מאת : ניצן דגן
צוות עיתונות אזרחית
05.05.2021
כולנו זוכרים בחודשים הראשונים של מגפת הקורונה, סרטונים שונים ברשתות החברתיות, בהם נראו רופאים ואחיות רוקדים על רקע מחלקות ריקות.
באמת בחודשים הראשונים ובמהלך מגפת הקורונה המחלקות "השגרתיות" היו ריקות יחסית ומחלקות הקורונה היו עמוסות. הסיבה לכך היא שהרבה חולים עם הגיעם לבית החולים נבדקו לקורונה וכשיצאו חיוביים הועברו למחלקות הקורונה. אך מעבר לזה, סיבה נוספת ומשמעותית למחלקות הריקות היה החשש של הציבור מלהגיע לבתי החולים וכן ניתוחים וטיפולים שונים רבים, נדחו עקב "המגיפה".
ניתן גם לראות שאם בתחילת המגפה הציבור חשש מלהגיע לבתי חולים, משום שלא רצה להידבק בקורונה. לאחר הטיפול הלקוי והמתרשל של בתי החולים והממשלה ב"מגיפה", הציבור החל לחשוש מלהגיע אל בתי החולים, גם משום שהאמון שלו בממסד הרפואי ובבתי החולים ירד.
יש כאלו שהפגיעה באמון התבטאה בכך שהם רק לא רצו להיות מתוייגים בטעות כחולי קורונה בעקבות תוצאה שגויה של בדיקת הפי.סי.אר. הלא מדוייקת, לכן נמנעו מלהגיע לבית החולים.
ויש כאלו שהאמון שלהם בממסד הרפואי נמחק לגמרי וישתדלו להמנע ככל שניתן מלהיתקל ולבוא במגע עם הממסד הרפואי, לאחר מה שראו בשנה האחרונה.
את ההימנעות של הציבור מטיפולים רפואים בעקבות מגפת הקורונה, ניתן לראות בברור בנתונים שמפרסם משרד הבריאות בדבר ההגעה של הורים אל תחנות טיפת החלב ובמתן חיסוני שגרה לילדיהם.
כמובן שמשרד הבריאות מפרש את הירידה בשיעורי ההתחסנות כתוצאה מכך שהורים חוששים להידבק בקורונה ולהדביק את תינוקיהם, וזו הסיבה שהם אינם מגיעים לטיפולים ואל חיסוני שגרה בתחנות הרפואית. אך יש לכך סיבה נוספת, והיא איבוד וירידה של אמון הציבור בממסד הרפואי וגם בחברות התרופות.
ירידה בשיעורי ההתחסנות ניתן לראות גם בחיסונים הניתנים לנערות כנגד וירוס הפפילומה.
גם בחיסונים אלו משרד הבריאות מודה שיש ירידה בשיעור ההתחסנות מאז פרוץ "מגפת הקורונה". חיסונים אלו ניתנים בד"כ בבתי הספר, ולכן לא ניתן לומר שישנה המנעות מלהתחסן כתוצאה מפחד להדבק בקורונה (כמו במקרה של טיפות החלב). החיסונים מגיעים עד לבתי הספר ועדיין ישנה ירידה.
ישנם בתי ספר ממגזרים מסויימים שמסרבים להכניס את החיסונים לשטחם. וישנם גם 16% מההורים שהצהירו שאינם מעוניינים לחסן את בנותיהם כלל, ונראה שהיום המספר הזה הוא גבוה בהרבה.
בכתבה שפורסמה בעיתון "דה מארקר" דווח על סקר בו נמצא כי 66% מהציבור אינו מאמין בטיב קבלת ההחלטות של הממשלה בנושא מגפת הקורונה. דבר המצביע בבירור על פגיעה אנושה באמון של הציבור.
וכמובן שאת חוסר האמון בממסד הרפואי, ניתן לראות בצורה הבולטת ביותר אצל אלו שבחרו לא להתחסן ומוגדרים כיום כ"מתנגדי חיסונים".
