עיתונות אזרחית צריכה אתכם

אני וביבי ברכבת או דגל לבן בעולם של זהב שחור

Share
maayan-bar_1.10
ימים
שעות
דקות
שניות

מאת : מעיין בר

01.10.2020 | 19:57

דמיינו בראשכם את הסיטואציה הבאה – שישה פועלים עובדים על קרון על מסילת רכבת. מעליהם, עומד איש שמן ומביט בנוף. הרכבת נוסעת על המסילה אל עבר הפועלים ולא ניתן לעצור אותה, אלא על ידי דחיפתו של האיש השמן למסילת הרכבת אל מותו בכדי שיעצור בגופו את הקרון. במידה והדבר לא ייעשה, מוות מובטח לכל ששת הפועלים. מה אתם הייתם בוחרים לעשות?

דילמה אתית מפורסמת זו נקראת “דילמת הקרונית”. במחקרים שנעשו, הרוב המוחלט של הנשאלים טען כי היה בוחר להרוג אדם אחד על פני שישה. 

בחודשים האחרונים, מדינת ישראל מטיחה בפנינו את “דילמת הקרונית” בדמות משבר הקורונה ומפצירה בנו להקריב מעט מרווחתנו הכלכלית ומזכויותינו למען הצלת הכלל. הגיוני. 

הבעיה מתחילה כשמדינת ישראל קצת משקרת. כי בשטח, בחודשים האחרונים, מוקרבים כ-9,000,000 פועלים על מסילת הרכבת בכדי להציל איש שמן אחד הצופה בנוף מחלון ביתו בבלפור! 

עדיין הגיוני?

הדמוקרטיה כפי שאנו מכירים אותה גוססת. שרידים אחרונים משיטת הממשל שהחלה באתונה מפנים את מקומם לשחיתות שלטונית, לבעלי הון הקונים נבחרי ציבור ולתאגידים המשתמשים בכספם ליצירת מציאות מעוותת המשרתת את צרכיהם בגיבוי הממשל. מאידך, עקרונות כמו חירות וזכות ההפגנה נדחקות לתחתית שרשרת המזון. 

את ההפגנות מנסים לעצור בכל דרך, תחילה בתקנות חירום שקבע היועמ”ש כי אינן חוקיות וכלה בתיקון לחוק המגביל הפגנות בזמן סגר כללי, אשר יעמוד להצבעה בוועדת החוקה. 

ולא, זה לא כי הפגנות פותחות שער לחרדים, אחדש לכם, חרדים שירצו לצפצף על תקנות, יצפצפו גם ללא הפגנות, אם כבר, ההפגנות הן המפלט היחידי שלהם. כך הם יכולים להמשיך בדרכם ולאמר “אבל יש הפגנות – גם אני זכאי”. 

ההגבלות נועדו בכדי לדחוף את כולנו אל עבר הרכבת הדוהרת ולהציל את המשך שלטונו של הנאשם על ידי הבאת ערכי הדמוקרטיה לנקודות קיצון.  

הרי ברור לכולנו כי תקנות חירום סופן להפוך לתקנות יום-יום. מדינת ישראל מצויה במצב חירום מיום היווסדה.  כאשר ייפתח הצוהר לשליטה, ניטור והקפאת ההפגנות – תפתח גם הדלת לאיסורן כליל. ואנחנו, הציבור, בין סגר לסגר ובין מגבלת 500 ל-1000 מטר, נאבד מבלי לשים לב את זכויותינו, לעסקי הון-שלטון ותאגידים.  

“לא ברור את מי משרתים האנשים במדים והאם המדים שלהם מייצגים שייכות לארגון או סוג של אופנה חולפת. הרחוב נראה כמו מסיבת תחפושות ענקית – רק שאיש אינו חוגג וכלל לא ברור אם ישנם אנשים של ממש מאחורי המסכות. בעיר נטולת ילדים, נטולת ילדות, בעיר שאין בה פנים אלא רק אורות ניאון מהבהבים” (פרופ’ יוחאי עתירה במאמרו “בלייד ראנר – הצילו עיר העתיד כבר כאן״).

אסור לנו להרים דגל לבן, גם בעולם הנשלט על ידי בעלי הון, תאגידי גז וזהב שחור. 

אסור לנו להשאיר את ילדנו נטולי ילדות. אפשר לעצור את הרכבת. 

שיתופים ותגובות

רישום להתראות בתגובות
Notify of
guest
2 תגובות
הישנים
החדשים אתם דירגתם
Inline Feedbacks
כל התגובות

עיתונות אזרחית צריכה אתכם

חדש בעיתונות אזרחית

לוני חרמש - אני מאשים

אני מאשים – לינו מספיד את אחיו עומר חרמש שנרצח בטבח בכפר עזה

"...איפה הייתם יותר מ8 שעות במהלך אותו בוקר של הטבח בישובי עוטף עזה כשהתושבים נזנחו לגורלם ?..." שואל לינו אחיו של עומר חרמש ז''ל הי''ד.

חלק 2: נגיד שכן נלחמים – מהו כוחה הצבאי של איראן?

כפי שכתבתי בסיום החלק הראשון של הכתבה,אירן בתפקיד 'ראש התמנון' מעדיפה שזרועותיה בחמאס ובחיזבאללה יילחמו וידממו עבורה.

גילוי מצבה – עומר חרמש ז"ל

במלואת 30 ימים מאז הלווייה של עומר ז''ל, מתכנסים המשפחה והחברים בבית העלמין של קיבוץ שפיים לטקס גילוי מצבה. 

עד כמה איראן פנויה למלחמה עם ישראל, ומהן היכולות שלה

בזמן שאני כותב את המילים האלה, בביתי השוכן כ- 12 ק"מ מגבול הצפון, נמשך פס-הקול של סוללות התותחים של צה''ל. לפני כמה שעות חדר כטמ"ב ונורו רקטות לעבר יישובים סמוכים אלינו. אז אני תוהה עכשיו, האם הכותרת "עד כמה איראן פנויה למלחמה?" אינה חוטאת למציאות?
קבורת חמור - המקרה של אלינה פלחטי ז''ל

קבורת חמור – המקרה של אלינה פלחטי ז"ל

אלינה נרצחה ב7 באוקטובר, בטבח הנורא שביצעו החמאס ושותפיהם ואחרי שנמצאה גופתה היא נקברה מחוץ לגדר של בית הקברות בבית שאן, ממש כמו במונח 'קבורת חמור'.
אף אחד לא רוצה את העזתים

אף אחד לא רוצה את העזתים

למה מדינות ערביות של העולם בוכים על גורלה של עזה מצד אחד אבל ממש מתעקשים שהעזתים לא יעזו לצאת מעזה אל המדינות שלהם עד כדי שימוש באלימות ונשק?
להרוויח ממלחמה

להרוויח ממלחמה

כולנו מכירים את הצד הנורא של מלחמה, אבל מעטים מאיתנו מסתכלים על אלה שמרוויחים ממנה.
היום ה-31 למלחמה

היום ה-31 למלחמה

שידור מיוחד לזכר הנרצחים והקורבנות של הטבח הנורא ביום שבת השביעי באוקטובר ועדכונים נוספים.

התוכן "אני וביבי ברכבת או דגל לבן בעולם של זהב שחור" נוצר בזכות התמיכה שלך.

למען אנושות מיודעת יותר

אנחנו תלויים בכם

דילוג לתוכן