עדכון אחרון: 09.11.2022 | מאת: ניצן דגן
עידן הקורונה הוא עובדה מוגמרת.
עובדה נוספת היא, שעידן הפוסט קורונה לא יהיה זהה כמעט במאום, לעידן הטרום קורונה.
נניח לרגע בצד את הדיון לגבי קיומה של מגפה, ונתחיל להתבונן על הנעשה בעולם במבט מאקר,
אז נוכל לראות שמזה זמן רב מבוצעים תהליכים כלכליים וטכנולוגיים, שהולכים לשנות את חיינו בעתיד הקרוב.
ברוכים הבאים לכלכלת האסונות. חיגרו חגורות בטיחות, כי זו הולכת להיות "חתיכת" נסיעה…
והיום, בחסות "מגפת הקורונה", בין אם קיימת ובין אם לאו, תהליכי עומק אלו של שינוי השיטה הכלכלית והחברתית, עלו הילוך ונכנסו ליישום ביתר שאת.
זה כבר ברור שבעידן הפוסט קורונה שום דבר לא יהיה זהה למה שהכרנו עד היום בפן הטכנולוגי, בפן הכלכלי וכמובן מבחינה חברתית.
אנו שומעים רבות על "אג'נדה 2030" של האו"ם, על קיימות ועל מושגים נוספים הקשורים בתוכניות של מנהיגי העולם והאליטות הכלכליות, לגבי עתיד האנושות. אך אנו לא תמיד מצליחים להבין כיצד זה יתרחש, הלכה למעשה. וכיצד זה ישפיע על חיינו.
מתוך כך, עולה רצון וצורך להבין טוב יותר את התהליכים והפעולות שקורים סביב, בהקשר למהפך הכלכלי חברתי שאנו עוברים, בכדי שנהיה ערים להם ונוכל להביע את דעתנו הציבורית לגביהם בהתאם.
במאמר זה נדבר רק על עובדות ותהליכים שמתרחשים כבר בשטח, מזה זמן, והם הולכים להפוך את עולמנו בכל היבט.
שני הכלים המרכזיים המניעים את עולמנו הנם הכלכלה והטכנולוגיה וכבר היום ניתן לראות פיילוטים רבים ומהלכים תאגידיים, לאומיים ובין לאומיים המצביעים בברור על העתיד בתחומים אלו, ועל ההשפעה הישירה שלהם עלינו.
בתחום ההשקעות כבר זמן רב מדברים על נושא ה"השקעות החברתיות" או "השקעות אימפקט". מושגים אלו מדברים על השקעות בעלות ערך חברתי שתורמות כביכול לסביבה, לאזרחים ולקהילות אך גם אם יש בהן ערך חברתי מסויים, הן טומנות בתוכן "מלכודת" שתשנה את פני העולם, אותו הכרנו עד היום.
אחד הכלים הפיננסים המתפתחים ביותר בתחום, והוא גם זה שמקבל את תשומת הלב הרבה ביותר, ונדחף קדימה ע"י הבנק העולמי, האיחוד האירופאי וגופים לאומיים ובין לאומיים נוספים, הוא "אגרות החוב החברתיות".
על אף שמדובר בכלי פיננסי חדש יחסית, ניתן לראות על סמך פרופילי ההשקעות סביב העולם באותן עסקאות "אג"ח חברתי", וכאמור גם על פי הצהרות הבנק העולמי והאיחוד האירופאי כי כלי פיננסי זה הולך ככל הנראה להוות חלק משמעותי בכלכלה שלנו ואולי אף להיות הבסיס לכלכלה החדשה, שתרקום עור וגידים בשנים הקרובות.
אמנם ישנו ניסיון להציג את הכלכלה הזו "ככלכלת קיימות חברתית". אך לאחר בחינה של מה שהכלכלה הזו תביא עמה, ושל פיילוטים שונים אשר כבר קורים, בהחלט ניתן גם לקרוא לכלכלה חדשה זו: "כלכלת האסונות", בהמשך המאמר ניתן יהיה להבין גם מדוע.
