10.01.2021 | מאת : ניצן דגן
לפי הערכות של הבנק העולמי, שני מיליארד איש הולכים להיפגע כלכלית ממשבר הקורונה.
ב2020 בלבד, יותר מ100 מיליון איש נדחקו לחיי עוני קיצוני בעקבות המשבר.
כפי שדנו במאמר הקודם, המדינות גם הן נדחקות אט אט למשבר פיננסי, וכך גם היכולת שלהן לטפל במשברים חברתיים, הולכת וקטנה. אין ספק שגם השקעות פיתוח שונות, עלולות להיפגע, בשעה שהתקציב מופנה לטיפול במצב חירום.
יחד עם זאת, ישנה ציפייה הולכת וגדלה מצד הכוחות הכלכליים המרכזיים, להשלים את הפער התקציבי באמצעות המגזר הפרטי והשקעות אימפקט (השקעות חברתיות). וכן, להמשיך את הפיתוח והטיפול בבעיות חברתיות וסביבתיות, למרות משבר הקורונה, ואף להאיץ את הפיתוח בתחומים שונים.
במאמר זה נדבר קצת יותר לעומק על אותן "השקעות חברתיות", ובראשן "אגרות החוב החברתיות."
במאמרים הקודמים הזכרתי בקצרה את "אג'נדה 2030" של האו"ם ואת ה"יעדי בר קיימא" הנלווים אליה.
צריך להבין, שבשביל ליישם את האג'נדה הזו תוך עשור, העולם נדרש להשקיע 2.5 טריליון דולר בכל שנה. זהו סכום אסטרונומי, אך לפי דו"חות שונים של הבנק העולמי וגופים פיננסיים שונים, ההון הזה קיים וזמין במגזר הפרטי.
לשם כך, בשני העשורים האחרונים, נוצרו כלים פיננסיים חדשים שמערבים את ההון הפרטי בפרוייקטים חברתיים שונים. אותם כלים הולכים ומשתכללים, והשימוש בהם הולך וגדל בקצב מסחרר. וכאמור, משבר הקורונה אף מאיץ את התהליכים הכלכליים הללו, ודוחף את המשקיעים, את הממשלות ואת הציבור לתמוך בכלכלה החדשה הזו, ה"כלכלה החברתית" או "כלכלת האסונות."
ברצוני לעצור בנקודה זו, ולהסביר לרגע את הקו המנחה אותי בסדרת מאמרים זו, שלמעשה מנסה לספק הצצה לעתיד.
כשאני מדבר על תהליכים מסויימים ואולי, במידה מסויימת, צופה ומביט אל העתיד, אני נעזר בלוגיקה פשוטה שמנסה לבחון תהליכים עולמיים.
כשיש רצון מצד מנהיגי העולם, והאליטות הכלכליות, להניע מהלך מסויים, ישנם מספר מהלכים שניתן לעקוב אחריהם, ותוך כדי כך להבין את המגמה/ אג'נדה, של אותם גורמים.
בדר"כ המהלך יתחיל בכנס בין לאומי מסויים, או במחקר מדעי כזה או אחר שמקורו באוניברסיטה מכובדת, ואשר יציע את אותו מהלך כפתרון לבעיה קיימת.
לאחר מכן, או במקביל, יצא נייר עמדה או מאמר מטעם גוף בין לאומי משפיע, כמו הבנק העולמי, האו"ם, הפורום הכלכלי העולמי, האיחוד האירופאי וכד'. בפרסום ידברו על אותו תהליך כעתיד המתבקש. ויתחילו להפנות מענקים ותקציבים לטובת אותו תהליך.
בעקבות זאת, התקשורת העולמית תתחיל לדווח ולעשות כתבות/ תעמולה, שידברו בשבחי אותו תהליך ויספרו על הצעדים העולמיים החדשים.
כנסים בין- לאומיים, ומחקרים נוספים, שיתמכו בתהליך ילכו ויתרבו.
גם הממשלות "יישרו" קו עם התהליכים העולמיים באמצעות חקיקה, תקציבים ופרסומים.
ובסופו של דבר המהלכים הללו מביאים את הציבור הרחב להצטרף לאותו תהליך, עד השלמתו.
אנו עדים בימינו לקיומם של מספר תהליכים כאלו ושניתן לזהות אותם בברור.