אצל אלו שערים לעוולות של חברות התרופות ולסכנות הטמונות בחיסוני הקורונה ועל כן בחרו לא להתחסן כיום, יש מגמה ברורה להתרחק מטיפולים רפואיים וגם נשמעים מתוכם קולות רבים על כך שהם ימנעו מלחסן את ילדיהם בחיסוני השגרה, זאת לאחר שהם הבינו את הסכנות בחיסונים ואת התרכיבים, שחברות התרופות עושות בהם שימוש בחיסוני השגרה.
אם רוצים לנסות להבין מה המשמעות המספרית מבחינה כמותית של אלו אשר איבדו אמון בממסד הרפואי, אז קודם כל לפי הנתונים של משרד הבריאות, קרוב למיליון בוגרים לא התחסנו. מתוכם יש את המחלימים ואת מנועי החיסון. בהפחתה של אלו, נשארים בסביבות 600-700 אלף איש. אל אלו ניתן לצרף את ה-300 אלף אשר לא הגיעו לקבל את המנה השניה של החיסון.
מתוך אלו שהתחסנו במנה ראשונה, ישנם רבים שחוו תופעת לוואי אחרי החיסון הראשון ונמנעו מלהגיע לחיסון השני. בהחלט ניתן להניח שחלק גדול מתוכם איבדו אמון בממסד הרפואי, אשר במקרים רבים גם דחה את תלונותיהם הרבות (כמו במקרה של דימום נשי, שבו רופאים "ניפנפו" נשים באמרות מבטלות וגרמו להן לאיבוד אמון).
לפי המספרים האלו, ניתן לומר שבין 10 ל-20 אחוז מהאוכלוסיה איבדו אמון לגמרי בתעשיית התרופות ובממסד הרפואי.
מבחינת הממסד הרפואי, זה יוצר בעיה וסכנה להתפרצות מחלות אחרות כתוצאה מאי חיסון או מקבלת טיפול רפואי לקוי.
הרי משרד הבריאות נלחם ב"סרבני חיסונים" עוד לפני הקורונה והזהיר מהתפרצויות של מגפות כמו הפוליו, חצבת וכו'. לכן המצב הנוכחי, מבחינת גורמי הבריאות, יחמיר את הסכנות של המגפות האלו.
אך מצד שני יכול לקרות גם משהו נוסף כשאוכלוסיה גדולה תתחיל ליצור לעצמה דרך אחרת לטפל בבריאות שלה.
ישנה אפשרות שטיפולים אלטרנטיביים שונים ילכו ויתפסו מקום גדול יותר במקום הרפואה הקונבנציונלית.
ניתן גם לראות מגמות התופסות תאוצה, של טיפול מונע ע"י תזונה, כושר ושמירה על הגוף כדרך להמנע מהגעה למצב של צורך בטיפול רפואי.
ישנן קהילות שכבר הקימו לעצמן מערך מרפאות ורופאים, ללא קשר לשירותי הבריאות הציבוריים, כמו בקהילה החרדית, הערבית ועוד. מרפאות שנותנות טיפול מלא ללא צורך לבוא במגע עם שירותי משרד הבריאות.
כאמור, יכול להיות דווקא שאלו אשר נמנעים מטיפולים קונבנציונלים ממסדיים יהוו "קבוצת ביקורת". לבסוף, אולי יתגלה שהם דווקא בריאים יותר ונזקקים פחות לטיפול רפואי באופן כללי. מצב זה יכול לחשוף את הליקויים שברפואה הקונבנציונלית, אשר הפכה להיות שבויה בידי ה"ביג פארמה".
דווקא ההתנתקות ממנה יחשוף כמה אותה רפואה הפכה רבים לחולים יותר ומכורים לטיפולים תרופתיים שונים.
