נתניהו

"...איפה הייתם יותר מ8 שעות במהלך אותו בוקר של הטבח בישובי עוטף עזה כשהתושבים נזנחו לגורלם ?..." שואל לינו אחיו של עומר חרמש ז''ל הי''ד.

למה מדינות ערביות של העולם בוכים על גורלה של עזה מצד אחד אבל ממש מתעקשים שהעזתים לא יעזו לצאת מעזה אל המדינות שלהם עד כדי שימוש באלימות ונשק?

כולנו מכירים את הצד הנורא של מלחמה, אבל מעטים מאיתנו מסתכלים על אלה שמרוויחים ממנה.

בסרטון אני מסביר מה לדעתי כלוחם, כעיתונאי, כאזרח, קורה כאן בארץ מאז ה 7 לאוקטובר ואיך זה התאפשר.

כוחות צה''ל פשטו על חלקה הצפוני של עזה לקראת כניסה קרקעית אפשרית, בינתיים בישראל מורגש סוג של שקט יחסי אולי לפני סערה גדולה.

אזרחי ישראל בטוחים שתהיה כניסה קרקעית לעזה, העולם כולו מצפה לתגובה ישראלית חריפה, אבל יכול להיות שזה לא יקרה כמו שחשבנו.

נדמה שאף אחד מהצדדים לא זזים מעמדותיהם המדיניות והצבאיות והירי ממשיך לטפטף בחזית הדרומית והצפונית על כל מדינת ישראל, ביניהן גם בעזה ודרום לבנון.

החלק השני של השידור על היום השמיני למלחמת ישראל בעזה

בצד העזתי המצב מחמיר כל כך שבעקבות הטבח שהם ביצעו, מעט הרחמים שעוד היה לעולם על מצבם, נחשבים כעת כמו תמיכה ורחמים על הרוצחים של דעא''ש.

חיזבאללה החליטו כצפוי להצטרף למלחמה בגזרה הצפונית, העזתים בכוננות ספיגה ובישראל מחכים במתח לשלבים הבאים.