פטנט לחיסון נגד קורונה
מאת : מור דיעי
01.06.2021 | 13:00
בארצות הברית מוכנים לוותר על הפטנט לחיסון הקורונה על מנת לאפשר ייצור נרחב שייגן על אוכלוסיות רבות יותר. באירופה לעומת זאת, מתלוננים על הפקעת זכויות הקניין הרוחני, דבר שייפגע במוטיבציה של החוקרים לפתח חיסונים נגד המוטציות.
בראייה נרחבת מתברר כי המדענים כבר הפסידו מזמן במלחמה על זכויות הקניין הרוחני.
האם תמריצי הממשלה מספיקים לחברות התרופות כדי להשקיע בפיתוח?. המאבק בין אירופה לארצות הברית רחוק מלהסתיים.
מנהיגי אירופה קראו לאחרונה לנשיא ארה"ב ג'ו ביידן לשקול מחדש את פתיחת הפטנט לחיסוני הקורונה לכל דורש. קנצלרית גרמניה אנגלה מרקל טענה כי איננה חושבת שוויתור על הגנת הפטנט הוא הפתרון לאספקת חיסונים ליותר אנשים. הקנצרלית נימקה כי "אני חושבת שאנחנו זקוקים ליצירתיות וחדשנות מהחברות, ולשם כך אנחנו צריכים הגנה על פטנטים" .
מרקל מאדירה את מסורת הקניין הרוחני המבוססת על חוקים ואתיקה שהתקבעו בין ימי הגילדות של האימפריה הרומית הקדושה למהפכה התעשייתית במערב פרוסיה. במשך מאות שנים רישום פטנט היה שלב מאסטר שנתן מוטיבציה לאנשים להעמיק ולחקור.
במפנה המילניום השתנה הערך של זכויות קניין, כפי שארחיב בהמשך. אך חמור מכך- חוקרים חשובים מאבדים את המוטיבציה להמשיך במחקר בעקבות ההצלחה.
למה ממציא טכנית מיצוי ה-RNA פרש מהאקדמיה?
החיסון נגד נגיף הקורונה פותח במהרה בזכות טכנלוגיית מיצוי ה-RNA שהושגה לפני שלושים ושלוש שנים.
פיוטר חומצ'ינסקי היה כימאי פולני שנאלץ לעבוד עם תקציבים מינימליים שקיבל מאוניברסיטת וורשה בניסיון למצות או ל לבודד חומצה ריבונוקלאית (RNA) . בתחילת שנות השמונים מרכזי הביולוגיה המולקולרית העשירים ברחבי העולם השתמשו בצנטריפוגה יקרה במיוחד שעלתה 100,000 דולר (מחיר השווה היום ל- 321,450 דולר)
מכיוון שפולין הקומוניסטית חסכה זלוטי לזלוטי. חומצ'ינסקי העלה את הרעיון לפיו מספיק להשתמש בכלורופורם עם פנול ואיזותיוציאנט כדי למצות את ה- RNA. הניסוי הצליח וצמצם את משך המיצוי משלושה ימים לשלוש שעות. פיוטר עבר לאוניברסיטת סינסינטי בארצות הברית ופרסם את ממצאיו במאמר שיצא בשנת 1987. המאמר זכה ל-65 אלף אזכורים עד עתה והפך לאחד המאמרים המצוטטים ביותר בכל הזמנים.
עם זאת, בעולם המדע, תפוקת מדענים נמדדת על פי גידול מעריכי של הצלחה, ולמעשה מצפים שכל מאמר שלהם יתעלה על קודמו. חומצ'ינסקי, עזב את עולם האקדמיה. בשנת 2003 הקים תחנת טלוויזיה בפולין ובשנת 2010 פיתח מיץ מעושר בהליקופן למניעת סרטן שיוצר במפעל בסמוך לפוזנן.
אפילו האדם הראשון בשרשרת הגילויים שהביאו לחיסון נגד קורונה- איבד את המוטבציה להמשיך ולחקור, מכיוון שהצלחה אחת בודדה של מדען יכולה להמית אות קלון על הרזומה הסטטיסטי שלו.