כל שאני כותב בסדרת מאמרים זו נלמד מתוך מעקב אחר אותם תהליכים, ובדגש על הכלכליים והטכנולוגיים. במאמרים אני מציג בפניכם תהליכים עולמיים מהם ניתן ללמוד על העתיד לבוא.
אם נחזור אל "הכלכלה החברתית", כבר היום אנו רואים עליה של 350%, בחצי השנה הראשונה של 2020, בהשקעות האימפקט (השקעות חברתיות סביבתיות). ומתקיים תהליך, הדוחף משקיעים למלא את הפער התקציבי ציבורי, שנפער בתקופת משבר הקורונה. זאת באמצעות שימוש בהון פרטי לטובת השקעות חברתיות.
חשוב לציין שקיימים מספר אפיקי השקעה חברתיים סביבתיים (מלבד האג"ח החברתי) בתחום השקעות האימפקט.
בשני העשורים האחרונים ישנו מאמץ רב, מצד גורמים שונים, לפתח מודלים למימון מייזמים שמטרתם ל"יצר" השפעה חברתית ו/או סביבתית, לצד רווח כלכלי.
אחד מעקרונות המפתח שנמצאים בכל המודלים האלו מלבד ההתערבות החברתית/ סביבתית, הוא יצירת "שינוי מדיד", שהוא למעשה המשך הרעיון של כלכלה מבוססת תוצאות.
המשמעות של עקרון התוצאות המדידות הוא, שכל התערבות והשקעה מלווים בניסוח יעדים מוגדרים, תוך מעקב צמוד אחר התוכנית ואחר המוטבים שלה (האזרחים). ותוך שימוש בטכנולוגיות חדשות לטובת התייעלות וניטור. על טכנולוגיות חדשות אלו, שההשקעות הפרטיות בהכרח יביאו עמן אל השירותים החברתיים ואל כל חיינו למעשה, נדון במאמר הבא.
נחזור להשקעות האימפקט, ה"השקעות החברתיות", בתחום זה קיימים היום מודלים שונים סביב העולם.
- ישנו "אג"ח ירוק" (green bonds ) שעוסק ופונה להתערבות בנושא סביבה בעיקר. לדוגמא, מימון תוכניות לטיפול בבעית זיהום האוקיינוסים, והפניית תקציבים לפיתוח טכנולוגיות ותוכניות שונות לניקוי הפלסטיק מהימים המזוהמים בכל מקום עולם.
- "אג"ח פיתוח (development bonds ) שמטרתו לטפל בבעיות סביבתיות, עם דגש על אזורים בעלי פוטנציאל פגיעה גבוה משינויי האקלים. לדוגמא, מימון סכר או תוכנית כלשהי, למניעת הצפות ושטפונות של אזור מגורים גדול, כזה או אחר.
- באותם מודלים אפשר למצוא גם את "אג"ח החיסונים" (vaccine bonds ), של ברית החיסונים (GAVI), בראשות הקרן של ביל ומלינדה גייטס. ואג"ח זה בא לממן מבצעי חיסונים לכלל ילדי העולם ובעיקר במדינות מתפתחות.
- ישנם גם מודלים ביטוחיים למימון התערבויות חברתיות בהם חברות ביטוח ענקיות מציעות כיסוי ביטוחי עבור השקעות אימפקט, ובעצם לוקחות על עצמן את הסיכון להפסדים, במידה ויש כאלה. כך מבטיחים למשקיעים רווח בטוח. כלי זה היה בשימוש בעיקר באוסטרליה, עליה דיברנו במאמר הקודם.
- והדובדבן שבקצפת בתחום השקעות האימפקט, וזה שנתמקד בו היום, הוא "האג"ח החברתי" (social impact bonds SIB).
ישנן מספר סיבות בגינן אני מדבר במאמרים שלי כמעט אך ורק על כלי פיננסי זה. ישנן גם מספר סיבות בגינן אני מניח שהאג"ח החברתי יהיה הבסיס לכלכלה החדשה, בעידן הפוסט קורונה.
כפי שכבר הסברתי, כאשר עוקבים אחר התקדמותו של התהליך (החל מהמחקרים האקדמיים, דרך ניירות העמדה של הגופים המובילים בעולם. דרך הגופים הלאומיים הרבים שהוקמו במדינות המפותחות) רואים בברור את המגמה לקידום האג"ח החברתי. וזאת במקביל לחקיקה ותהליכי מיסוי שונים הבאים לעודד כלי פיננסי זה.
