קטאר

בעוד כמה ימים אנחנו מציינים את יום העצמאות ה76 של ישראל וזה מזכיר לי עד כמה אנחנו לא עצמאיים בשום דבר מלבד בפנטזיות ובסיסמאות שנזרקות לעברינו מצד כל אותם הגורמים שמונעים את אותה העצמאות מאיתנו. רואים את זה היטב בייחוד במלחמה הנוכחית מול עזה ולא רק דרך יוקר המחיה שהתאגידים מנחיתים עלינו ביומיום.

כמו שחזינו בתחילת המלחמה, השליטה על עזה תעבור לידיים בינלאומיות כמו עם הנמל האמריקני שנבנה בימים אלה בצפון רצועת עזה. הכל בשלבים ובאיטיות.

כנראה המלחמה בין ישראל לעזה היא דוגמה ייחודית בהיסטוריה בה מדינה מספקת ציוד מזון וסיוע לאויב שלה כפי שעושה ממשלת ישראל על בסיס יומיומי מהיום הראשון של המלחמה.

ככל שהצבא כותש את עזה כך מתמעטים הסיכויים שהחטופים יחזרו בשלום הביתה ויש לכך סיבות בעיקר לוגיסטיות וטכניות.

ראש המוסד הישראלי, ראש הביון האמריקני ואחרים קטעו את שהותם בקטאר ואת המשא ומתן שהם ניהלו להחזרת שאר החטופים והנעדרים מרצועת עזה.

ככל שהפסקת האש בעזה נמשכת והצבא ממשיך לעמוד, כך גובר התסכול בעם ובחיילים הלוחמים, כשזה רק דבר אחד מתוך שלל התופעות שמתרחשות בזמן הפסקת אש בשדה הקרב.

העסקה המסתמנת תביא לשחרור עשרות חטופים ישראלים נשים וילדים. תוך מספר ימים.