גניבת זכויות הקניין הגדולה-
ההירתמות המפתיעה של מרקל לנושא זכויות הקניין על חשבון מיליוני מתים מעוררת תמיהה. מלבד הנושא האתי, קשה להתעלם מהבעיה הלוגית הקשה: האם ראוי שרק קומץ מדענים ומפתחים ייהנו מזכויות קניין?
במפנה המאה ה-21, זכויות קניין רוחני בתחום המדע הפכו למונופול בידי כתבי עת מדעיים שביטלו את עקרונות השוק החופשי. החוקרים כותבים מאמרים ומגישים את ההצעות חינם (או בתמורה לתשלום עבור כתב העת), השיפוט נעשה בהתנדבות על ידי אנשי סגל אקדמיים ממיטב אוניברסיטאות .
הוצאות של כתבי עת מדעיים מנצלות באופן ציני את זכויות הקניין הרוחני של החוקרים ואת המימומנות של השופטים. הראייה לכך היא שהאוניברסיטאות אותן החוקרים מייצגים, לא תמיד יכולות לעמוד בעלות המנוי לכתב העת.
הספר שיצא לאחרונה 'כל שקרי האקדמיה' מאת הד"ר תמר אלמוג והפרופ' עוז אלמוג, מתאר באופן מפורט מדוע הפוליטיקה לא מתערבת בתחום מוסדות ההשכלה הגבוהה. בני הזוג אלמוג מפרשים כיצד מתרחשת הונאת הקניין הרוחני הגדולה בהיסטוריה לטובת בעלי ההון ועל גבם של אקדמאים צעירים. יותר מכל המחקר מסביר מדוע נהיה כל כך רווח ושקוף בחברה שלנו שמדענים צעירים יוותרו מרצונם על קניינם הרוחני.
ההיסטוריה תמיד חוזרת על עצמה-
המאבק על הפטנט לחיסון הקורנה ערער את התפישה האידיאולגית המקובלת בין ארה"ב לבין אירופה.
הנשיא ג'ו ביידן מוכן לוותר על רווח כלכלי לטובת רווחה גלובלית. מנהיגי אירופה, במקביל, שומרים על בקנאות על ערך הקניין הרוחני כאילו מדובר בגורם היחיד שמשפיע על המוטיבציה של החוקרים אשר לא מסתפקים בסבסוד המחקרים שלהם.
ההסבר המניח את הדעת לכך הוא שהקניין הרוחני מבטא בעינהם את פאר היצירה של המבע האקדמי. המוסד האירופאי הוותיק ביותר ששרד את כל התהפוכות החברתיות והפוליטיות. מנגד, העולם הטכני הדיח את תחומי הדעת עליהם הושתתה האקדמיה האירופאית כמו היסטוריה, ספרות או פילוסופיה. תחומים שלא יכולים לתת לנו מענה מיידי לבעיות השעה, אבל יכולים לשפוך אור מכיוון אחר.
נושא הוויתור על הפטנט לחיסון הקורונה מזכיר אירוע שהתרחש בדנמרק באמצע המאה ה-18 כאשר המלך כריסטיאן השביעי, אדם עם מעט שפיות ויותר מדי השפעה וכוח, התעלם ממגיפת הדבר השחור וסירב לסבסד חיסונים לעניים. בזמן שהמלך כריסטיאן איבד את שפיותו, אשתו קרוליין מצאה נחמה בזרועות של הרופא האישי שלו- יוהן פרידריך סטרואנסי . הרופא הגיע מחוץ לכותלי הארמון לאחר שגילה עניין בתחום הנאורות. בצוק העיתים, המלך לא יכל לשלוט עוד והרופא הפך לשליט במקומו.
יוהן פרידריך סטרואנסי הכניס את מהפכת הנאורות של ז'אן ז'אק רוסו למסדרונות ארמון המלוכה וחינך את יורש העצר פרידריך השישי ברוח זכויות האדם. כאשר הנסיך עלה לשלטון הוא דאג לחסן את כל התושבים העניים מפני אבעבועות שחורות.
מדי כמה מאות שנים עולה מנהיג אירופאי שמוכן לוותר על חוקים עתיקים ונוקשים כדי להציל חיי אדם.
המסר שלי, אולי לא יגיע למנהיגי אירופה. אבל לפחות אבקש לסבר את אוזניהם של המצדדים בהם.