גם במבט על "פיילוטים" ועל תוכניות שונות סביב העולם, ניכרים מאמצים רבים מצד כל הגורמים להראות שיעורי הצלחה ותשואה גבוהים, ובכך להוכיח את יעילות וכדאיות מודל הזה.
כמובן ישנם גם האיזכורים הרבים והמחמיאים בתקשורת העולמית.
ואם כל זאת לא מספיק להעיד על העתיד של מודל פיננסי הזה. אז אוסיף גם את הפרט החשוב מכל, והוא: "השחקנים" הרבים והמשמעותיים שמעורבים בתחום מתפתח זה.
וניתן לראות, שכל הגופים הפיננסיים והחברתיים מהללים כלי זה, ודוחפים לשימוש בו בכל האמצעים.
בין "השחקנים" שדוחפים מודל זה ניתן למצוא קודם כל את הבנקים העולמיים, הבנקים לפיתוח הבין לאומיים, את האיחוד האירופאי, האו"ם, הפורום הכלכלי העולמי, בנקים גדולים כמו גולדמן זאקס (שנמצא ב"חוד החנית" בתחום זה בארה"ב), UBS, חברות ביטוח ענקיות, גופים מוסדיים שונים סביב העולם, וכמובן קרנות פילנתרופיות שונות כמו קרן רוטשילד, קרן ביל ומלינדה גייטס, קרן בלומברג, הקרן של נסיך ליכטנשטיין LGT (שהנה שחקן מרכזי באג"ח החברתי באפריקה). וכמובן ממשלות רבות ולמעשה כמעט כל גוף פיננסי מוביל סביב העולם.
מכאן, התחזית שזהו המודל שהולך לתפוס מקום של כבוד בשנים לבוא. ואולי אף, תוך עשור, נראה שהמודל הזה הפך להיות המודל של הכלכלה החדשה, שתקום לאחר עידן הקורונה.
בחלקו השני של מאמר זה, נבין סוף סוף מהו בדיוק אותו מודל, של איגרות החוב החברתיות ("Social Impact Bonds" או SIBs).
כאמור, בבסיס המודל עומד הרעיון של "כלכלה מבוססת תוצאות" (או "תשלום בעבור הצלחה"). מטרתו הרשמית היא שילוב המגזר הפרטי עם הציבורי לטובת התערבות סביבתית או חברתית, וקידום פרוייקטים ותוכניות שונות, לרוב למען פרוייקטים לאומיים או מוניציפליים.
אגרות החוב החברתיות מונפקות על ידי גורמים פרטיים ומוצעות למשקיעים. ואת הכסף שגוייס כך, משקיעים בהתערבות בפרוייקטים חברתיים, לרוב כאלו המציעים מתן שירותים סוציאלים או חברתיים. ובד"כ במקומות בהם המדינה כשלה במציאת פתרון בטיפול בבעיה מסויימת. בנוסף, ההשקעות נועדו לעזור גם לשיפור שרותים אחרים (חברתיים סביבתיים), שהם גם מדידים.
דוגמאות להתערבויות חברתיות כאלו סביב העולם, ניתן לראות בכל תחום והן רבות ביותר. החל משיקום אסירים, כלה בחינוך וטיפול בילדים באוכלוסיות מוחלשות כאמצעי למניעת התדרדרות בלימודים ואף התדרדרות לחיי עוני ופשע. בהתערבות למניעת נשירת בנות מביה"ס, התערבות למניעת הדבקה באידס בין אמא לתינוק בשנים הראשונות שלאחר הלידה, התערבות להעלאת ההגיינה במחנות פליטים ואזורי מצוקה, התערבות להעלאת ההצלחה בקרב סטודנטים במתמטיקה, התערבות לצמצום פשיעה והגברת הבטחון בערי המצוקה של אמריקה הלטינית, ועוד תוכניות רבות שמטרתן לשפר, כביכול, כל תחום בחיינו שבו ממשלות כשלו מלטפל או תחום שנדרשים בו תמריצים ליישום יעדי הבר קיימא של האו"ם.
כל אג"ח חברתי שמונפק, מתחיל במחקר מעמיק ובתחשיבים חשבונאיים על מנת לוודא הצלחה וכדאיות כלכלית. לאחר מכן הוא מונפק רשמית על ידי שותפות פרטית ציבורית (Public Private Partnership=PPP). המוציא לפועל של אותה התערבות יהיה ספק שירותים שהוכיח יכולותיו, לרוב יהיו אלו תאגידים "חברתיים" שעוסקים בתחום הנידון, ושלמרות כינויים חשוב להדגיש, שהבעלות עליהם היא בעלות פרטית.