אז מהו בעצם אג"ח חברתי?
נחזור לאותו כלי פיננסי, ה"אג"ח החברתי", ואנסה להסביר בכמה מילים מהו: למעשה מדובר על גיוס כסף ממשקיעים, בדר"כ קרנות פילנתרופיות או תוכניות סיוע בין לאומיות. וזאת לטובת פרוייקטים חברתיים שונים. והתגמול הכספי מצד מנפיק האג"ח, שהן בד"כ ממשלות או עיריות, מגיע לאחר עמידה ביעדים מוסכמים מראש.
על אף שזה נשמע כלי פיננסי נהדר שיכול לעשות מהפכים חברתיים, ע"י שילוב גופים פרטיים וציבוריים בפרוייקטים חברתיים, יש בכלי פיננסי זה סכנות רבות, לנו האזרחים, ועלינו להיות ערים להן.
אל נא נשכח שהמדינה היא זו שצריכה לספק שירותים חברתיים לאזרחיה וגם אם היא כשלה במקום מסויים, המחיר של הכנסת גוף פרטי למקומות אלו טומן בחובו פגיעה באזרחים במגוון דרכים.
כפי שזה נראה, כלים פיננסיים אלו הולכים להוות כלי כלכלי, להשתלטות של תאגידים וקרנות פילנתרופיה על חיינו, לרבות על כל השירותים הממשלתיים והמוניציפליים הבסיסיים לאזרח כאשר בבסיס הכלכלה החדשה הזו, עומדת התפיסה של "כלכלה מבוססת תוצאות".
הסכנות שבאג"ח החברתי
באג"חים החברתיים זה בא לידי ביטוי בניסוח יעדים מדידים להצלחת "התוכנית החברתית", שלטובתה הונפק אותו אג"ח ובנוסף במעקב אחר התוכנית בזמן אמת, לוידוא ביצוע היעדים ולתשלום התמורה לאחר העמידה בהם.
תחת כל זה מסתתרת לה מפלצת שעלינו להיות מודעים אליה מכיוון שלמעשה המשמעות של מדידת יעדים בזמן אמת, היא מעקב, דירוג וחדירה לפרטיות של אזרחים.
והמשמעות של מעקב אחר יעדים בתחום החברתי, היא הכנסת כלים טכנולוגיים לכל שרות סוציאלי ולכל מקום בחיינו. ועל אף שיכולים להיות לדבר זה גם אספקטים חיוביים, שיכולים לתרום להתפתחות החברה, ברגע שמערבים בזה גופים ואמצעים פיננסים מתפתחת בעיה ובצידה נקודת תורפה קשה לאזרחים, בלשון המעטה.
אתן דוגמא לכך מכיוון האג"ח החברתי, בתחום החינוך, מתוך אג"חים שהונפקו עבור "התערבות חברתית" בבתי ספר בארה"ב, שם ניתן לראות שבפיילוט שנעשה בתחום זה, מבחן של כיתה ו' הפך להיות כלי פיננסי סחיר.
מעבר למשמעויות השליליות הרבות בתחום הלמידה והחינוך, ועליהן נדון בהמשך, כל תלמיד מוכנס לתוך מערכת דירוג ומעקב מבוססת טכנולוגיית בלוקצ'יין, שגם בעתיד תתרחב ותלווה אותו בכל מהלך חייו ולכל אורך חייו.
כך גם, לא רק תלמידים, אלא כולנו, בסופו של דבר נקבל זהות דיגיטלית וביצוענו ה"חברתיים- סביבתיים" ימדדו ויהפכו למשאב וכלי פיננסי, בידי התאגידים והאליטות הכלכליות.
באותה מידה, גם המדינות עצמן ימדדו על בסיס יעדי קיימות. וכבר היום ישנה מערכת המדרגת את המדינות וביצועיהן בתחום זה בזמן אמת.
ותוכלו לראות יותר ויותר, מעבר למדדים שמוצגים און ליין, כמו שניתן לראות בלוח מכוונים ברכב.