בעתיד של רפואת המשפחה אנחנו נראה יותר ויותר מערכות של אבחון מרחוק, מפותחות יותר מאלו שקופות החולים משווקות היום.
הכוונה היא שהציבור יגיע פחות למרפאות ויאובחן מרחוק בביתו. באמצעות אמצעים שונים, כל אחד ימדוד לעצמו מדדים ויצלם את הפגיעה או יתאר את ההרגשה, ורופא ימליץ לו על טיפול, כמו שכבר קורה היום.
בעתיד גם נראה יותר ויותר בינה מלאכותית בשימוש לאבחון מחלות, לחיזוי מגפות, לניהול ניסויים רפואיים ובתחומי רפואה נוספים ושונים.
תחום המידע הרפואי יעבור שינוי גם הוא, ושינויים רבים בפרטיות ובאחסון המידע הרפואי יתרחשו בעקבות הקורונה וחלקם כבר התרחשו.
דיברנו מקודם על אלו שדעותיהם הוקצנו כנגד הממסד הרפואי, אך צריך לזכור שישנם כאלו שהאמון שלהם והתלות בממסד הרפואי הלכו וגדלו בצורה קיצונית.
כמו שיש נטיה בתקשורת ובממשלה להזכיר את "כת מתנגדי החיסונים", כך יש גם את "כת המדע והרפואה". אלו למעשה אותם אנשים שמתוך ההפחדות של התקשורת והבלבול הרב שהממשלה יצרה אצלם, הפכו למאמינים אדוקים בחברות התרופות ובאנשי הרפואה הרשמיים.
אותם אנשים מקשיבים לכל מה שנאמר על ידי אנשי הרפואה באולפני התקשורת, ללא קשר לאינטרסים הכלכליים של אלו שמדברים. והם אלו שיעשו כל מה שאנשי הרפואה יאמרו בעיניים עצומות.
בעקבות הקורונה ניתן לומר שגם הם הפכו קיצוניים יותר ואף אגרסיבים, כלפי אלו שאינם מאמינים בממסד כמוהם.
אם הזכרנו את השינויים הטכנולוגיים שיתרחשו בעולם הרפואה בשנים הבאות, יהיה מעניין לראות איך יגיבו בעלי הדעות השונות מ"שני המחנות" האלו לשינויים העתידיים.
כמובן גם עולה השאלה, איך עולם הרפואה והמדע יוכל להתמודד עם אלו שאיבדו בו אמון לגמרי וידחו את כל השינויים העתידיים האלו ויעדיפו רפואה אישית ואנושית. הם גם אלו שפועלים לחשוף את העוולות הרבות בקשרי הרופאים ותעשיות התרופות.
נראה שעולם הרפואה יצטרך לעשות עבודה רבה בהשבת אמון הציבור אליו. הצעד הראשון והחשוב מכל בדרך לשם, הוא שעולם הרפואה ישים לעצמו כמטרה ראשונה ועיקרית, להתנתק מהשפעות זרות של פוליטיקאים ותאגידים.
במידה והממסד הרפואי יוכיח לציבור שהוא פועל חף מהשפעות חיצוניות, יהיה זה צעד ראשון ומשמעותי בהשבת אמון הציבור אליו.
השנה הקרובה הולכת להיות משמעותית מבחינת אמון הציבור. על רקע החיסון השלישי לקורונה עבור מבוגרים וחיסוני הילדים, אשר עתידים לבוא, יהיה מעניין לעקוב ולראות כמה עוד הולכים לאבד את אמונם בממסד הרפואי וכמה ימשיכו באמונה עיוורת אחר כל התכתיבים שלו.
מקורות:
https://www.ynet.co.il/health/article/rJmoH6oMv
https://www.themarker.com/opinion/.premium-1.9226452
https://www.themarker.com/news/health/.premium-1.9616377
https://www.mako.co.il/news-
lifestyle/2020_q4/Article-5412a0e6c781571026.htm