איגרות החוב החברתיות מבטיחות תשואה על בסיס הצלחה. לכן חלק מרכזי אצלן הוא המדדים.
מכיוון שהתשואה, וכדאיות הפרוייקט, נמדדים על פי מדדים ותחשיבים מדוייקים, יש צורך לבצע מחקר עומק ולנסח יעדים פרקטים שמוגדרים טוב ככל האפשר. ועל פי רוב, יש הכרח "לדרג" את מושא הפרוייקט, שהם האזרחים.
וכך בפרוייקטים שונים מודדים ומעריכים מהי העלות של שיקום אסירים וכמה שווה כל שנת שיקום של אסיר במונחים כספיים נטו.
אותו דבר קורה גם בתחום החינוך, בו מעריכים חסכון כספי למערכת, על ידי התערבות חברתית עבור ילדים משכונת מצוקה, בניסיון להשאיר כמה שיותר בחינוך הרגיל, מבלי להזדקק לסיוע בחינוך מיוחד או עזרה של הרווחה.
על אף שהרעיון נשמע מוצלח וטוב, אנו רואים שרצון הממשלות למשוך הון פרטי לתוכניות, גורם להן במקרים רבים, להתגמשות ביעדים ומתן תמריצים לטובת התאגידים והמשקיעים, על חשבונם של האזרחים.
הרווח מהאג"ח החברתי, מגיע למעשה, לאחר שהתאגיד החברתי, אשר היה אמון על יישום אותה התערבות חברתית "למען" המשקיעים ו"למען" המוטבים (האזרחים), מצליח לעמוד ביעדים.
ולאחר שגורם חיצוני (צד שלישי או רביעי), אישר את העמידה ביעדי התוכנית, הממשלה או הגורם הציבורי משלמים למשקיעים את הקרן ואת שיעור התשואה, בהתאם להצלחת הפרוייקט.
תומכי מודל פיננסי זה, אומרים שעל אף שהוא נראה מורכב ומסובך, יש בו יתרונות רבים.
קודם כל "הסיכון", כך אומרים, עובר ממשלמי המיסים אל המשקיעים. ולמעשה אם לא מצליחים לספק תמורה חברתית ברורה, הם אינם מקבלים את כספם והתקציב הציבורי אינו נפגע.
דבר נוסף שהתומכים נוהגים לומר הוא, שלרוב ההתערבות מגיעה במקומות בהם הממשלה או העירייה כשלו מלטפל בבעיה כזו או אחרת. לכן התוכנית אינה מגיעה במקום שרות חברתי כזה או אחר, אלא בנוסף לשירותים הציבוריים.
וכמובן שהטענה המרכזית בה משתמשים תומכי המודל היא השילוב הכה מוצלח של המגזר הציבורי עם המגזר העיסקי פרטי ועם היכולות שלו והאמצעים הכספיים שלו.
תומכי המודל מדברים על שילוב כוחות לבריאת עתיד שמטיב עם כולם, תוך טיפול באתגרים הניצבים לפנינו בעשור הקרוב.
כל זה טוב ויפה, ואכן זו התמונה המשתקפת מרוב הפרוייקטים שעשו שימוש באג"ח חברתי. אך יש להבין שכל מה שאנו רואים בתחום זה כיום, הוא במסגרת הוכחת כדאיות, ומשיכת גופים ציבוריים ופרטיים לקראת התחום בו אנו דנים.
למעשה הנטיה היא, כמו שראינו במאמר הקודם באוסטרליה, לבחור מדדים שיבטיחו הצלחה ויספקו תשואה יפה למשקיעים. ובכך להראות אחוזי הצלחה גבוהים. מתוך כל האג"ח החברתי שהונפקו עד היום רק תוכנית אחת הוכרזה ככשלון, אך בהפסדים נמוכים, והיא היוותה גם כר למידה פורה לתוכניות עתידיות.
גם התשואות באג"חים אלו נחשבות גבוהות, כך שזהו אפיק השקעה בעל פוטנציאל רווח גדול וודאי יחסית.
לכן, כל התוכניות עד היום, מראות כדאיות, ונראה שהן נעשות כדי לבסס הוכחות בשטח, לכל אותם צדדים שמתעניינים במודל. הן מהווים גם סוג של "proof of concept" ("הוכחת הרעיון").