ניתן לזהות מונח שחוזר על עצמו הרבה בהקשר זה, והוא: "דש בורד" (Dash board"") .
כאמור, כבר היום המדינות וביצועיהן מדורגים ומוצגים על לוח מכוונים כזה. ולוח מכוונים דומה ניתן לראות גם בנתוני תפוסת בתי החולים, וניתן גם לראות בכל מיני סקרים שונים ובגופים רבים נוספים. ומעבר לשפה הגרפית היפה, יש פה מגמה ברורה לכך שכל מדינה, תאגיד ואזרח ידורגו בלוח מכוונים כזה.
ה"דש בורד" יתפסו את מקומם של הלוחות הקיימים, שמציגים את שיעורי המניות בבורסות העולם הקורסות, ועליהם עד היום בעלי ההון הימרו, הרוויחו וגם דרך הבורסות והכלכלה, שלטו בעולם במידה רבה. כי הלא מי ששולט בכלכלה כנראה שולט גם בעולם. ובמקום אותם לוחות המציגים שיעורי מניות ואג"חים של היום, בשנים הקרובות זירות המסחר ישתנו. ולוחות המכוונים של יעדי הקיימות, יהפכו להיות הכלים הפיננסיים של המחר והמקום בו בעלי ההון מהמרים וסוחרים בנו ובחיינו.
כבר שמענו דיבורים על מסי פליטת מזהמים למפעלים, ומסים גדולים שיעודדו עמידה ביעדי בר קיימא. ומלבד דיבורים אלו ישנם גם סימנים נוספים המצביעים על האמור מעלה ועל כך שכלכלת הקיימות תהא הכלכלה של המחר.
אלא שהקיימות והחברתיות הינן מילים יפות המכסות על שינוי שיטת השליטה והסדר בעולם. ואין דרך טובה יותר מלהוציא זאת לפועל מאשר באמצעות הכלכלה והטכנולוגיה.
מכיוון שהיום ישנו מידע רב על כל תחום כזה, וקיימות גם הרבה דוגמאות ופרוייקטים. לא ניתן להכיל את כל המידע במאמר אחד, וכן חשוב להבין לעומקו של כל נושא ותחום, על מנת לקבל את התמונה המלאה.
לכן נעצור פה.
מזמין אתכם להמשיך ולעקוב במאמרים הבאים אחר נושאים חשובים אלו.
זוהי חובתנו להכיר את התהליכים המדוייקים והמושגים השונים שתופסים מקום בחיינו, במעבר לכלכלה הטכנולוגית החדשה. ולו בכדי שאם בחיי היום יום ובקהילה שלנו, ניתקל ונישמע על תוכנית כזו (שלאחר כשלון ממסדי או אסון אנושי סביבתי), תבוא להעביר עוד תחום בחיינו לידי התאגידים והאליטות הכלכליות, נוכל לזהות זאת ולהביע התנגדות אזרחית לצעדים אלו.
לכן כאמור, חשוב שנכיר ונזהה את התהליכים והשיטות שמאפיינות את העידן החדש. וחשוב שנדע לעצור בנחישות תהליכים שעלולים לפגוע בנו האזרחים.
אנו יכולים לעצב את הכלים החדשים הרבים, לטובתנו האזרחים.
כמי שעוקב אחר הכלכלה העולמית עוד בעידן טרום קורונה. מזה זמן, מלווה אותי תחושה שזה רק עניין של זמן עד שהכלכלה תקרוס.
הכסף בעולם כבר מזמן לא מגובה בסחורות או ערך פיזי. שוק המניות והנדל"ן לדעת רבים, בועתי, ולא התאושש לגמרי מהמשבר ב2008.
יחס החוב אל מול התוצר העולמי כבר חצה את קו ה100%. והמשמעות היא שהחובות בהן העולם נמצא, עולות על ההכנסות/ ייצור.
היום בעידן הקורונה, ישנה תחושה שמדינות רבות נמצאות פסע מפשיטת רגל, ויתכן שהן כבר שם.
