסים חזק אל תוך תחום "בודקי העובדות" בטכנולוגיות ודרכים נוספות:
https://www.socialmediatoday.com/news/facebook-launches-new-million-dollar-grant-programs-to-support-fact-checke/574325/
https://www.wsj.com/articles/facebooks-whatsapp-battles-coronavirus-misinformation-11586256870
המאמר על סטוריפולס באתר של פוינטר:
https://www.poynter.org/fact-checking/2015/what-can-fact-checkers-learn-from-storyfuls-business-model/
IFCN
https://www.globalmis.info/detail/initiatives/ifcn
https://www.dailymail.co.uk/news/article-4041910/Clinton-mega-donor-George-Soros-leads-line-liberal-billionaires-funding-Facebook-s-fake-news-fact-checker.html
https://australiannationalreview.com/state-of-affairs/george-soros-and-bill-gates-funding-facebooks-fact-checkers/?fbclid=IwAR0H62Bd5xq4QMvKR5he9gq8fMoCgacKlINJr0dNcsGbRET7chvVXW5aCvI
הראיון המלא עם מנכ"לית פייסבוק ישראל:
https://www.fuzznewmedia.com/post/adisofferteeni
ויקיפדיה:
https://en.wikipedia.org/wiki/PolitiFact
https://en.wikipedia.org/wiki/FactCheck.org
https://en.wikipedia.org/wiki/Snopes
https://en.wikipedia.org/wiki/Craig_Newmark
https://en.wikipedia.org/wiki/Poynter_Institute
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%AA_%D7%A7%D7%95%D7%A7