אך אם בין השורות אנו מוצאים את נקודות התורפה והסכנות הרבות, שמודל פיננסי זה יכול להביא עמו. אז מבינים גם שכציבור "המוטבים", כמו שמגדירים אותנו, כדאי שנהיה ערים לתהליכים השונים, ונדרוש שקיפות ורגולציה.
אחת מנקודות התורפה שקיימות במודל זה היא ריכוזיות. ולמעשה גם היום אנו יודעים שבמקרים רבים בעלי ההון נמצאים בבעלות על מספר חברות שפועלות באותו שוק, וכך מרוויחים ושולטים על תחום כזה או אחר מחיינו.
וכך גם באג"ח החברתי. אקח דוגמא מיבשת אפריקה: כל הסימנים מלמדים שהקרן הפילנתרופית של נסיך ליכטנשטיין (LGT GROUP) היא שחקנית מרכזית ביבשת (בשיתוף קרנות דומות נוספות). אותה קרן, בניהול הנסיך, בולטת מכולם מכיוון שהיא שותפה במיזמים חברתיים שונים ממספר כיוונים.
"נתיב" הכסף של הקרן מגיע גם לגורם המנפיק של האג"ח. קיימת גם שותפות עסקית בגורם המבצע, כמו התאגיד החברתי "mother to mother" . וגם שותפות, כמשקיע, בחברות טכנולוגיות שעוסקות ופועלות בתחום בקרת המדדים ומעקב אחר המוטבים (בהיבט היעדים המוגדרים והשימוש בכלים שונים להשגתם ולניטור אחר התוכנית). כלומר ניגוד עניינים מובהק. ועל אף שאולי היום זה נעשה במסווה של פילנתרופיה ופעילות חברתית מבורכת, יש בכך סכנות ריכוזיות ברורות.
וכפי שניסיתי להראות בתחילת המאמר, בחסות משבר הקורונה והמשברים השונים שעתידים לבוא בעקבותיו, להון הרב שנמצא בקרנות ניהול הכספים השונות, יהיה עתיד מכריע בעיצוב העתיד.
המודל הזה יכול לאפשר להון הרב שנמצא בידי המגזר הפרטי, לבצע שינויים חברתיים על פי תפיסתו. ולא תמיד התפיסה של בעלי ההון תהא זהה לרצונות, לצרכים ולתפיסות של הציבור הרחב.
את המאמר הזה אסיים כאן.
במאמרים הבאים, כפי שציינתי, אפרט יותר על השימוש בהיבטים הטכנולוגיים השונים שהכלכלה החדשה מביאה עמה.
נדבר בצורה מפורטת על תחומים חברתיים שונים אליהם אג"חים אלו יחדרו וישפיעו.
ונדבר על הדברים שעלינו כציבור, וכאזרחים, להיות ערים להם.
לסיום ברצוני לומר מילה אישית ולהצביע על 2 נקודות, אותן אני חש כמשמעותיות ביותר והבעייתיות ביותר, במודל "החברתי" הזה.
כל התפיסה של מודל זה, משמרת את כלכלת החוב שאנו נמצאים בה היום. כלכלת חוב שאומרת שכל שקל, דולר, אירו או מטבע אחר שנכנס למערכת, נכנס עם ריבית וחוב. ולמעשה כך, גם למדינות אין ריבונות אמיתית על המטבע שלהן ועל הכלכלה שלהן. הריבונות היא בידי מחזיק החוב יצרן הכסף. ואלו הם לרוב הבנקים המרכזיים העולמיים.
וכך יכול לקרות מצב, כמו שקורה היום, בו מדינה אינה יכולה לעמוד למעשה, בהוצאות שלה עצמה ומשועבדת לחוב שלה.
בנוסף אנו רואים שתאגידים ובעלי הון אוחזים ביכולות כלכליות אדירות, כמו של מדינה קטנה. וכך הם גם יכולים להשפיע על האג'נדה העולמית.
בסופו של דבר אותם בעלי הון יגיעו למצב שהם אוחזים במקל בשני קצוותיו, והאג"חים יכולים להוות כלי כלכלי להשתלטות תאגידית על מגזר חברתי.
ברגע שהתאגידים יכנסו ל"שרות" חברתי או אזרחי כזה או אחר הם ישארו שם וכך יעמיקו שליטתם בחיינו, ויעסקו בתחומים שבעבר היו שייכים רק למדינה.