בעידן הנוכחי ההכנסות ממיסים נחתכו משמעותית, וזאת בשעה שתשלום הקצבאות לאזרחים והסיוע לעסקים מוערך במילארדים. ובנוסף כמעט וכל מדינות העולם מבצעות רכישות במאות מיליוני דולרים, של חיסונים וציוד רפואי וטכנולוגי.
לרוב המדינות הכסף הזה אינו בנמצא, והן לוות אותו מהבנקים העולמיים באמצעות הנפקת אג"חים.
למעשה הבנקים העולמיים נוקטים היום במדיניות חסרת תקדים ופותחים את ארנקיהם בקנה מידה היסטורי. מהלך ממנו נזהרו במשך כל השנים ונמנעו מלנקוט בו, וגם במשבר הכלכלי של 2008 הם לא התקרבו לרמות ההלוואות שניתנות היום.
מהלכים אלו גורמים למרבית מדינות העולם לעבור את יחס חוב/ תוצר של 100%.
ארה"ב נמצאת בין המובילות את המדינות המפותחות ביחס חוב תוצר של 110%, לפניה נמצאת רק קנדה ביחס של 140%, גרמניה וישראל נמצאות בסביבות ה 80%, וזה עוד לפני שקלול מסע קניות החיסונים של נתניהו ושקלול כל ההוצאות השנתיות.
כאמור, כבר היום נראה שחלק מהמדינות לא יוכלו להחזיר את ההלוואות הרבות.
וככל שיעברו השנים, ההוצאות רק ילכו ויגדלו, כך גם בהתאם, ילך ויחמיר מצבן של מדינות העולם.
וכשמבינים שהעולם הגיע למצב כזה, במבנה הכלכלי הנוכחי. זה די ברור שידרש מבנה כלכלי חדש שיטפל באותן בעיות כלכליות וחברתיות שהעולם נקלע אליהן ועוד יקלע בעתיד לבוא.
לשם כך, כבר לפני יותר מעשור, החלו תהליכים שבאו לענות על מקרים כאלו, בהם מדינות כשלו מלטפל בבעיה חברתית או סביבתית מסויימת.
בהקשר זה אתם שומעים הרבה את המונח "אג'נדה 2030" של האו"ם ויעדי הקיימות (SDG).
הכל החל בועידת האקלים של האו"ם ב1992, שם מדינות העולם חתמו והעלו את אותה שאיפה לעבור לכלכלת קיימות ותפיסה חברתית ברת קיימא, לכאורה.
אותה חתימה באה כביכול מתוך דאגה לשינויי האקלים הקיצוניים שהעולם עובר, ומתוך הבנה שאם לא נשנה את התנהגותנו כבני אדם וכאנושות, אנו צפויים לחוות אסונות טבע גלובליים קטסטרופליים.
היום בהקשר זה וכדרך טיפול באותן בעיות חברתיות ואקלימיות, אנו שומעים את המונח "כלכלת בעלי העניין" (stake holder economy).
זהו מונח שיצא מתוך הפורום הכלכלי העולמי בדאבוס, בו יושבים כל מנהיגי העולם, ראשי התאגידים ובעלי ההון. שם הם דנים בעתיד העולם, הכלכלה והטכנולוגיה.
מונח זה מדבר על כלכלה, אשר לוקחת בחשבון לא רק את בעלי ההון וראשי החברות, אלא גם את משתמשי הקצה ואת כל מי שמושפע מהמוצר או השירות של חברה זו או אחרת.
הרעיון מדבר על שילוב המגזר העסקי במגזר הציבורי- חברתי.
ועל אף שההון והיכולות של גופים עסקיים פרטיים, יכולים לתרום רבות לחברה במגוון דרכים ומקומות, טמונות בתפיסה זו סכנות רבות של השתלטות ההון על שרותים חברתיים ועל תחומים כמו חינוך או בריאות.
במקרים רבים, התוצאות, לא בהכרח יהיו חיוביות עבור האזרחים.