יש להיזהר מהכנסת תאגידים לאותם מקומות שמהווים פלטפורמות חיוניות לקיום מנהל אזרחי תקין, ושמאפשרים חיים סבירים לאזרחים.
הנקודה השניה שצריך להבין היא היבט המדדים והיעדים. ועל אף שעל פניו נראה שיש בהם הגיון, צריך להבין שבבסיס התפיסה עומדת ההתייחסות אל האדם במונחים קרים, טכניים ומתמטיים. בעוד אדם הוא הרבה יותר מרק לוח שעונים ומכוונים בלוח בקרה.
המודלים הכלכליים החדשים מכניסים את כל שאנושי (וכך גם מורכב ביותר) למערכת מדדים ודירוג לוקים בחסר.
בשלב הראשון יהיה זה בשביל מדידת ביצועים כלכליים, ואולי גם לטובת ההיבט הבריאותי (מלחמה במגיפה). ובעתיד מדדים ודירוג אלו עלולים לחדור לכל תחום בחיינו לרבות מדדי ציות, יעילות, זיהום וכו'.
וכפי שאסקור במאמר הבא, כל זה אף יפוקח על ידי אינטיליגנציות מלאכותיות, תוך שימוש במצלמות ומוצרי קצה שנמצאים סביבנו, והדירוג בהתאם.
דעתי הנחרצת היא שעלינו לומר בקול רם וברור שכבני אדם, יש בנו הרבה יותר ממדדים, יעדים, שעונים ונוסחאות מתמטיות כאלו ואחרות.
עלינו להיות עירניים, כי מודל פיננסי זה יכול בשנים הבאות להתפתח לכיוונים שיהוו סתירה למהותו של האדם ולנפשו.
ויתרה מכך, גם אם יש הרבה מאוד דברים מבורכים במודלים ובכלים הפיננסים החברתיים. הם מביאים עמם נרטיב שחוטא במידה רבה למהותם, של השירותים החברתיים, ולתפקידה של המדינה בחיי אזרחיה.
לינקים לקריאה נוספת והעמקה:
"The marker" בכתבה ישנה על האג"ח החברתי:
https://www.themarker.com/magazine/MAGAZINE-1.4652138
"גלובס" בקריאה להגביר את השימוש במודל הפיננסי הנ"ל:
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001337776
בלומברג לגבי ההשקעות החברתיות בעידן הקורונה:
https://www.bloombergquint.com/onweb/social-debt-surges-to-record-as-borrowers-tackle-coronavirus
הפורום הכלכלי העולמי בעניין שימוש באג"ח חברתי לטיפול במשברי הקורונה ולהמשיך את יעדי הפיתוח של "אג'נדה 2030":
https://www.weforum.org/agenda/2020/10/humanitarian-resilience-investing-era-covid-19/
אודות הגוף של האו"ם הפועל לקידום מימון פרוייקטים חברתיים תוך שימוש בכלים הפיננסים החדשים:
סקירה של הפורום הכלכלי העולמי על התוכניות השונות בנושא:
עוד נייר עמדה של הפורום הכלכלי העולמי שדוחף את זה:
פרוייקטים במימון "הבנק לפיתוח של אמריקה הלטינית":
https://www.iadb.org/en/projects
מאמר תומך באג"ח החברתי וכמוהו יש הרבה:
https://ssir.org/articles/entry/debunking_the_myths_behind_social_impact_bond_speculation
ארגון תומך באג"ח החברתי מטעם האיחוד האירופאי למען ערי היבשת השונים:
קרן של נסיך ליכטנשטיין:
https://www.lgtvp.com/en/about-us/who-we-are/
https://www.gsb.uct.ac.za/PO-BC-early-childhood-dev-social-impact-bond
התאגיד החברתי "mother 2 mother":
http://annualreport.m2m.org/2019-2020AnnualReport/#group-Boards-Qe0sfwD4UL
https://thephilanthropist.ca/2017/02/social-impact-bonds-reflecting-on-emerging-global-practice/
דוח האום על האג"ח החברתי:
https://www.cepal.org/sites/default/files/news/files/wp_pena_2.pdf
דוח חברות ביטוח על אגחים וכלים פיננסים לאסונות:
הארגון של הבנק העולמי לכלכלה מבוססת תוצאות:
http://www.gprba.org/index.php/who-we-are
http://www.gprba.org/sites/gpoba/files/publication/downloads/2020-10/GPRBA_AnnualReport_2020.pdf