כלכלת הקיימות או כלכלת בעלי העניין, היתה יכולה להיות רעיון טוב, נאור וחשוב. אלא שאם בוחנים את היישום של יעדי הקיימות והכלכלה החדשה, מבינים למעשה, שמאחורי המילים היפות מסתתרים מהלכים שעלולים לשנות את אורחות חיינו מקצה לקצה. וחלק גדול מהדברים הקיימים שחברה אזרחית נשענת עליהם, יהפכו להיות כלי פיננסי במקום חברתי.
רציתי לספר לכם מנין הגיע השם "כלכלת האסונות."
כשהתחלתי ללמוד את השינויים שהעולם עובר ואת השפעתם עלינו, יצא לי להיתקל בתחום האג"ח החברתי באוסטרליה, והיבשת לכדה את תשומת ליבי.
האג"ח החברתי הראשון באוסטרליה הונפק ב 2013, ומאז מדינות היבשת הנפיקו מספר אג"חים כאלו, להתערבות בנושאים חברתיים.
אוסטרליה בלטה בכך שהציעה תמריצים ותשואות אטרקטיביות במיוחד, על מנת למשוך משקיעים לאגרות החוב החברתיות שהנפיקה.
לא די בכך שאג"חים אלו הנם כלי פיננסי שמאפשר תשואות גבוהות יחסית מלכתחילה. באוסטרליה רוב האג"חים החברתיים שילמו גם מחיר קבוע על הצלחה, והוא יכול להגיע גם עד ל 50% יותר מערך החוזה בפועל. זאת בניגוד גמור לשאר מדינות העולם, בהן התשלום היה בהתאם להצלחה.
בנוסף, מדינות היבשת הציעו למשקיעים נקודות יציאה במידה ועל פי הערכות מצב, בזמן אמת, התוכנית תסתמן כמועדת לכישלון.
גם שיעורי התשואה באוסטרליה היו גבוהים יחסית, ובאג"ח מסויים משקיע הגיע לתשואה מקסימלית של 30% על כספו. רק לצורך ההשוואה, בבלגיה התשואה המקסימלית היתה 6%.
הפרמטרים להצלחה באוסטרליה נבנו כך שהמשקיעים הראשונים ישיגו הצלחה כמעט ודאית. בנוסף היו לתוכניות איזכורים רבים וכתבות אוהדות בתקשורת באוסטרליה.
בהחלט ניתן לומר שמדינות היבשת דוחפות את הכלי פיננסי זה ביתר שאת, מאז החלו לעשות בו שימוש.
תוך כדי קריאת החומר הרב על האג"חים באוסטרליה, נתקלתי גם במחקרים ומאמרים שונים המדברים על שימוש באג"חים חברתיים לטיפול בבעית השריפות הרבות שפורצות ביבשת, ובאסונות טבע נוספים.
בין כל המחקרים, בלט זה של אוניברסיטת ג'ורג' הופקינס, שם ביצעו מחקר פיננסי מקיף במימון חברת הביטוח וניהול הסיכונים SWISS RE .
המחקר דיבר רבות על שימוש בהשקעות חברתיות לטיפול בבעיות שריפות היער הרבות. באותו מחקר הם אף קראו לשימוש בשירותי כיבוי פרטיים, כי המימון הממשלתי לא מספיק כמענה לשריפות הרבות שמשתוללות ברחבי העולם.
אמנם המחקר בחן את ארה"ב בהקשר זה. אך הוא קיבל תשומת לב גם באוסטרליה, וזכה לכתבות ומאמרים, שהזכירו אותו והסתמכו עליו, בקריאה לשימוש "בהשקעות חברתיות" כאמצעי לטיפול בשריפות הרבות ביבשת אוסטרליה.
אז נזכרתי באותה שרפת ענק שכילתה מיליוני דונמים של חורש טבעי.
שריפה שלמעשה היתה הגדולה ביותר שידעה היבשת עד היום. ולמעשה גודל הנזקים שהיא הותירה אחריה, הנם מעל לפי 2 בהשוואה לכל שרפה אחרת.
כשבדקתי את אסונות הטבע ככלל ביבשת האוסטרלית, הבנתי שזאתי תמיד סבלה משריפות, סופות ציקלון ואסונות טבע נוספים. אך נוכחתי לגלות שבשני העשורים האחרונים כמות האסונות שפקדו את היבשת, הכפילה עצמה לעומת המאה הקודמת.
לא יכולתי שלא לתהות האם יש קשר בין כלכלת הקיימות, עליה הכריזו לפי קצת יותר משני עשורים, לאותה עליה בכמות האסונות?
ואולי באמת יש פה שאלה מה בא קודם, הביצה או התרנגולת? ואולי בכלל אין זה משנה מה בא קודם, אלא מספיקה ההבנה שהכלכלה החדשה שלובה יד ביד עם אסונות טבע, אסונות חברתיים ואסונות אנושיים ככלל.
אם בוחנים את גידול נתח השוק של השקעות האימפקט באוסטרליה, הוא יותר ממכפיל עצמו לאורך השנים.
נפח ההשקעות באג"ח החברתי שם גדל מסך של 1.2 מיליארד דולר ביוני 2015, אל 5.7 מיליארד דולר בסוף 2017. ועד סוף שנת 2019 נפח השקעות האימפקט הגיעו ל 19.9 מיליארד דולר. וכמובן שהשוק ממשיך לצמוך ולהכפיל עצמו.
יש אלו שיאמרו שזוהי השוואה מיותרת, ואין שום קורלציה בין הגידול באסונות הטבע והגידול בהשקעות וברווחים.
ומי שמפתח את הכלים הפיננסיים האלו, יאמר שהגידול באסונות הטבע זו בדיוק הסיבה שאנו נדרשים לחשיבה חדשה. ולכך כלכלה זו נועדה. למעשה, משום שזה ידוע שישנה התחממות גלובלית, ואנו לקראת אסונות אקלימיים קשים, אנו נדרשים לאותה טרנספורמציה שתוביל אותנו לכלכלת קיימות חדשה ולכלים פיננסיים שיטפלו בבעיות, שאנו ניצבים בפניהן.
אין ברצוני לדון בפן הקונספירטיבי, ואין ברצוני לדבר על טכנולוגיות שליטה במז אוויר תוך שימוש במניפולציות אקלימיות שונות, הידועות כקיימות ואף נמצאות בשימוש. והן גם יכולות להוות זרז מעשה אדם ל"אסון טבע" כזה או אחר.
ברצוני רק להביא למודעות את שעלול לקרות, כשהעשירים ובעלי ההון יבינו איזה רווח כלכלי גדול הם יכולים לגרוף מאסונות טבע? ואולי הם כבר הבינו…
האם אין זה יהיה הגיוני להניח, שאולי יהיו בעלי הון, אשר ירצו לגרום לאסונות כאלו ואחרים ובכך להרוויח הון רב, במסווה של עזרה?
ואולי זה צירוף מקרים מוזר, אך עצם כך שכמות האסונות באוסטרליה הכפילה עצמה בצורה כזו במקביל להולדת הכלכלה החדשה, גורם להרהר האם יש קשר בין הדברים והאם הכפלה כזו של "אסונות טבע" זה דבר "טבעי"?
באמת שאיני מביע התנגדות לכך שגופים פרטיים ירוויחו כסף מלטפל באסונות. ובודאי אם בנוסף זה ילווה גם בעזרה לחברה ולסביבה.
אלא שמלבד הנידון מעלה, אחת הבעיות בכלים הפיננסיים החדשים, היא שהתנאי להזרמת ההון, לאותה התערבות חברתית, תביא איתה בהכרח, שילוב של טכנולוגיות שליטה חדשות, והכנסת תאגידים כגורם המבצע.
עובדה זו משמעה, למעשה, הפרטה טכנולוגית של חיינו. וניתן גם לקרוא לזה קולוניאליזם תאגידי.
אם נחזור לתחילת המאמר, כפי שהבנתם, המצב הכלכלי הנוכחי רק ילך ויחמיר, ככל שהמגפה תימשך וההוצאות יגדלו. וכפי שזה נראה, בקרוב נגיע למצב שיותר ויותר קרנות פילנתרופיות יחלצו לעזרת המדינות, ואיתם יגיעו גם התאגידים והמשקיעים הפרטיים, עם כל המשתמע מכך.
במאמר הבא ארחיב על הכלי הזה, ה"אג"ח החברתי". ונתחיל להבין מהם היעדים והטכנולוגיות שמתלווים אליו ובהם אני דן.
ברצוני לסיים בציטוט של אדם, אשר יש אלו הרואים בו נביא, לעומת רבים אחרים הרואים בו שטן.
כך או כך, נראה לי ששני הצדדים יסכימו עם זאת, שאם הוא אומר משהו, בהחלט שווה להקשיב לדבריו ולהביאם בחשבון.
אז לכל מי שחושב שזוהי הקצנה לקרוא לכלכלה החדשה, "כלכלת האסונות", רק בהתבסס על סמך אוסטרליה, ובהתבסס על צירוף המקרים שם שבין התפתחות השוק המדובר לבין החרפת אסונות הטבע.
ולמי שחושב שאין בכך דבר היכול להצביע על העתיד של כולנו, בעשור הקרוב. אפנה אתכם למאמר של אותו אדם שנוי במחלוקת, ביל גייטס, אשר פירסם באוגוסט האחרון בבלוג שלו קריאה לעולם, ובטקסט שלו הוא אומר ש: "מגפת הקורונה נוראית! אבל השינוי האקלימי והאסונות שבדרך יהיו גרועים בהרבה!!!"
אני מוצא שכל הנ"ל, מצביע על כך שאנו לקראת עשור של אסונות. ובהתאם לכך, גם הכלכלה תהא "כלכלת האסונות".
ובין אם אסונות אלו הם מעשה אדם, מעשה הטבע או מעשה אלוהים. תמיד יהיו את אלו שהולכים להרוויח מהם כסף רב, כח ושליטה.
לינקים לקריאה נוספת והעמקה:
"כלכליסט" על יחס חוב/ תוצר של מדינות העולם:
https://m.calcalist.co.il/Article.aspx?guid=3845336
מהי "כלכלת בעלי המניות" או בעלי העניין שקלאו שוואב מהפורום הכלכלי העולמי דוחף אליה בהמשך ליעדי בר קיימא והאינטגרציה של הממשל עם התאגידים:
https://www.investopedia.com/stakeholder-capitalism-4774323
מאמר על כלכלת בעלי העניין והפורום הכלכלי:
https://www.brookings.edu/blog/future-development/2020/10/28/building-a-stakeholder-economy/
מאמר על אג"חים חברתיים באוסטרליה:
https://emmatomkinson.com/category/social-impact-bonds/australian-social-benefit-bonds/
המחקר על טיפול בשריפות היער הרבות ע"י שימוש באג"חים חברתיים:
https://www.swissre.com/dam/jcr:c2345219-8148-49e6-99dd-c9be9f505301/pub_Fueling_resilience.pdf
על השריפות הרבות באוסטרליה:
https://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S2666449620300098
ההשפעות הסביבתיות והחברתיות של השריפות באוסטרליה:
מאמר על שריפות באוסטרליה לאורך השנים:
https://www.ft.com/content/c068339e-3c55-11ea-b232-000f4477fbca
אסונות טבע באוסטרליה:
https://en.wikipedia.org/wiki/List_of_natural_disasters_in_Australia
YNET בכתבה על הדו"ח שמדבר אודות הזיהום של העשירים:
הבלוג של ביל גייטס והמאמר שלו על נזקי האקלים ביחס לקורונה:
https://www.gatesnotes.com/Energy/Climate-and-COVID-19
גודל השקעות האימפקט באוסטרליה:
https://probonoaustralia.com.au/news/2020/06/aussie-impact-investing-market-grows-to-20-billion/
